ביקורת: קוקו לפני שאנל

אודרי טוטו, מתוך קוקו לפני שאנל

אודרי טוטו, מתוך קוקו לפני שאנל

גם לצרפתים יש גיבורי תרבות, והם עושים עליהם סרטים. אחרי "מולייר", "אדית פיאף – החיים בוורוד" ו"אויב הציבור מספר אחת" על שני חלקיו (אודות הפושע ז'אק מסרין), מגיע "קוקו לפני שאנל", סרט הקולנוע הראשון מבין שניים השנה שעוסקים באייקון האופנה הנודע. השם "קוקו שאנל" מוכר גם לאנשים שלא מתעניינים באופנה בזכות לוגו החברה (CC) והבושם מספר חמש. על אף הנושא המבטיח, זוהי ביוגרפיה קולנועית בינונית על אחת הנשים המפורסמות במאה העשרים.

לא מדובר ב"סרט תלבושות" רומנטי אלא בדרמה מעניינת ויפה לעיניים. השחזור התקופתי מרשים, ובראשו התלבושות, כצפוי לסרט שמציג את מקורות ההשראה והעיצובים הראשונים של מעצבת בגדים מהפכנית. הסרט מציג בצורה מוצלחת כמה מהפכנית ומיוחדת היתה שאנל לתקופה שבה היא חיה. אולם הוא מעט חוזר על עצמו, ולקראת סופו הופך לצפוי למדי ומשאיר תחושה קלה של החמצה, שמשהו חסר.

כפי שניתן להבין משמו, "קוקו לפני שאנל" מספר על השנים המעצבות בחייה של גבריאל שאנל וכיצד הפכה לקוקו שאנל, אחת ממעצבות האופנה המפורסמות והמשפיעות ביותר במאה העשרים. הסרט מתחיל ב-1893 כשגבריאל בת העשר נשלחת עם אחותה לבית יתומים שמנוהל בידי נזירות, וקופץ 15 שנה קדימה (וממשיך עד פתיחת מלחמת העולם הראשונה) כשקוקו (אודרי טוטו) עובדת כתופרת ומופיעה כזמרת יחד עם אחותה אנטואנט.

האחיות מופיעות במסבאה עמוסה שבה הן מתחככות בלקוחות צרפתים עשירים: אנטואנט מתאהבת בברון שמשפחתו לא מקבלת אותה ולא מוכנה לפגוש אותה, בעוד קוקו כובשת את לבו של אטיאן בלסאן (בנואה פולבורד), רווק עשיר השייך לחברה הגבוהה, ואף עוברת לגור באחוזתו. באחוזתו פוגשת קוקו בשחקנית התאטרון אמיליאן (עמנואל דבו), שמתרשמת מסגנון הלבוש יוצא הדופן של ה'דיירת' של בלסאן.

אודרי טוטו ואלסנדרו ניבולה. מתוך קוקו לפני שאנל

אודרי טוטו ואלסנדרו ניבולה. מתוך קוקו לפני שאנל

טוטו, שהיתה מקסימה כ"אמלי" לפני שמונה שנים, מצוינת בהופעה מאופקת ובוגרת כקוקו שמרבה להסתכל על הסובבים אותה ולבקר את מחלצותיהן של הנשים במסיבות ובחוף הים. שאנל מתמודדת עם תלותה בגבר עשיר, רצונה למצוא את יעודה (אולי אפילו לפרנס את עצמה!), לפרוץ את מוסכמות האופנה ומחסומי האפליה כלפי נשים בחברה באותן שנים, תמיד עם סיגריה ביד וחוסר נכונות להיות כמו כולם. הסרט זוכה לתנופה מוגברת עם כניסתו של אלסנדרו ניבולה: השחקן האמריקאי, שהופיע בין השאר ב"פארק היורה 3", עושה עבודה טובה בתפקיד ארתור "בוי" קאפל הבריטי, שבו שאנל מתאהבת בעודה גרה באחוזתו של בלסאן.

הבמאית אן פונטיין כתבה את התסריט יחד עם אחותה קאמיל, על פי ספרו של עורך מגזין "ווג" הצרפתי, לשעבר, אדמונד שארל-רו. למי שרוצה לראות עוד על קוקו שאנל והבושם מס' 5 שלה (שלא מוזכר בסרט כי יצא ב-1921) יש למה לצפות: שירלי מקליין היתה מועמדת השנה לגלובוס הזהב על תפקידה הראשי בסרט הטלוויזיה "קוקו שאנל" שבוודאי ישודר בקרוב בארץ, ולקראת סוף השנה יוקרן בארץ "קוקו שאנל ואיגור סטרווינסקי", סרט צרפתי שחתם את פסטיבל קאן האחרון על סיפור האהבה של קוקו עם המלחין הרוסי, שתחילת עלילתו חופפת את סוף "קוקו לפני שאנל".

"קוקו לפני שאנל" הוא מעין מבוא להכרת קוקו שאנל, ולא רק לחובבי אופנה. אודרי טוטו, כאמור, מקסימה בתפקיד הראשי, ומוכיחה שהיא לא שחקנית של דמות אחת ("אמלי"), אך כמו בסרטי ביוגרפיה רבים נדמה לפעמים שמדפדפים באלבום זיכרונות שהיוו את מקורות ההשראה של הדמות הראשית ומדלגים במהירות רבה מדי בין הדפים, בעיקר בחצי השני של הסרט.

דירוג: ★★★☆☆

קוקו לפני שאנל
צרפת, 2009
110 דקות.
הפצה: פורום פילם, החל מה-11.06.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
אן פונטיין
תסריט:
אן פונטיין
קאמיל פונטיין
אדמונד שארל-רו (ספר)
שחקנים:
אודרי טוטו
בנואה פולבורד
אלסנדרו ניבולה
עמנואל דבו

שרית

כתבה מעניינת!

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?