הסרטים הישראלים "הנה אנחנו" ו"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" התקבלו לפסטיבל קאן 2020, שבוטל

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". רוני קובן, מרק רוזנבאום. צילום: דוד סטרז'מייסטר.

פסטיבל קאן 2020 (ה-73 במספר) בוטל בעקבות מחלת הקורונה, אולם מארגניו פרסמו את 56 הסרטים העלילתיים שהיו אמורים להשתתף במסגרות המרכזיות של הפסטיבל ("הבחירה הרשמית") ובהם שני סרטים ישראלים: "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג ו"הנה אנחנו" של ניר ברגמן. הרעיון בפרסום הוא לעזור לסרטים במכירות להפצה כך שיוכלו להתהדר בתואר 'נבחר של פסטיבל קאן', וגם לנסות ולשמר את כוחו של הפסטיבל היוקרתי בעולם לקולנוע, משהחליט שלא לצאת במהדורה מקוונת להבדיל מפסטיבלים יוקרתיים אחרים כגון ונציה וברלין. הסרטים לא חולקו למסגרות השגרתיות ('התחרות הרשמית', 'מבט מסוים', 'השבועיים של הבמאים' וכן הלאה) אלא פורסמו בהפרדה גסה בלבד כגון סרטי ביכורים (למשל סרטו של רוזנברג), דוקו-דרמה ועוד.

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" הוא סרט הביכורים באורך מלא של רוזנברג הפעיל ("אורי זוהר חוזר", "ג'וני ואבירי הגליל", "בית אבי") ומבוסס על חוויותיו שלו. במקור לוהק אביו הביולוגי של רוזנברג לתפקיד משחלה במחלה סופנית, אך הוא נפטר לפני כשנה ואת התפקיד לקח המפיק מרק רוזנבאום. העיתונאי רוני קובן מגלם בסרט את בנו של רוזנבאום, המנסה לעצור את הזמן עם אביו בעזרת הקולנוע.

"הנה אנחנו" הוא סרטו החמישי של ברגמן ("כנפיים שבורות"), ומבוסס על תסריט מאת דנה אידיסיס ("על הספקטרום") שמספר על אב שבריאותו מידרדרת (שי אביבי) ועומד להכניס את בנו האוטיסט למוסד, אך ברגע האחרון בורח עמו למסע משנה חיים.

"הנה אנחנו". צילום: שי גולדמן.

מבין הסרטים הזרים שיועדו לפסטיבל אפשר למצוא את הסרטים "קיץ 85" (ש.ל.ר, ÉTÉ 85 / Summer 85) של פרנסואה אוזון, "המוקד הצרפתי" (ש.ל.ר, The French Dispatch) של ווס אנדרסון, "מנגרוב" (ש.ל.ר, Mangrove) ו"סלע האוהבים" (ש.ל.ר, Lover's Rock) של הבמאי השחור סטיב מקווין,"אמהות אמיתיות" (ש.ל.ר, Asa Ga Kuru / True Mothers) של נעמי קוואסמה, סרט הביכורים של השחקן ויגו מורטנסן, ועוד.