"שעת נעילה". עופר חיון. צילום: ורד אדיר.
פרקים 6 ו-7 של סדרת המלחמה הישראלית "שעת נעילה" הציגו מחזה סוריאליסטי לחלוטין, מותח ומעלה מחשבות: [ספוילר]מספר קטן של חיילי צה"ל נלכדו בבונקר על תל כשמתחתיהם הסורים מתכננים לעלות ולכבוש את התל. אחד מכוכבי הסדרה, עופר חיון, המגלם את הדמות הבידיונית מרקו שנלכדה עם חבריה על התל, סיפר ברשתות החברתיות איך נוצר קו העלילה הזה ומה באמת קרה לחיילים הישראלים האמיתיים שעליהם מבוסס הסיפור בסדרה:
"לאחר הלחימה העזה וניסיונות החילוץ הכושלים ממוצב תל סאקי (מיקום הבונקר), החליט המפקד מנחם אנסבכר לסגת מהמוצב. כשיצא מהמוצב, נוכח שהוא מוקף בחיילי קומנדו סוריים, שנצפו כשהם מתארגנים לעלייה רגלית לכיבוש התל, ושלא ניתן להיחלץ ממנו. אנסבכר החליט להתבצר בבונקר ופקד על חייליו להשמיד את המפות והמסמכים הסודיים, ולהשאיר בידיהם רק את פנקסי השבי האישיים. אנסבכר ביקש ממפקדת הגזרה באל על סיוע ארטילרי (פגזים שיירדו על התל), ודרש שההפגזה תטווח את המוצב עצמו, מתוך תקווה שההפגזה תמנע את עליית הכוח הסורי לתל. הארטילריה ירתה מספר פגזים *לטיווח* שפגעו היטב ואכן הרחיקו את הסורים, אולם משביקש אנסבכר להמשיך בהפגזה, נאמר לו שהקצבת הפגזים נגמרה.
"בתוך כך המשיכו הסורים במאמציהם לכבוש את המוצב. אנסבכר פקד להכין רימוני יד ואף להוציא את הנצרות, כדי להכינם להטלה מיידית ברגע שייכנסו הסורים לבונקר- התאבדות קולקטיבית מתוכננת. החיילים חילקו ביניהם מנת מים קטנה שנותרה, כשהם שותים מתוך פקק הג'ריקן. חייל בשם שייקה שנפצע קשה ואיבד את שמיעתו דרש עוד מים, ולא הגיב לבקשות חבריו שישתוק. בשל החשש כי החיילים יתגלו, פקד אנסבכר לחנוק את הפצוע. החייל אביטל שלא רצה לבצע את הפקודה כלשונה, כתב הודעה על ניר סיגריות והצית גפרור בחשכה והראה לפצוע את תוכנה: 'אין מים, הסורים בחוץ, שתוק'. שייקה הפצוע הפסיק את זעקותיו.
"שעת נעילה". עופר חיון ואימרי ביטון. צילום: אוהד אוסטרוביץ'.
"הסורים התקרבו אל הבונקר, הטילו רימוני-יד וירו פנימה פצצת אר פי ג'י, אנסבכר שהיה פצוע קשה, ביקש 'מי שלא פצוע ויכול לצאת החוצה, שייצא ויגיד לסורים שאנחנו נכנעים'. יצחק נגרקר, טען-קשר בכוח השריון של חטיבה 188, שהיה בין הבודדים שלא נפגע, יצא החוצה. הוא ראה שני חיילים סוריים שרמזו לו בתנועות ידיים לעבר הבונקר. נגרקר סימן להם באצבעותיו שבבונקר היו רק ארבעה חיילים מצוות טנק ששלושה מהם מתו והוא היחיד ששרד. הסורים טעו לחשוב שנגרקר הוא טייס, כנראה משום שהסרבל חסין האש שלבש דמה לסרבל טייסים.
"נראה שמעשה זה הציל את חייהם של החיילים בבונקר, משום שהסורים האמינו לדבריו שאין עוד חיילים חיים בבונקר. הם שבו אותו, ולא טרחו לבדוק את הבונקר. מכיוון שנראה היה שהסכנה חלפה, פקד אנסבכר להחזיר את הנצרות לרימונים. אולם לא כולם מצאו את הנצרות בתוך הבונקר החשוך. אנסבכר סיפר שהשתמש בסיכת הכיפה שעל ראשו כנצרה מאולתרת."
"שעת נעילה". לי בירן. צילום: ורד אדיר.
חיון הזכיר גם כי הדמויות בסדרה אינן אמיתיות אבל "הסיפורים והסיטואציות שאתם רואים בסדרה, מבוססים על אירועים אמיתיים לגמרי – וכך גם הסיפור בפרקים 6-7." הוא חתם את הטקסט שלו במילים "אלו הגיבורים האמיתיים." בעלילה של הסדרה, זוהי הדמות הבדיונית אלוש (אימרי ביטון המצוין) שמגלם את רוב הסיטואציות של המפקד מנחם אנסבכר, כמו גם של יצחק נגרקר שיצא אל הסורים מחוץ לבונקר, ושל החייל ניר שכתב על ידו לפצוע הזועק שייקה (בגילומו של עומר פרלמן סטריק).
יצוין כי הטקסט המקורי חסום רק לעוקבים של חיון ולכן לא ניתן לצרפו כאן לכתבה, אך הוא מובא כאן כמעט בשלמותו.