ביקורת: אויבי הציבור

מאת
8 ביולי 2009 בשעה 11:00
גוני דפ, מתוך אויבי הציבור.

ג'וני דפ, מתוך אויבי הציבור.

לצופים וליוצרי קולנוע יש משיכה ותיקה לסרטים על פושעים מהוללים. "אויבי הציבור" אינו הסרט הראשון על הפושע ג'ון דילינג'ר, שהפך לגיבור בעיני הציבור האמריקאי בשנות ה-30 של המאה העשרים, וקשה להמליץ דווקא עליו. על אף שמדובר בסרט פעולה עשוי לעילא, הוא אינו סוחף או מרתק, ולא מצליח לחדש מספיק בז'אנר הסרטים על שודדי בנק מהוללים.

שמונים מיליון הדולרים שעלה ניכרים בכל שניה: צילום יפה, תלבושות מוקפדות, שחזור נהדר של המועדונים והרחובות של שיקגו והסביבה בשנות ה-30, צלילי כלי הנשק היורים שנשמעים בבירור תורמים כולם לאווירה. בין מספר קטעים מצוינים (המצוד ביער, בריחה מהכלא) במהלך השעתיים ועשרים הדקות שלו יש יותר מדי דברים המוכרים לנו מסרטים קודמים שעסקו בנושא הזה ובתקופה הזאת. ראינו כבר תיאורי שוד בנקים כאלו ופושעים שזוכים לאהדת הציבור ("אנשים לא אוהבים חטיפות", אומר דילינג'ר כשמציעים לו לעבור לעסק משתלם יותר משוד בנק) בסרטים טובים ומעניינים יותר דוגמת "בוני וקלייד", "הבלתי משוחדים", "באגסי" ו"רוצחים מלידה".

הבמאי מייקל מאן נמשך לעולם הפשע ונוטה למקד את המצלמה שלו בשני גברים ראשיים בסרט: אל פצ'ינו ורוברט דה-נירו ב"היט", פאצ'ינו וראסל קרואו ב"המקור", טום קרוז וג'יימי פוקס ב"הנוסע". "אויבי הציבור" דווקא, נשען בעיקר על ג'וני דפ שמגלם את ג'ון דילינג'ר, מי שנחשב למבוקש מספר אחת בשנים הראשונות של השפל הכלכלי בשנות השלושים בארצות הברית. הוא עומד יפה במשימה של גילום מפיונר אכזרי, מחזר עיקש, שודד חכם עם חוש הומור שנהנה מהתהילה שלו; מולו ניצב כריסטיאן בייל, כאיש הבולשת מלווין פורוויס שנחוש להשיגו (כלומר: לחסל אותו), אך תפקידו אינו גדול כשל דפ.

גוני דפ ומריון קוטילאר, מתוך אויבי הציבור.

ג'וני דפ ומריון קוטילאר, מתוך אויבי הציבור.

הסרט מתחיל ב-1933, כשג'ון דילינג'ר (דפ) משתחרר ממאסר של תשע שנים ומיד חוזר להוביל את חבורת שודדי הבנק שלו. ג'יי. אדגר הובר (בילי קרדאפ), לימים ראש האף-בי-איי, יוצא למסע נגד הפושעים המפורסמים של התקופה. כתמיד בסרטים על פושעים, מדובר על מעקבים, מצודים, קרבות ירי, בגידות והאישה שהפושע לא יכול בלעדיה – במקרה הזה בילי פרצ'ט בגילומה של מריון קוטליאר (בסרטה הראשון מאז שזכתה באוסקר על "אדית פיאף – החיים בוורוד"), בהופעה משכנעת ומקסימה כאישה שדילינג'ר כובש את לבה.

בסרט, המבוסס על ספר שיצא ב-2005 – אחד מיני רבים שנכתבו על דילינג'ר ומפיונרים שעסקיהם פרחו דווקא בשנות השפל הכלכלי – ישנם לא מעט מקרים של חוסר הדיוק ועיוותים היסטוריים אך לא הם פוגמים בהנאה, כי רובנו לא בקיאים בפרטים (סדר חיסול ה"רעים", למשל). במהלך הסרט "חולפים" שחקני משנה רבים בתפקידים קטנים מאוד. כל צוות השחקנים עושה היטב את העבודה שלו, אך למרות שהסרט מוצף בשמות של אנשים אמיתיים, אנחנו לא זוכים להכיר את הדמויות הללו.

בסופו של דבר מדובר בסרט פעולה אלים וארוך (שעתיים ועשרים דקות, כאמור), שמנסה להיות סרט רציני וחשוב שעוסק גם בפוליטיקה שמאחורי הבולשת ויצליח על אף שאינו מקורי בזכות ג'וני דפ וקרבות הירי, אך ספק אם ייזכר מעבר לצילום והתלבושות שלו.

דירוג: ★★★☆☆

אויבי הציבור
ארה"ב, 2009
140 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-09.07.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
מייקל מאן
תסריט:
רונאן בנט
מייקל מאן
אן בידרמן
שחקנים:
ג'וני דפ
כריסטיאן בייל
צ'אנינג טאטום
מריון קוטליאר
בילי קרודופ