"הנה אנחנו". שי אביבי, נועם אימבר.
שלושה מתוך חמשת הסרטים הישראלים של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020 (ה-37 במספר) סגורים לצפיה של הציבור, וזמינים רק לצוות השיפוט של התחרות הישראלית השנה על אף שפורסמו כמשתתפים בפסטיבל, כך חשף יאיר רוה. שלושת הסרטים שלא יהיו פתוחים לציבור הם "אסיה" של רותי פרי-בר, "הנה אנחנו" של ניר ברגמן ו"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג. בכך, פועל הפסטיבל לראשונה כמו פרסי אופיר כשהוא מתעתד לחלק פרסים לסרטים שאיש בציבור אינו מסוגל לצפות בהם, רק כדי שיזכו ביוקרה של התואר 'זוכה פרס-'. אלא שתנאי מועצת הקולנוע מחייבים את הפסטיבלים להקרין כמות מסוימת של סרטים ישראלים בכדי לזכות בתמיכת משרד התרבות, ולא ברור אם מצב שכזה עומד באותם תנאים.
מטעם הפסטיבל מסבירים שהסיבה היא מתכונת ההקרנות המקוונת (באינטרנט) שיש השנה לפסטיבל ירושלים לראשונה, בשל מגבלות מגיפת הקורונה, שגם דחו אותו לחנוכה. אם עד עכשיו לסרטים ישראלים היו נסגרות דלתות בפסטיבלים בעולם אם היו מקרינים קודם במדינות אחרות (ובכללן מדינות המוצא שלהן, קרי ישראל), התנאים כנראה דומים גם להקרנות אינטרנטיות (לכן יתכן שהקרנה רק בפני ועדת שיפוט פוטרת מהתנאים המגבילים). מנכ"לית פסטיבל ירושלים והסינמטק, נעה רגב, מסרה לרוה: "הסרטים אכן משתתפים בתחרות, שהיא מסגרת מקצועית לטובת עידוד היוצרים והיצירה הישראלית גם ובמיוחד בשנה מאתגרת זו. ישנן רגישויות שלא אפשרו לכמה מהסרטים העלילתיים לעלות אונליין בשלב זה ולא רצינו למנוע מהם את האפשרות להשתתף בתחרות. השופטים אגב יצפו בסרטים באולמות הסינמטק על המסך הגדול ואנחנו מאוד מקווים שבקרוב נוכל להקרין אותם גם לקהל הרחב."
עדכון: הפסטיבל הוסיף לדפי הסרטים באתר שלו את הכיתוב: "הפסטיבל החליט לאפשר לשלוש הפקות ישראליות להשתתף בתחרות אף שנכון לזמן זה אין להן אפשרות להציג את הסרט באופן מקוון. אנחנו מקווים שיתאפשר לנו לפתוח את האולמות הפיזיים בקרוב ולהקרין את הסרטים הללו עבור הקהל שלנו. מבטיחים לעדכן ובינתיים מזמינים אתכם להנות מתוכניה של קרוב למאה סרטים."