"ליקריץ פיצה" – ביקורת #1: טרנטינו יאהב מאוד את הסרט

"ליקריץ פיצה". אלנה חיים, קופר הופמן.

"ליקריץ פיצה". אלנה היים, קופר הופמן.

במרכז "ליקריץ פיצה", סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון (שכתב וביים, בין השאר, את "זה ייגמר בדם" ו"לילות בוגי"), סיפור אהבה חמוד, שלמרבה הצער מקושט ביותר מדי דברים מסביב שמעיבים עליו. רוב התוספות שימושיות לסיפור אך אפשר היה לקצץ בהן ולהותיר את 133 הדקות לצמד הצעירים גארי ואלנה.

גארי הוא נער בן 15 שמתאהב באלנה, בת 25 שמגיעה לבית הספר שלו עם הצלם שמגיע לתעד את תלמידי בית הספר. גארי בעל ביטחון עצמי, שחקן ויזם אמביציוזי. הסרט מתרחש בשנות ה-70 בלוס אנג'לס, בימים של משבר הנפט העולמי (וזו לא הפעם היחידה שישראל מוזכרת בסרט).

את גארי מגלם קופר הופמן (שבמרץ יהיה בן 19), שזה סרטו הראשון. קופר בו זמנית מזכיר ושונה מאביו המנוח, פיליפ סימור הופמן, שהיה מהשחקנים הגדולים של שנות ה-90 עד מותו ממנת יתר ב-2013, כולל "מגנוליה" ו"המאסטר" של פול תומאס אנדרסון. האם הוגן להשוות אותו לאביו? כן, כי סביר להניח שאחרת לא היה מקבל הזדמנות לככב בסרט הזה. והוא עושה עבודה טובה בתפקיד מורכב ומיוחד.

"ליקריץ פיצה". אלנה חיים, קופר הופמן.

"ליקריץ פיצה". אלנה היים, קופר הופמן.

את אלנה מגלמת אלנה היים והתפקיד נכתב/עוצב לדמותה. אנדרסון ביים קליפים של להקת היים שמורכבת מאלנה ושתי אחיותיה, אשר מגלמות בסרט את אחיותיה בשמות האמיתיים שלהן, וגם הוריהן מופיעים בסרט.
גם אשתו הכישרונית של אנדרסון, מאיה רודולף, סוף סוף מקבלת תפקיד בסרט שלו, אמנם לא גדול.

אנדרסון אוהב ליצור סרטים שמתרחשים בעולם מסוים ולהתמקד באנשים שבתוכו, כפי שנהג לעשות רוברט אלטמן בסרטיו ("השחקן", "משהו ללבוש"), אך לעומת אלטמן, שרק לעתים הרחיק לעבר (בהצלחה, דווקא, כמו ב"הקלפן והיצאנית"), אנדרסון מעדיף את העבר כמו "חוטים נסתרים" עם דניאל דיי לואיס. גארי הוא שחקן אז בסרט יש גם שחקנים, סוכנים, מלהקים ועוד דמויות משיקות. הדמויות האלה שם כדי להשפיע על מערכת היחסים הנרקמת בין גארי לאלנה. כשהסיפורים של הדמויות האלה משתלטים אז אלו כמו סלסולים ארוכים מדי בשיר ג'ז שפוגעים בו במקום להועיל לו.

"ליקריץ פיצה". אלנה חיים, קופר הופמן, בראדלי קופר.

"ליקריץ פיצה". אלנה היים, קופר הופמן, בראדלי קופר.

התוספות הללו הן שלוש: שחקן הקולנוע ג'ק הולדן (שון פן), ג'ון פיטרס (ברדלי קופר שמגלם אדם אמיתי שהחל כמעצב שיער והגיע להיות מנהל אולפן סרטים) ומועמד לראשות העירייה. ברגעים שהולדן מדבר ולא ברור אם הוא מצטט מתסריט או מדבר מלבו, כשפיטרס ועוזרו מתרגשים, כשנכנסים לחייו האישיים של המועמד לראשות העירייה חשבתי שקווינטין טרנטינו יאהב מאוד את הסרט.

הסרט נקרא על שם חנות תקליטים שפעלה בלוס אנג'לס בשנות ה-70 ולא מופיעה בסרט, שרצוף בשירי התקופה ומלא באזכורים ליודעי חן (זורקים שמות של מפורסמים מהימים ההם).
יפה מאוד איך אלנה רותמת את גארי, עם אחיו וחבריו הצעירים, אל הפרויקטים שלה. והקשר שלהם, על אף הפרש השנים הגדול (המשמעותי במיוחד כשמדובר בגילים 15 ו-25), מתואר יפה עם שלל סממנים של האופנות והטרנדים, כולל מיטות מים.

הרגעים שגארי ואלנה יחד ומדברים מוצלחים וטובים. נהדר לראות סרט שמורכב גם מקטעים ארוכים, כולל שוטים ארוכים, ולא עושים מהם עניין, הם לא העיקר, וכשצריך יש גם קטעים קצרים. דמויות המשנה הקטנות (שחקנית מפורסמת שגארי עובד עמה, הסוכנת של גארי שאליה הוא לוקח את אלנה, מנהל מסעדה יפנית שגארי פוקד לעתים קרובות) נהדרות כמו תמיד אצל אנדרסון. וכשהן רק לדקות ספורות ולא משתלטות אז זה נהדר.

הסרט ככל הנראה יהיה מועמד לאוסקר לסרט, בימוי, שחקנית ראשית, תסריט מקורי ואולי תלבושות וקטגוריות נוספות. מתוך 25 המועמדויות שגרפו סרטיו של אנדסון עד כה, כולל "מידות רעות", סרטיו זכו בשלושה פרסים בלבד (דניאל דיי לואיס על "זה ייגמר בדם", שזכה גם על צילום, ו"חוטים נסתרים" על תלבושות). הסרט הזה יצא כנראה בידיים ריקות אבל אנדרסון המוכשר והמוערך יוצר סרטים ייחודים והוא בטוח עוד יעשה סרט שיכריח את המצביעים לזכות אותו בפרס.

* ובפינת טעויות כתיב בכתוביות התרגום בקולנוע: זה "לרכוב" (על סוס) ולא "לרכב".

ליקריץ פיצה (ארה"ב, 2021)
בימוי: פול תומאס אנדרסון | תסריט: פול תומאס אנדרסון | משחק: אלנה הייםקופר הופמןבראדלי קופרשון פןאמה דומונטמאיה רודולף | מוסיקה מקורית: ג'וני גרינווד | צילום: פול תומאס אנדרסוןמייקל באומן
הפצה: פורום פילם, החל מה-30.12.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?