"מוות על הנילוס". קנת' בראנה.
"מוות על הנילוס" הוא עיבוד נוסף לספר של אגת'ה כריסטי שעוסק בתעלומת רצח וממשיך את סדרת הסרטים עם דמותו של הרקול פוארו שהתחילה ב"רצח באוריינט אקספרס" (2017). למרות שהוא טוב יותר מהסרט הקודם, הוא עדיין לא מביא בשורה גדולה. הוא בסך הכל מקסים מבחינה ויזואלית, מעניין מבחינה עלילתית והמשחק בו טוב, אבל טבועה מלאכותיות שעוצרת את הזרימה שלו. הבעיה היא לא בסגנון המעט תיאטרלי, כמו הניסיון הלא מוצלח לאזן בין כל האלמנטים. הוא לא רע, רק לא בטוח ששווה יציאה לקולנוע.
קנת' בראנה חוזר לתפקיד הבמאי, המפיק והשחקן הראשי (כמעט תמיד מריח לי כמו בעיה) ומייקל גרין ("לוגן", "בלייד ראנר 2049") חזר לתפקיד התסריטאי-המעבד מהסרט הראשון. גם הפעם גלריית השחקנים שבראנה בחר בשבילנו מרשימה, אבל הוא לא השכיל לעורר בנו הזדהות עם מי מהדמויות שהם מגלמים. התעלומה שכריסטי רקחה פה מאוד טובה, פשוט בראנה לא מצליח לספק את המתח הדרוש ותחושת הסכנה שאורבת מכל פינה. אולי במאי או במאית אחרים היו מוציאים מהעלילה המעניינת הזאת משהו טוב יותר, אבל בקלות זה גם יכול היה להיות בלאגן שלם (וזה לא).
"מוות על הנילוס". ארמי האמר, אמה מאקי, גל גדות.
לינט רידג'ווי (גל גדות, "וונדרוומן") היא אשת החברה הגבוהה, מצליחנית, עשירה ויפהפיה. וכמובן, ביחד עם כל המעלות האלו, מגיעות הרבה עיניים קנאיות, שמאחוריהן מסתתרות לפעמים לא מעט מחשבות זדוניות. לחגיגות לאחר חתונתה ולמסע ירח הדבש שלה במצרים מצטרפים חברים ומשפחה, אך לינט לא רגועה ומרגישה שהולכים לפגוע בה. לשם כך מצרפת למסע את הבלש הרקול פוארו (בראנה, "דנקירק", "הארי פוטר וחדר הסודות") עם השפם המרהיב, המוח החד והמוניטין שאין שני לו (ודואג להדגיש זאת בכל הזדמנות). בין המשתתפים בחגיגות נמצא גם בוק (טום בייטמן, "באמ'שלך"), חברו של פוארו, שהיה איתו גם על האוריינט אקספרס. הקבוצה עוברת לטייל בספינה בנהר הנילוס וכמו שהשם מרמז בבהירות, מישהו לא שורד את השייט. העיניים מופנות זה לזה ונראה שלכל אחד יש איזשהו מניע לבצע את הפשע הנורא.
גדות, כרגיל, מהממת ביופייה וכובשת את המסך. נראה שבהוליווד ויתרו על הניסיון לשפר את המבטא שלה, ופשוט זורמים עם מה שיוצא לה מהפה. האם זה ניסיון להפוך את הוליווד לפחות תבניתית אמריקאית? לא ברור. מה שבטוח הוא שגדות טובה מבחינה מסחרית. בסרט מרובה דמויות כמו זה, רובן מקבלות זמן מסך מצומצם למדי. מי שבכל זאת מצליחות להתבלט הן אנט בנינג ("אמריקן ביוטי"), סופי אוקנדו ("מלון רואנדה") ואמה מק'קיי ("חינוך מיני"). כל אחת בדרכה מצליחה לייחד את הדמות שלה ולעורר סקרנות. זהו אולי סרטו האחרון של ארמי האמר, אחרי השערוריה שהיה מעורב בה, שגרמה לסיוט יחצ"ני ולהצנעתו ממסע השיווק של הסרט.
"מוות על הנילוס". גל גדות עם ארמי האמר במרכז, קנת' בראנה מימין.
העיצוב התקופתי במהלך כל הסרט יפהפה (אולי זה רק בגלל שאני אוהב במיוחד את התקופה הזאת?). אגף התלבושות בעיקר השקיע בדמותה של לינט, אבל גם על שאר הדמויות מתנוססות כמה הברקות מיוחדות. בעוד שהתפאורה של הנוף המצרי ממוחשבת מדי ולא מעבירה את האפקט הנכון, תפאורת הפנים מדויקת להפליא. בעזרת הצילומים היא מעבירה תחושת מחנק ותחושת מרחב ושפע במקביל.
אם אהבתם את הסרט הקודם, זהו הימור די בטוח בשבילכם. אם לא אהבתם, תתרחקו כמו ממאומתים. אם כמוני, הוא היה לכם סביר בלבד, תראו את החדש בהזדמנות, כשלא תמצאו שום דבר אחר לצפות באותו רגע. אם ממש מתחשק לכם לפרגן לגאווה הלאומית שלנו, גברת גדות, תשמחו אותה בעלייה בסטטיסטיקת המכירות ותשקיעו באיזה כרטיס.
דירוג: 
מוות על הנילוס (ארה"ב, 2022)
בימוי: קנת' בראנה | תסריט: מייקל גרין, אגתה כריסטי | משחק: קנת' בראנה, גל גדות, ארמי האמר, אמה מאקי, טום בייטמן | מוסיקה מקורית: פטריק דויל | צילום: האריס זמברלוקוס
הפצה: החל מה-10.02.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: