"לאן את הולכת, אאידה?". יאסנה דוריצ'יץ'.
"לאן את הולכת, אאידה?" מגיע אלינו בתזמון הולם במיוחד עם המלחמה החדשה באירופה ומביא איתו תזכורת איומה ומצמררת למקומות אליהם הדברים עלולים להתדרדר. זהו סרט שעוסק במלחמת בוסניה משנות ה-90 ששינתה את בוסניה והרצוגובינה לנצח והעלילה מועברת בצורה חזקה ובלתי מתפשרת, אך גם כזאת שממצה את עצמה די מהר. הלחץ, הייאוש והתסכול שחווה גיבורת הסרט מעוררים הזדהות גמורה ובזה הכוח הרב של הבימוי, אבל זה לא מספיק בשביל להצדיק סרט שלם. יתאים למי שרוצה ללמוד על אחד האירועים המחרידים של ההיסטוריה הקרובה.
הבמאית והתסריטאית יסמילה זבניץ מרבה לעסוק בסרטיה במלחמה ההיא ונראה שהיא יודעת בדיוק מה היא עושה, כי היא פורטת על כל המיתרים הנכונים. מההיבט החברתי להיבט הפוליטי, משם לאישי ואז לאנושי, הכל מקבל טיפול מדויק. העלילה שמבוססת על אירועים אמיתיים היא נקודת התורפה של זבניץ. המגבלה ההיסטורית והרצון להתמקד בחלקים החשובים בסיפור יוצרים חזרתיות שמוציאה את הטעם בעלילה. יחד עם זאת, על אף שכמעט מהרגע הראשון ברור לאן הסרט הולך, המתח מצליח להישמר. הפער בין רמת העניין לרמת המתח מעיד על המקצועיות של זבניץ כבמאית.
"לאן את הולכת, אאידה?".
אאידה (יאסנה דוריצ'יץ', ששיחקה עבור זבניץ בסרטה "לאלו שלא יכולים יכולים לספר" מ-2013) היא מתורגמנית של האו"ם בעיר סבריניצה ומבצעת עבודתה במסירות וחריצות. מלחמת בוסניה מציבה אותה בחזית הדיונים הפוליטיים שבין האו"ם למנהיגים המקומיים ולצבא הסרבי. כשנכבשת העיר שלה, למרות שהוכרזה כשטח בטוח ע"י האו"ם בזמן המלחמה, הפוקוס שלה עובר מעבודתה מלאת השליחות לשימור משפחתה – בעלה ושני בניה. המלחמה שיבשה לכולם את החיים במהלך השנים, אבל אאידה ובעלה ניהאד (איזודין באירוביץ') יודעים להתמקד על מה שחשוב ומנסים להעביר זאת גם לילדיהם.
האו"ם שמתהדר בכוחו הבינלאומי מתגלה במערומיו כשהאיום לתקיפה על הסרבים אם ייכנסו לעיר לא מתממשת ומשאירה את קולונל קרנס (יוהן הלדנברג, "אשת שומר גן החיות") מצבא האו"ם במצב בעייתי, בו הוא מבין שאין לו שום גיבוי והוא ויחידתו, למעשה, לבד בשטח. תושבי העיר עוברים לבסיס האו"ם הנמצא מחוץ לעיר. לרובם אין מקום בפנים והם מתמקממים בחוסר רצון סביבו בתקווה שייתנו גם להם להיכנס ולמצוא מחסה. אאידה שנמצאת ליד שולחן הדיונים מבינה בדיוק לאן הרוח נושבת ועוברת למצב הישרדותי, שמעורר לא מעט שאלות מוסריות, אבל לא עוצר אותה מלעשות כל מה שצריך.
"לאן את הולכת, אאידה?". יאסנה דוריצ'יץ'.
דוריציץ', ללא ספק, עושה את הסרט. שחקנית מצוינת שיודעת להביא אותנטיות ורגישות גם תחת מעטה קשיחות. מנעד רגשות רחב מועבר במה שנראה כאפס מאמץ, אבל בעיקר עם דרמתיות מאוזנת להפליא. הלדנברג קצת פחות אותנטי, אבל מעביר את הקושי בתפקידו הבעייתי בין הפטיש לסדן בצורה טובה למדי. גנרל מלאדיק מגולם ע"י בוריס איזקוביץ שיודע איך להעביר אימה מרומזת עם תועפות של שגעון גדלות. גם הוא שיתף פעולה בעבר עם זבניץ באותו הסרט ששיחקה בו דוריצ'יץ' ב-2013. בכלל, השחקנים/ניצבים (מהצד הבוסני) מביאים במקצועיות רבה לשולחן את הייאוש והבלבול שמצופים בסיטואציה הטראומתית הזו.
הסרט מציג סיטואציות קשות ומציף נושאים שהעולם היה מעדיף לשכוח, שכדאי לנו מאוד להיות מודעים אליהם (ואולי, בתמימותי, אציע אפילו לתקן). העניין הוא שיש דרכים מעניינות יותר לספר את הסיפור הזה, ואני לא בטוח שהרבה יקבלו מהסרט מספיק בשביל להרגיש שהוא היה שווה את המסע.
דירוג: 
לאן את הולכת, אאידה? (בוסניה והרצגובינה, אוסטריה, הולנד, 2020)
בימוי: יסמילה זבניץ' | תסריט: יסמילה זבניץ' | משחק: יאסנה דוריצ'יץ', איזודין באירוביץ', בוריס לר, דינו באירוביץ', יוהאן הלדנברג| מוסיקה מקורית: אנטוני קומסה-ואזארקייביץ'
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-24.02.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: