"אייפל". רומן דוריס.
"אייפל" נבחר לסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-19 בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציג מגוון רחב של סרטים צרפתיים, כשהפעם מארגנת הפסטיבל שמה דגש על סרטים של יוצרות וסרטים שמכילים דמויות נשיות בולטות. דרמה תקופתית זאת נכתבה במקור על ידי קרולין בונגרד בשנת 1997, ולקח לו 24 שנים עד שיצא לאקרנים, בבימויו של מרטין בורבלון. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים שמגוללים את סיפורו של גוסטב אייפל בזמן בניית המגדל המפורסם הקרוי על שמו. למרות שאפשר להתבלבל ולחשוב שהסרט הוא על תכנון והנדסה מפוארים שהפכו לאגדה בזמן חיי האדריכל, הוא דווקא מתרכז בסיפור האהבה שאייפל היה מעורב בו באותו הזמן והדרמה המחייבת שהתלוותה אליו. עם משחק מצוין, בימוי רגיש ועלילה בקצב סביר, זו בחירה די בטוחה לאוהבי ז'אנר הדרמות התקופתיות.
בורבלון מצליח להעביר רגעים קטנים וניואנסים באופן יוצא מן הכלל. הפתעה נעימה מבמאי עם ניסיון שכולל רק דרמה קומית באורך מלא והמשך שלה שיצא בשנה העוקבת. המעברים בין הזמנים בסרט שקשורים לזכרונות של שתי הדמויות הראשיות מועברים בצורה אפקטיבית. מה שעובדים פחות טוב הם השחזורים התקופתיים הממוחשבים, שלא אמינים במיוחד. יחד עם זאת, זה לא מפריע לזרימה של הסרט.
"אייפל".
כל מה שאייפל (רומן דוריס, "צל הימים", "שובר הלבבות") רצה לעשות הוא לבנות רכבת תחתית בפריז שתשמש את כל התושבים וכמובן תביא לו תהילת נצח. במקום זאת הרשויות מנסות לדחוף אותו לבנות מגדל ליריד העולמי בצרפת שיתחיל ב-1889, שעתיד להתפרק עשרים שנה אחרי. הוא נמצא תחת הרבה לחץ בעבודה, שהרבה משרות מסתמכות עליו, וחייב לשקול את צעדיו בקפידה. כאלמן שמגדל את ילדיו בעצמו, צריך במקביל להתרגל לבד להתבגרות של בתו הבכורה קלייר (ארמנד בולנג'ר, "דיוקן של נערה עולה באש") שמבקשת להינשא.
ההתנגדות הנמרצת שלו להשתתפות בפרויקט המיוחד משתנה כשאדריאן (אמה מקי, "חינוך מיני", "מוות על הנילוס"), עמה יש לו היסטוריה מסתורית, מביעה תמיכה ברעיון. אדריאן נשואה לחברו העיתונאי אנטואן דה רסטק (פייר דלאדונשאן, "זרים על שפת האגם"), שמרגיש במתח הלא מוסבר בין השניים, אבל בוחר להתעלם. אירועי העבר שחוזרים להציף של אייפל והעומס הנפשי שהוא חווה בעבודה לא משאירים לו הרבה כח להתנגד לסערה הרגשית שמתחוללת בפנים.
"אייפל". רומן דוריס, אמה מאקי.
דוריס ומקי הצעירה שומרים על כימיה מופלאה לאורך כל הסרט. בעזרת איפור משחקים עם הגילים של השניים, כך שלמרות הפער המשמעותי, הם פחות או יותר נראים בפער הגילים שאמור להיות בין הדמויות. דוריס משחק נפלא, כהרגלו, ומצליח לדייק רגשות בצורה יוצאת מגדר הרגיל, אבל מי שגונבת את הסצינות היא מקי. אמנם משחקה הרבה פחות מעודן משל דוריס, אבל הנוכחות שלה שואבת אליה את תשומת הלב. מקי שהתפרסמה בתפקידיה באנגלית, נולדה וגדלה בצרפת, למי שתוהה על המבטא המוצלח. האמינות של דלאדונשאן מצליחה לעורר הזדהות עם הדמות שלו שנמצאת במצב מורכב וקשה.
המוסיקה אפקטיבית לסרט תקופתי שכזה והעיצוב מושקע מאוד. בין אם מדובר בבוציות והחספוס של הבנייה לבין הסטים החלומיים של העבר הנוסטלגי של הדמויות. מכניס בקלות מאוד לאווירה הספציפית שהסצינות מבקשות לקחת אותנו אליה.
"אייפל".
מחפשי האקשן עלולים להשתעמם בו. זהו סיכון שגם מחפשי המשמעות העמוקה עדיף שימנעו ממנו. מדובר בסרט פשוט, עשוי היטב, שלא נשאר אתך הרבה אחרי שהקרדיטים מסתיימים. מומלץ לאוהבי סרטים רגועים ומדודים.
דירוג: 
אייפל (צרפת, בלגיה, גרמניה, 2021)
בימוי: מרטין בורבולון | תסריט: קרולין בונגרנד, תומאס בידגין, נטלי קרטר, מרטין בורבולון | משחק: רומן דוריס, אמה מאקי, פייר דהלדנושה, ארמנד בולנגר, ברונו רפאלי | מוסיקה מקורית: אלכסנדר דספלה | צילום: מתיאס בוקאר
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-19.05.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: