"רכבת הקליע". בראד פיט, אהרון טיילור-ג'ונסון.
"רכבת הקליע" הוא סרט שמבטיח הרבה – בראד פיט, אקשן, צבעים, מוסיקה – ברם, בפועל מדובר בסרט מיותר ואף מרגיז.
הסרט מספר כמה סיפורים במקביל שמתרחשים כולם על רכבת הקליע המהירה שביפן בקו שבין טוקיו לקיוטו. הראשון מספר על סוג של רוצח שכיר (בראד פיט) שמקבל את הכינוי ליידיבג (פרת משה רבינו) מהמפעילה שלו. תפקידו הוא לאסוף מזוודה שנמצאת על הרכבת והמפעילה שלו מבטיחה לו שמדובר בעבודה קלה מאוד. השני מספר על שני רוצחים שכירים אחרים (אהרון טיילור ג'ונסון ובריאן טיירי הנרי) שאמורים להחזיר לראש המאפיה הגדול (מייקל שאנון) את אותה המזוודה שליידיבאג מחפש ואת בנו של ראש המאפיה שנחטף כמה ימים קודם לכן. הסיפור השני הוא על בחורה צעירה (ג'ואי קינג) שבעזרת סחיטה מאלצת פושע זעיר לעזור לה במאבקה הצודק אולי בראש המאפיה. בנוסף לאלה, נמצאת על הרכבת גם מחסלת בשם "הצרעה" (זאזי ביטס). כצפוי, בשלב מוקדם מאוד כל הסיפורים מצטלבים בינהם.
הסרט נכתב על ידי זאק אולקויץ שזה לו תסריט הקולנוע הראשון. הוא עושה עבודה גרועה מאוד ומפגין חוסר כישרון רב. לכל אורך הסרט הרגשתי שאני רואה חיקוי חיוור לדמויות של טרנטינו. האמת היא שזה היה כל כך גרוע שזה אפילו לא הרגיש כמו חיקוי חיוור של טרנטינו אלא כמו חיקוי חיוור לחיקויי החיוור של גיא ריצ'י לדמויות של טרנטינו. הדמויות לא מעניינות, הפעולות שלהן לא אמינות גם בעולם של הסרט, היחסים בין הדמויות לא מרגישים טבעיים והבדיחות מאולצות רוב הזמן.
"רכבת הקליע". בראד פיט.
גם הבימוי התזזיתי לא מביא שום בשורה חדשה. יש הרבה רעש והרבה תנועה. האקשן לא יותר מסביר. בהתחשב בכך שהבמאי דייויד ליץ' היה פעלולן, בין השאר של בראד פיט ב"מועדון קרב" וסרטים נוספים, היה אפשר לצפות לקרבות קצת יותר מעניינים. האמת היא, שחלקים גדולים מהסרט פשוט משעממים.
בראד פיט הוא קרן האור של הסרט. הוא משעשע ומקסים ותענוג לצפות בו. לעומתו שאר השחקנים בסדר עד חלשים מאוד. אפשר לומר שמתקיים מעין מיני איחוד של שחקני סדרת הטלוויזיה "אטלנטה" (אין להם באמת סצינות ביחד) – בריאן טיירי הנרי הנהדר בדרך כלל מגלם את אחד משני הרוצחים השכירים המקבלים את השמות לימון וקלמנטינה. הוא לימון והוא סביר. חברתו המקסימה לסדרה זאזי ביטס משחקת את "הצרעה". אין לה תפקיד ממשי וגם כשהיא נמצאת בסרט היא חלשה מאוד. את קלמנטינה משחק אהרון טיילור-ג'ונסון מ"קיק-אס". גם הוא, כפי שבטח ניחשתם, לא מציג משחק מרשים.
את תואר המשחק הגרוע ביותר בסרט הגרוע הזה חולקים שניים. במקום הכמעט ראשון אפשר למצוא את מייקל שאנון ("אימפריית הטיילת", "צורת המים") שמשחק את "המוות הלבן", ראש המאפיה, ועושה זאת בסתמיות היסטרית שבמקום להטיל אימה משרה בעיקר עייפות. במקום הראשון נמצאת הדמות המכונה "הנסיך", אותה משחקת ג'ואי קינג ("דוכן הנשיקות"). משחקה של קינג בלתי נסבל, מוגזם ומייגע. באופן משעשע קרדיט המשחק הקודם שלה הוא "הנסיכה" בסרט "הנסיכה".
ישנם גם כמה תפקידי אורח בסרט, אבל אשאיר אותם כאלמנט הפתעה.
הסרט "רכבת הקליע" מרגיז בעיקר כי התחושה היא שהיוצרים מאוד מרוצים מעצמם, מהבדיחות, מהתפניות, מהדמויות, מהעיצוב, מהקצב. אני מודה שלא הצלחתי להבין מה הסיבה שתגרום להם להרגיש ככה. הסרט הזה כל כך רוצה להיות מגניב, אבל התוצאה היא שעמומון מתיש.
דירוג: 
רכבת הקליע (ארה"ב, 2022)
בימוי: דיויד ליץ' | תסריט: זאק אולקביץ', קוטרו איסקה | משחק: בראד פיט, אהרון טיילור-ג'ונסון, זאזי ביץ, ג'ואי קינג, סנדרה בולוק, מייקל שאנון, בריאן טיירי הנרי | מוסיקה מקורית: דומיניק לואיס | צילום: ג'ונתן סלע
הפצה: פורום פילם, החל מה-04.08.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: