"פשעי העתיד". ויגו מורטנסן, ליה סיידו.
עשרים ושלוש שנה אחרי "אקזיסטנס", דייויד קרוננברג חוזר לז'אנר המד"ב/ אימה (ובאופן ספציפי יותר, אל ז'אנר ה"באדי-הורור" שקרוננברג כל כך מזוהה עימו) עם "פשעי העתיד" המרתק ומוכיח שכוחו עדיין במותניו ושהוא עדיין אחד הבמאים המעניינים והמקוריים שבנמצא.
קשה לתמצת את עלילות סרטיו של דייויד קרוננברג, בעיקר אלה שמתרחשים ביקום הפנטסטי-מד"בי שבו מתרחשים מרבית סרטיו, מכיוון שמילים לא יצליחו לתאר באופן מספק, בדרך כלל, את הדימויים "הלא סטנדרטים", בלשון המעטה, שמוקרנים על המסך, אולם הפעם נראה שכל תמצות שהוא יחטא לאמת ועדיף מראש לוותר על הנסיון להסביר במילים את מה שלא ניתן. אם בכל זאת חייבים לתאר את הסרט בקווים מאוד מאוד כלליים, אזי מדובר בסרט שמתרחש בעתיד שבו הטכנולוגיה חולשת על כל תחומי החיים, כולל רובוטים ומכונות שעוזרות לבני האדם לאכול נכון ולישון כמו שצריך.
גיבורי הסרט, סול טנצר (ויגו מורטנסן, שנראה בסרט כאילו הזדקן ב-20 שנה בבת אחת) וקפריס (ליאה סיידו) מנהלים מופע שבמסגרתו היא קוטעת באמצעות מכונה איברים סרטניים שגדלים בגופו של סול מול עיני הצופים. העלילה מסתבכת כשגבר מסתורי פוקד את סול ומבקש ממנו לנתח את גופו של בנו המת, שהיה ניזון אך ורק מחומרים סינטתיים, כגון פלסטיק.
יש בסרט גם משרד סודי לרישום איברי גוף, תערוכת יופי של איברים קטועים, מופע של רקדן עם עשרות אזניים ובית חרושת מחתרתי לייצור חטיפי שוקולד מפלסטיק, למי שעדיין לא השתכנע בנוגע לרמת הביזאר.
מעבר לעובדה שדייויד קרוננברג חוזר כאן אל ז'אנר ה"באדי-הורור", שהוא תת-ז'אנר שמתעסק בגוף האנושי על שלל מחלותיו ועיוותיו כמקור הראשי של תחושת האימה, ניתן לומר באופן ספציפי יותר על יצירתו החדשה שמבחינה תוכנית היא מזכירה את "קראש", מבחינה אסתטית היא דומה ל"אקזיסטנס" ובמבחינת ביזאר היא מתחרה ראוי ל"ארוחה ערומה". אם ב"קראש" האורגזמה המינית הייתה מקושרת ומושגת באמצעות התנגשות בין מכוניות, הרי שכאן הפטיש המיני מקושר ומושג על ידי כירורגיה וקטיעת איברים, כשהעיצוב האמנותי והאווירה הכללית מזכירים מאוד בסגנונם את זה של "אקזיסטנס" ורמת המוזרות הכללית מתעלה על שני סרטים אלה ומשתווה רק ל"ארוחה ערומה".
"פשעי העתיד". דון מקלר, ולקט בונגו, קריסטן סטוארט.
אחרי כל הנאמר לעיל ולמרות שהסרט מצריך סבלנות וריכוז רב (וגם קיבה חזקה), משמח לגלות שהמאמץ מתגמל ובסופו של דבר מתקבלת תמונה בהירה וברורה של העולם הפנטסטי שבו הסרט מתקיים ורוב השאלות שעלו במהלך הסרט, אם לא כולן, מקבלות תשובה. הסרט מסקרן ומרתק לכל אורכו, בעיקר בגלל הפאזל האינטלקטואלי שהוא מהווה עבור הצופה, אשר חייב כל הזמן להיות "אקטיבי" כדי לנסות ולהבין מה מתרחש. בנוסף ובאופן מפתיע, הסרט "הרגיש" לי הרבה יותר קצר מאשר האורך האמיתי שלו (107 דקות).
לסיכום, יש בי הערכה רבה ליוצר שעדיין מעיז ומצליח לברוא עולמות פנסטיים חדשים, גם ברמה הצורנית וגם ברמת התוכן ואשכרה שולח אותך הבייתה עם משהו לחשוב עליו, בו בזמן שהרוב המוחלט של הקולנוע המיינסטרימי ואפילו העצמאי מתנהל עדיין לפי אותן תבניות קבועות וצפויות מראש, שלא משאירות שום חותם אצל הצופה לאורך זמן.
"פשעי העתיד". קריסטן סטוארט, ויגו מורטנסן, ליה סיידו.
אני חייב להוסיף שמצער אותי מאוד לגלות שיש סיכוי שהסרט יירד מהמסכים לאחר הקרנה בודדת אחת בתל אביב, והיה ראוי שעיר המחשיבה את עצמה כעיר התרבות של ישראל, ובצדק, תעניק תשומת לב רבה יותר לתוצרת קולנועית אמנותית (להבדיל ממכונת הכסף של מארוול, לדוגמא, שאולי אפשר לקרוא לה קולנוע, אבל בטוח שאין בה שום דבר מן האמנות), בדיוק כמו שקורה במקומות כמו ניו יורק, פאריז, לונדון, ברלין וליסבון.
דירוג: 
פשעי העתיד (ארה"ב, 2022)
בימוי: דיויד קרוננברג | תסריט: דיויד קרוננברג | משחק: קריסטן סטוארט, ויגו מורטנסן, ליה סיידו, סקוט ספידמן, ליהי קורנובסקי | מוסיקה מקורית: האוורד שור
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-11.08.2022 בהקרנות נקודתיות. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: