"תראו אותם רצים". סירשה רונאן, סאם רוקוול.
"תראו אותם רצים" הוא סרט קומי תקופתי מסוגנן שסובב סביב תעלומת רצח בסגנון אגת'ה כריסטי, שמתגוללת בתיאטרון בו משחקת הצגה הכוללת תעלומת רצח שכתבה אגת'ה כריסטי. סרט נחמד וקליל, שאפילו מצליח לשעשע לפעמים, אבל נכשל בלשמור על מתח או עניין, שכל כך חשובים בסרט מהסוג הזה. יתאים למי שמחפשים אסקפיזם שיגרום להם לחשוב שצפו במשהו מתוחכם, בלי שהיה מתוחכם כלל ולא היה צורך שיפעילו מחשבה (הטריק הוא במבטא הבריטי).
זהו סרטו הראשון של הבמאי טום ג'ורג' שעסק בעיקר בטלוויזיה. ולמרות שזהו לא סרטו הראשון, גם רוב עבודתו של התסריטאי מארק צ'אפל היא בטלוויזיה. בכל זאת, אלו לא תירוצים טובים לחוסר הכיוון של הסרט, בעיקר כשהרבה מהבסיס שלו טוב מאוד. המשחק של השחקנים טוב (מי יותר, מי פחות) והעיצוב והצילום מצוינים. הבדיחה של הסרט שצוחק על הסגנון של עצמו מתיישנת די מהר ובכל זאת ממשיכים להשתמש בה, והחלק הכי בעייתי – התעלומה לא ממש תופסת ואנחנו נשארים עם דמויות קריקטוריות שמעבירות את הזמן עד שהסרט נגמר (לזכותו, רק כ-100 דקות).
"תראו אותם רצים". דיויד אוילוו, אדריאן ברודי.
בשנות ה-50 של לונדון מגיע במאי הוליוודי בשם ליאו קופרניק (אדריאן ברודי, "הפסנתרן", "מלון גרנד בודפשט") להפקת תיאטרון מצליחה של "מלכודת העכברים" אותה כתבה אגת'ה כריסטי, סופרת תעלומות הפשע הנודעת. הגעתו, שמבשרת גם את קיצה של הריצה של ההצגה כדי לפנות את מקומה להקרנה על מסך הכסף, מעוררת סערה בקרב כל המעורבים – בעלת התיאטרון, השחקנים, התסריטאי והמפיק. בזמן חגיגות ההצגה ה-100, מתרחש רצח וכמיטב המסורת, כולם חשודים. לפתרון התעלומה (ובנעליהם של גברת מארפל והרקול פוארו) נקרא המפקח סטופארד המצוברח (סם רוקוול, "ירח", "גרין מייל") ואם זה לא מספיק, הוא גם מצוות לשוטרת סטוקר חסרת הניסיון (סירשה רונן, "ברוקלין", "מלון גרנד בודפשט").
ההתלהבות המתפרצת של סטוקר מורידה עוד יותר את מצב רוחו של סטופארד והצורך המתמיד ללמד אותה ולהרגיע אותה מלקפוץ למסקנות מתסכלות אותו. סטוקר מצידה לא מתרגשת יותר מדי מהאמירות שלו ונחושה לעשות את העבודה הכי טובה שלה. החשודים נבחנים אחד אחד ונראה שלכל אחד יש משהו להסתיר, אבל עם הלחץ מצד המפקד שלהם לפתור את התעלומה לצרכים של יחסי ציבור למשטרה, שום דבר לא עומד בפני השניים מלגלות את האמת.
רוקוול תמיד נותן הופעה מצוינת, וגם הפעם לא מאכזב. רונן שלפעמים נוטה למשחק מוגזם, מצליחה להשתמש בזה באופן שהולם מאוד את התפקיד והטון של הסרט. שאר השחקנים מאפיינים את הדמויות שלהם בצורה מובהקת, כמתבקש. חלקם לוקחים את זה קצת מעבר לנדרש (כן, דיוויד אויילו והאריס דיקינסון, אני מדבר עליכם), אבל בסך הכל זה עובר בסדר. מספר דמויות מבוססות על אנשים אמיתיים, ולא בטוח שעושים עמם צדק, אך אם לוקחים בחשבון את האופי הקומי שבסרט, אפשר להבין את הבחירות האומנותיות.
העיצוב הוא אלמנט מאוד בולט בסרט. מעבר לתשומת הלב המדוקדקת לתקופתיות, יש דגש מאוד גדול על פריטים שונים בסצינות, כיוון שהם אלו שמעניקים את המסתוריות של החלל. בכל חדר ניכרת המחשבה ליצירת אווירה שתהיה כהמשך ישיר לאופי של הדמות המשתייכת אליו. גם התלבושות מעוצבות בצורה מקצועית, מותאמת ונעימה לעין, אם כי (בצדק) לא הרפתקנית.
"תראו אותם רצים". סירשה רונאן, האריס דיקינסון, סאם רוקוול, פרל שאנדה.
למרות שנישא על גל העלייה המחודשת של סרטים מסוג זה, "רצח כתוב היטב" (2019) שקיבל המשך שייצא בדצמבר השנה, "רצח באוריינט אקספרס" (2017) והמשכו "מוות על הנילוס" שיצא השנה, הסרט הזה, שמתמקד באספקט הקומי, לא מצליח לקלוע לאותה מטרה. זה כשלעצמו לאו דווקא הופך אותו לבחירה רעה, רק שהוא ספציפית בחירה בינונית.
דירוג: 
תראו אותם רצים (ארה"ב, 2022)
בימוי: טום ג'ורג' | תסריט: מארק שאפל | משחק: סם רוקוול, האריס דיקינסון, אדריאן ברודי, סירשה רונן, רות ווילסון, שירלי הנדרסון, דיוויד אויילו | מוסיקה מקורית: דניאל פמברטון | צילום: ג'יימי רמזי
הפצה: פורום פילם, החל מה-29.09.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: