14 באוקטובר 2022 בשעה 10:29

"הגבר המושלם שלך" – ביקורת: סרט רגיש ופילוסופי שנפגם מקצב איטי

"הגבר המושלם שלך". דן סטיבנס, מארן אגרט.

"הגבר המושלם שלך" היא דרמה רומנטית גרמנית על ד"ר להיסטוריה שנאלצת לבחון המצאה חדשה להתאמה אישית של אנדרואיד ‏‏(רובוט דמוי אדם) שיהפוך לפרטנר המושלם. זהו סרט רגיש שמעלה סוגיות פילוסופיות מענייניות עם ‏משחק איכותי. מאוד רציתי לאהוב אותו, אבל הקצב האיטי שלו, שלא מותאם לעלילה, פוגע בחווית ‏הצפייה והחיבור עם הנושא. מי שהתלוותה אליי לסרט טענה בתוקף שהסרט פונה יותר לנשים ושקל ‏להן יותר להזדהות עם מה שעוברת הגיבורה. אני לא בטוח לגבי זה.‏

מדובר בסיפור קצר שעובד לתסריט על ידי הבמאית מריה שריידר (שביימה את הסדרה המצליחה ‏‏"המורדת" עם שירה האס, עליה זכתה בפרס האמי לבימוי) ויאן שומבורג. רוב הקריירה של שריידר היא במשחק, אך הספיקה לצבור ניסיון בכתיבה ובבימוי. למרות זאת ולמרות שיתוף הפעולה המקצועי החוזר עם שומבורג אחרי הדרמה התקופתית "שטפן צוויג: פרידה מאירופה" (2016), הם כשלו בלהכניס נופך נוסף בסרט, ובמקום החליטו למתוח את הרעיון ‏האחד והמוצלח מהסיפור הקצר על פני קרוב לשעתיים.‏

"הגבר המושלם שלך". סנדרה הולר, דן סטיבנס.

עמית באקדמיה של אלמה (מארן אגרט) מבקש ממנה עזרה בבחינת הסוגיות האתיות של שירות חדש ‏שהומצא – תכנות מותאם אישית של בינה מלאכותית של אנדרואידים ליצירת הפרטנר המושלם לבני ‏אדם. למרות ההסתייגות שלה, היא מסכימה לחיות לצד אנדרואיד שכזה למשך שלושה שבועות. לאחר ‏שהיא עונה על שלל שאלות אישיותיות והעדפות, היא מגיעה לאסוף את טום האנדרואיד (דן סטיבנס, ‏‏"אחוזת דאונטון", "ליגיון"). כמו בכל תחילת היכרות, גם ביניהם ההתחלה לא חלקה במיוחד וכאישה עצמאית שסבלה ממערכות יחסים מורכבות בעברה, היא מתקשה לתת לטום מקום, למרות שכל רצונו הוא לגרום לה אושר.

הרציונליות שמתווה את חייה לא מאפשרת לה להתמסר לאשליה שמציע טום, אך אט ‏אט מגלה שיש כמה יתרונות במישהו שנמצא שם בשבילך, גם אם הוא לא בן אדם.‏ ההיכרות המורכבת הזאת שמכריחה אותה לצאת מהתבניות הברורות של חייה קורית כשבמקביל סובלת מהמתח של עבודת המחקר שלה בכתב יתדות שמתכנסת לסיום וההדרדרות הקוגניטיבית של אביה.

"הגבר המושלם שלך". מארן אגרט, דן סטיבנס.

אגרט וסטיבנס משחקים מצוינים והכימיה ביניהם מעולה. אגרט עושה עבודה נפלאה בהציג קשיחות, תוך כדי נימוס וקורקטיות, וגם פגיעות ובדידות. סטיבנס משלב בין שרמנטיות, תמימות והומור בצורה מהנה לצפייה. סנדרה הולר ("טוני ארדמן"), שמגלמת את היועצת של תהליך ההתאמה, מעבירה דמות מפתיעה שפועלת במקצועיות נעימה ורגישה, אך גם חושפת חוסר בטחון עצמי.

אין שימוש מרובה באפקטים, הפן המדע בדיוני נמצא שם אך ורק בשביל מיקוד באנושיות, אך כשבכל זאת הם משולבים, הם נראים די מיושנים. הוליווד של השנים האחרונות הרגילה אותנו לרמה אחרת (בטח כשיש שילוב צילום דמויות על רקע של "מסך ירוק"). המוסיקה בסרט חזרתית ומנסה לתת טון שלא תמיד מאפשר לצופים להשתחרר מהתבנית הרגשית המאולצת שנכפית עליהם.