"מילה שלה". קארי מוליגן, זואי קאזאן.
"מילה שלה" הוא סרט דרמה טוב על שתי העיתונאיות של ה"ניו יורק טיימס" שחשפו את ההתעללות המתמשכת של מפיק הקולנוע הארווי ויינסטין, מבעלי חברת "מירמקס" (שילוב של שמות הוריהם של הארווי ואחיו-שותפו בוב: מרים ומקס). זהו כמעט סרט פרסומת לָעיתון.
מייגן טוהי (קארי מוליגן, "לחנך את ג'ני", "צעירה ומבטיחה") וג'וֹדי קנטור (זואי קאזאן, "חולי אהבה") הן חברות לעבודה. כל אחת נשואה לגבר תומך, אמא לילדות שלשתיים מהן יש שמות עבריים. מייגן נרתמת לשתף פעולה עם ג'ודי כדי לחשוף את הסיפורים שרצו בהוליווד במשך שנים על הארווי ויינשטיין. נשים מפחדות להתלונן, לא ששות ששמן יופיע בעיתון, חוששות מהתגובות וההשלכות של החשיפה הזאת ולשבור את קשר השתיקה המתסכל.
שתי העיתונאיות כתבו ספר על התחקיר והפרשה (וכנראה שגם לא מעט על חייהן הפרטיים באותה תקופה, כולל דיכאון אחרי הלידה כי גם זה נושא שמדברים ביתר חופשיות בשנים האחרונות), והסרט מבוסס גם עליו. את התסריט כתבה רבקה לנקוויץ שמתמקדת בסרטים עם נשים בתפקידים הראשיים, לא חשוב באיזו שפה, כולל "אידה" הפולני, "קולט" עם קירה נייטלי כסופרת צרפתייה ו"שאהבה נפשי" עם רייצ'ל מקאדמס ורייצ'ל וייז.
הסרט בן שעתיים ושלוש דקות, וכן, כמו הרבה יותר מדי סרטים (בעיקר לאחרונה) הוא היה יכול להיות יותר טוב לו היה קצר יותר. אפשר היה להוריד את אחת הנשים הנפגעות, אולי לאחד לסיפור אחד שתיים מהן וזה החיסרון בדבקות-היתר למציאות, אחד התולדות של הבאה למסך סיפור שאנשים זוכרים. אחת הביקורת שהיו נגד הסרט הפגום-מאוד "סטיב ג'ובס" של דני בויל עם מייקל פסבנדר בתפקיד הראשי היתה שהדברים לא התרחשו ככה במציאות.
את הסרט ביימה מריה שריידר, השחקנית הגרמנייה שביימה את המיני-סדרה "המורדת" עם שירה האס ואת הסרט הגרמני "הגבר המושלם שלך". סרטים על כוחה של העיתונות, על תפקיד התקשורת בחשיפת עיוותים כדרך לתקן עוולות, הם חשובים ומרגשים; בשנים אלו שהעיתונות בכל העולם בירידה מזכיר הסרט כמה מהותי וחיוני כלי התקשורת הזה. האם תחקיר מקיף ומושקע כל כך יכול להתרחש באתר אינטרנט? האם במקום אחר ידקדקו כל כך באימות כל פרט?
"מילה שלה". זואי קאזאן, קארי מוליגן.
הסרט מתחיל לקראת בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא בסוף 2016. כתיבה של ספר והוצאתו לאור, הפקת סרט כולל הצילומים ותהליך העריכה כולם לוקחים זמן אך הצליחו להכין את הסרט ולהביאו לבתי הקולנוע זמן קצר יחסית אחרי האירועים, מה שהיה בעבר נחלתם של סרטי טלוויזיה אמריקאיים, הפקות זולות וזריזות (גם "פצצה" המוצלח עם שרליז ת'רון, ניקול קידמן ומרגו רובי, סביב חשיפת מעלליו של רוג'ר איילס בערוץ "פוקס ניוז", התרחש ב-2016). בזכות השחקנים (בעיקר השחקניות), המוזיקה ורמת ההפקה רוב הזמן "מילה שלה" מרגיש כמו סרט הוליוודי ולא מוצר טלוויזיוני זול. אולם יש קטע ארוך מדי שבו שומעים הקלטה נסתרת של ויינשטיין שלקוח יותר מכתבת תחקיר טלוויזיוני מאשר בסרט עלילתי, וחלק לא מבוטל מהאנשים האמיתיים בפרשה, שהתראיינו לכתבת התחקיר המקורית, אינם נראים או רק מרמזים עליהם ולפעמים זה לא עובר בצורה טובה (כלומר: לא עשוי כמו שצריך), המזכירה את הקטעים האבסורדיים עם הנשיא ב"העיתון" של סטיבן ספילברג עם מריל סטריפ וטום הנקס. עדיף היה גם לוותר על רוב קטעי הפלאשבק בסרט שלא מוסיפים מספיק (בעיקר החזרה אליהם בסוף הסרט).
"מילה שלה". פטרישה קלארקסון, אנדרה בראוור, קארי מוליגן, זואי קזן.
שם הסרט בעברית ובאנגלית מבוסס על חלק השני במונח "מילה שלו נגד מילה שלה" (He said, she said). גם על הצבת לשון הנקבה אחרי הזכר במקרה הזה אפשר לפתח דיון.
גם "כל אנשי הנשיא", הסרט המוצלח מ-1976 עם רוברט רדפורד ודסטין הופמן כוודוורד וברנסטין שהיה מבוסס על הספר שהם כתבו על פרשת ווטרגייט, הגיע מהר לקולנוע ולא חשבו שהקהל ירצה לראות משהו שעקב אחריו בחדשות. הסרט ההוא -עדיין- טוב מאוד, השפיע על סרטים וסדרות רבים (כולל "חוק וסדר") וגם על "מילה שלה". נעשו פחות סרטים על עולם העיתונות ממה שחושבים, ובעיקר על אירועים אמיתיים כי המציאות, כמו שאומרים, עולה על כל דמיון, ואנשים מעדיפים סיפורים שמבוססים על מקרה אמיתי. (הסדרה היחידה שעסקה בעולם העיתונות והצליחה היתה "לו גרנט" מסוף שנות ה-70.) אני שמח על כל הזדמנות שאני יכול לצפות שוב ולהפנות לפרודיה הנפלאה הזאת של סת' מאיירס מפברואר 2018.
קאזאן ומוליגן נהדרות כל אחת בנפרד ובמיוחד כשהן יחד. מוליגן היא הקשוחה והמנוסה יותר, קאזאן יותר רגשנית ומהוססת. הן צוות מעולה ואשמח לראות אותן משתפות פעולה יחד בסרטים עתידיים. מעבר להן, בולטות לטובה סמנתה מורטון וג'ניפר אל (שהופיעה בסרטים ובתאטרון מאז 1995 אך כנראה שתמיד תיזכר מתפקידה הראשי במיני סדרה "גאוה ודעה קדומה") כנשים שוויינשטין פגע בהן. במערכת העיתון לפטרישה קלרקסון (שמעט נעלמה בשנים האחרונות) אין תפקיד משמעותי והיא בעיקר דמות המבוגר המנתב והשקול, ואנדרה בראוור מגלם דמות מעניינת מאוד, לא מתלהם כמעט עד להכעיס.
דירוג: 
מילה שלה (ארה"ב, 2022)
בימוי: מריה שרדר | תסריט: רבקה לנקוויץ, ג'ודי קנטור, מייגן טווהיי | משחק: קארי מוליגן, זואי קאזאן, פטרישה קלארקסון, אנדרה בראוור, ג'ניפר אילי | מוסיקה מקורית: ניקולס בריטל | צילום: נטשה ברייר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-17.11.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: