"סרג' טנקיאן: אמת לכוח" – ביקורת פסטיבל סאונדטרק: הפסקול של המהפכה

מאת דוראל אלטרס
"סרג' טנקיאן: אמת לכוח".

"סרג' טנקיאן: אמת לכוח".

הסרט התיעודי "סרג' טנקיאן: אמת לכוח" שהוקרן בפסטיבל סאונדטרק בסינמטק תל אביב, הוא איזון טוב וחזק בין מוזיקה ואקטיביזם פוליטי. סולן להקת המטאל "סיסטם אוף אה דאון", סרג' טנקיאן, מצטרף למאבקה של ארמניה בקבלת הכרה ברצח העם שאירע ב-1915 ומוצא עצמו חופר בשורשי משפחתו וסיפור הגירתם דרך לבנון ועד ללוס אנג'לס.

הסרט אורג יחדיו את סיפור משפחתו של טנקיאן יחד עם סיפורה של להקתו, אשר כל חבריה ארמנים גם כן, וכיצד מצאו ארבעת חברי הלהקה דרך לא אלימה להעביר ביקורת על שלטונות מושחתים וכרוניקות פוליטיות ידועות מראש.

זו אינה הפעם הראשונה שבמאי הסרט גארין הובניסיאן עוסק בנושא הכאוב של רצח העם הארמני. ב-2015, עם ציון 100 שנים למה שמכנים הארמנים 'הפשע הגדול' יוצר הובניסיאן את הסרט העלילתי "1915" העוקב באופן מטה שכזה אחר במאי תאטרון בלוס אנג'לס של 2015 המביים הצגה על מאורעות 1915.

ב-2019 יצא סרטו "אני לא לבד" שם לקח על עצמו הובניסיאן את משימת תיעוד סיפורו הלא יאמן של ניקול פשיניאן אשר עמד בראש תנועת ההתנגדות לשלטון המושחת בארמניה, הצליח להפיל את הממשל ולקבל את התפטרותו של הנשיא המושחת סרז' סרקזיאן ולהפוך בעצמו להיות ראש ממשלת ארמניה במאי 2018.

נראה שרק טבעי שהקריירה של הובניסיאן תוביל אותו למפגש עם סרג' טנקיאן. שניהם גברים אמריקאים, ממוצא ארמני, שלמרות שגדלו בארה"ב חשים כגולים מארצם. כשפשיניאן (בהיותו עדיין מתנגד ממשל) קורא ב-2018 לגולים הארמנים לחזור הביתה, מתייצבים טנקיאן והובניסיאן בארץ מוצאם כשהם נושאים תחושת שליחות גדולה כאמנים החיים בעולם החופשי, להיות שם, לתעד, לשיר ולחבור אל המהפכה הלא אלימה המתרחשת. השניים משתפים פעולה כשטנקיאן מבצע את המוזיקה ל"אני לא לבד" והם משתעשעים ברעיון של רימקסים לשירי עם ארמניים.

למרות שארמניה נשמעת כמו מקום רחוק וההפיכה של פשיניאן נשמעת כמו משהו שקורה רק באגדות, מצליחה דמותו העיקשת של סולן להקת המטאל למשוך את הקהל פנימה ולהיסחף על כנפי המהפכה. התהפוכות שעובר טנקיאן אל מול חברי להקת סיסטם אוף אה דאון, אשר חברו יחדיו לנגן עוד בימי לימודיהם, קמים ונופלים על חוסר יכולתו לשתוק אל מול עוול. הוא נתפס לעיתים כפצצה מתקתקת שלא ברור מה יצא מפיו כשיעלה לבמה.

טנקיאן לא חושב על התוצאה, אין לו תסביך משיחות והוא לא רואה עצמו בגואל. הוא פועל מתוך תחושת אמת ומתוך הסיפור האישי של משפחתו וסביו ששרדו את הטרגדיה הגדולה של המאה הקודמת. גם הובניסיאן פועל מתוך אמונה ואידיאליזם ומחכה לאיזשהו קסם שיקרה מול עדשת המצלמה, בראיון שנתן לאחר יציאת הסרט "אני לא לבד" אומר הובניסיאן "יש לי אלפי שעות צילום של מהפכות כושלות".

הסרט, אחרי הכל, לא הוקרן בשל איכותו הפוליטית גרידא, אלא בפסטיבל סאונדטרק המאגד תחתיו סרטי מוזיקה מכל המינים – כאלו העוסקים במוזיקה בצורה ישירה או כאלו שהמוזיקה היא הדלק המניע את הסיפור. במקרה של "סרג' טנקיאן: אמת לכוח" המוסיקה היא הפסקול של המהפכה אך גם של חייו האישיים. סרג' הוא לא רק קול מנבא הבשורה של "סיסטם אוף אה דאון", הוא גם משורר פוליטי ואישי אשר מוכן להקריב כמעט הכל לטובת הדברים בהם הוא מאמין, פוזיציה שלא פעם סיבכה אותו.

לחובבי סיסטם, חשוב לציין כי הסרט עוסק בהם בצורה מינורית בלבד ועיקרו הוא תיעוד של אדם ההולך אחר הקול שלו באופן הכי ליטרלי שיש, ומנסה לחזור אל עברי שורשיו ולהבין מהם הדברים עליהם הוא לא מוכן לוותר בשום מחיר.

דירוג: ★★★★☆

סרג' טנקיאן: אמת לכוח (ארה"ב, 2021)
בימוי: גארין הובניסיאן
הקרנות במסגרת פסטיבל סאונדטרק 2022 בסינמטק תל אביב

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?