"טאר המנצחת". קייט בלנשט.
"טאר המנצחת" נהנה מליהוקה של קייט בלנשט בתפקיד הראשי. בלעדיה, עם כמעט כל שחקנית אחרת, זה לא היה עובד. היא הסרט, אין קטע בלעדיה, והיא מעולה: בעלת כריזמה מדהימה, היא מדויקת ולא מגזימה, מרתקת בלי לעשות הרבה. קשה לי עם סרטים חסרי עלילה אך במקרה הזה חיי היום-יום של לידיה טאר הם העלילה שלה ומכיוון שהיא מסקרנת וחכמה אז זה מעניין.
הקדימונים, אגב, לא משרתים טוב את הסרט והם מטעים בקשר לסגנון שלו, שנפתח משום מה בכתוביות שלרוב שמורות לסוף הסרט.
לידיה (בלנשט) היא מנצחת הפילהרמונית של ברלין, מתגוררת בעיר עם הכנרת הראשית (השחקנית הגרמנייה נינה הוס) ובתן בדירה מעוצבת להפליא. היא נפגשת לארוחות עם המנצח הקודם של התזמורת, לא מרוצה ממנצח המשנה שירשה ממנו, מלווה בעוזרת אישית (נעמי מרלן הצרפתייה, "דיוקן של נערה עולה באש", "פריז, הרובע ה-13"), מתכוננת לקראת הקלטה של קונצרט גדול עם צ'לנית חדשה בתזמורת, מתמודדת עם ענייני יחסי ציבור ובעיות שינה, ועוד.
"טאר המנצחת". קייט בלנשט, סופי קאוור.
הסרט מלא במונחים מוזיקליים ובשמות של אנשים מעולם הניצוח כי הדמויות חיות בו וזה בסדר שמרבית הצופים (כולל אותי) אינם מבינים את הנאמר, זה כמו צפייה בסדרה רפואית, אנחנו מצליחים להבין כשמצב החולה אינו טוב.
קטעי המוזיקה נהדרים וגם ברגעים של חזרתיות (בעיות השינה שלה, למשל) מצליחים לשמור על עניין. הסרט עשוי ברגישות, הבמאי-תסריטאי-מפיק טוד פילד (סרטו הקודם, "ילדים קטנים" עם קייט וינסלט, נעשה מזמן, ב-2006) מצליח לספר הרבה מאוד במבטי תגובה של אנשים ומשאיר דברים מרומזים בצורה יפה ולא מסביר באופן גס לצופים כפי שסרטים רבים מדי עושים בימינו. הוא מתייחס (לא עוסק או דן, אלה פשוט דברים שעולים מתוך הדיאלוגים) בדברים עכשוויים (אפילו התעקשו לציין את מגפת הקורונה) כולל הגדרות מגדר, רשתות חברתיות, האשמות על הטרדות, גיוס כספים ועוד.
יש קטע לא קצר שמצולם כמה שורות מאחורי ראשן של בלנשט ומישהי, והריחוק הזה לא עובד. יש קטעים שנמשכים הרבה זמן, לצד קטעים שבכוונה נקטעים באחת. כל סרט היה יכול להיראות אחר לגמרי בעריכה אחרת, אך במקרה הזה האפשרויות היו רבות במיוחד וישנן כל כך הרבה גרסאות שונות שהיו יכולות לצאת מחדר העריכה, ואני סקרן לראות את הסרט האחר שאפשר היה להוציא ממה שצולם. החלק האחרון של הסרט ארוך מדי, נמתח ללא סיבה עד נקודת הסיום. על אף הצורה המצחיקה מאוד שבלנשט אומרת שורה מסוימת בחלק הזה (כשהיא יושבת על סירה), אפשר היה להוציא גם הקטע הזה ולא להמשיך בקצב ובסגנון של הכמעט שעתיים-וחצי שקדמו לחלק הזה, ועדיין לקבל את אותו אפקט.
הסרט מועמד ל-6 פרסי אוסקר (סרט, בימוי, שחקנית ראשית, תסריט מקורי, עריכה, צילום) ובלנשט היחידה בעלת סיכוי לזכייה. היא מתמודדת ראש בראש עם מישל יאו ("הכול בבת אחת בכל מקום").
* ובפינת הכתוביות בעברית אציין רק אחת מהטעויות כי המילה חוזרת הרבה פעמים ולא יכולתי שלא לשים לב אליה: "טופס" ברבים זה "טפסים" ובסמיכות "טופסי" ולא כפי שמופיע בסרט.
דירוג: 
טאר המנצחת (ארה"ב, 2022)
בימוי: טוד פילד | תסריט: טוד פילד | משחק: קייט בלאנשט, נעמי מרלן, נינה הוס, סופי קאוור, ג'וליאן גלובר, מארק סטרונג, אלן קורדונר, סידני למון | מוזיקה מקורית: הילדור גונדוטיר | צילום: פלוריאן הופמייסטר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-09.02.2023 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
סרט משעמם, חסר עלילה, ארוך ומיותר. אבל כתבי קולנוע מתפלצנים עליו ומטעים את קהל הקוראים. לא שווה את הטרחה ואת עלות הכרטיס !!!