"הפורצים". ז'אן-פול בלמונדו, עומר שריף.
הסרט הצרפתי "הפורצים" (La Casse) מ-1971 בכיכובם של ז'אן-פול בלמונדו ועומר שריף, מלא בדברים טובים. הוא מבוסס על ספר אמריקאי בשם The Burglar מאת דיויד גוּדִיס, שספר אחר שלו עובד ל"מי ירה בפסנתרן?" הטוב של פרנסואה טריפו.
בין שנות ה-50 לשנות ה-70 של המאה הקודמת, במקביל ל"גל החדש", נעשו בצרפת סרטי פשע מעולים על שודדי בנקים ובתי קזינו ופורצי כספות, עם נוכחות ברורה של הרשויות (השוטרים) שמנסים ללכוד אותם. ז'אן-פייר מלוויל ביים כמה מהטובים שבהם: "צבא הצללים", "לילה על העיר" (שנקרא גם "כסף מלוכלך") ו"המעגל האדום" המומלצים. בסרטים כיכבו בעיקר גברים, איב מונטאן, מישל פיקולי, לינו ונטורה, ז'אן גאבן, ובראשם אלן דילון וז'אן-פול בלמונדו. השניים האחרונים גם כיכבו יחד ב-1998 ב"חצי מזל" עם ונסה פארדי, סרט מצוין שהיה יכול להיות בסיס מושלם לסרט שלישי ואחרון לפול ניומן ורוברט רדפורד.
ב"ריפיפי" של ז'ול דאסן (שביים גם את "טופקאפי" הנהדר, באנגלית, מאותו הז'אנר) יש 32 דקות של שקט מתוח בזמן השוד, קטע שהשפיע/נתן השראה לסרטים רבים לאחר מכן, לא רק צרפתיים, כולל "גמביט" (עם שירלי מקליין ומייקל קיין). גם "הפורצים" נפתח ב-20 דקות כמעט ללא מילים.
"הפורצים". ז'אן-פול בלמונדו, רוברט חוסיין.
בלמונדו ("עד כלות הנשימה") נהדר כאזאד שמוביל חבורה קטנה של שודדים. הם פורצים לבית ביוון, מפצחים את הכספת ולוקחים ממנה אבני חן, וזאת רק ההתחלה. רוב הסרט מתרחש לאחר השוד, כאשר דולק בעקבותיהם שוטר מקומי (עומר שריף). בשלב מאוחר יחסית נכנסת לתמונה לינה (דיאן קאנון, "בוב קרול טד ואליס", "השמים יכולים לחכות") -שאני חושד שדיבבו אותה לצרפתית- שכנראה אפשר היה לוותר עליה.
יש כל כך הרבה דברים טובים בסרט הזה, כולל מרדף מכוניות שמגיע לו אזכור בין המרדפים הטובים בקולנוע. בזה אחר זה יש מה שנקרא set pieces, חלקים מרשימים שהיו יכולים להיות מרכזיים בכל סרט, ופה לא מושכים אותם יותר מדי, לא הופכים אותם לגרדניוזיים, הם רק עוד מכשול בדרך. במאי פחות טוב ובטוח בעצמו היה משוויץ בקטע המרשים עם משאית הרכינה. בכל קטע יש מחשבה, רעיונות מקוריים ויפים, והרבה חוכמה, קלילות והומור. יש אמנם קטע של סטירות לשם הקומדיה שלא היה "עובר" היום, ואפשר היה לקצר את תהליך פיצוח הכספת, אבל זה שם בשביל המתח ובכל זאת מדובר בסרט בן 52 שנה, שכדאי מאוד לראות.
"הפורצים". רגע מתוך המרדף הנפלא
אנרי ורנו (Henri Verneuil), שכתב וביים את הסרט, אחראי ל"מאה אלף מתחת לשמש" שכדאי לראות (עם ונטורה ובלמונדו), "נעימה מחתרית" (עם דלון) ו"מבצע איקרוס" (עם מונטאן) אשר השפיע רבות על "JFK- תיק פתוח" של אוליבר סטון.
את המוזיקה לסרט כתב לא אחר מאשר אניו מוריקונה, אחד מגדולי המלחינים לסרטים בכל הזמנים ("הטוב הרע והמכוער", "סינמה פרדיסו", "המשימה" הם רק חלק מהרשימה הארוכה מאוד של עבודתו), שקליטה משמיעה ראשונה ואולי אפילו היו צריכים להשתמש בה יותר. אזאד מזמזם אותה בשלב כלשהו וזה מקסים.
דירוג: 
הפורצים (צרפת, איטליה, 1971)
בימוי: הנרי ורנו | תסריט: הנרי ורנו, והי קצ'ה, דיויד גודיס | משחק: ז'אן-פול בלמונדו, עומר שריף, דיאן קנון, רוברט חוסיין, ניקול קלפן | מוזיקה מקורית: אניו מוריקונה | צילום: קלוד רנואה