קדימון רשמי ל"לבנון" של שמוליק מעוז

בזמן שכוכבי הסרט "לבנון", אושרי כהן, מיכאל מושונוב, יואב דונט, זהר שטראוס, דודו טסה וריימונד אמסאלם, מתכוננים לצעוד היום (ג') עם במאי הסרט, שמוליק מעוז, על השטיח האדום בפסטיבל ונציה לקראת הקרנת הבכורה העולמית של הסרט, סרטי יונייטד קינג שלחו לנו את הקדימון הרשמי לסרט. תהנו:

"לבנון" מספר את סיפורו האישי של שמוליק מעוז, שביום הראשון למלחמת לבנון הראשונה צורף לצוות טנק זר. קצין החי"ר שמפקד על הפעולה (שטראוס) מודיע לצוות כי מדובר במהלך פשוט ונקי ומטרתם היא בית מלון בצד השני של העיירה. מהר מאוד צוות הטנק נקלע למערבולת של אירועים ורגשות והיחסים בין חבריו: מפקד הטנק (איתי טיראן), הטען (כהן), הנהג (מושונוב) והתותחן (דונט) הולכים ונהיים טעונים וקשים יותר ויותר.

אנטי

כמו שחשבתי – סרט גרוע כמו שרק בישראל יודעים לעשות, תיאטרון מצולם עם מקסימום רגש ואמוציות ובלי טיפה של שכל, בידור או הנאה.
למה יוצרי קולנוע בישראל חושבים שצופים צריכים רק לסבול בסרטים שלהם?

"יש לך הדק, נכון? תלחץ עליו אתה" וילד ערבי על הכוונת. נו באמת, עד כמה סטראוטיפיים אנשי קולנוע בישראל יכולים להיות? עד כמה צרי מחשבה הם? ועוד מתפלאים למה קהל בישראל לא בא לראות סרטים ישראלים. הרי 100 אלף צופים נחשב להצלחה גדולה. כל האליטיסטים של תל אביב… פירורי לחם. בשנות השבעים היה מיליון צופים, על אוכלוסיה יותר קטנה.

אין נושאים אחרים במדינה המסריחה הזאת לעשות עליהם סרטים? ראבק, או שזה על ערבים או שזה על בעיות ביחסים. העיקר שכל הצעירים הולכים לראות סרטי אקשן וסרטי אימה אמריקאיים. כל הכבוד לקולנוע הישראלי על ההצלחה שלו בפסטיבלים. הרי ללכת על שטיח האדום, לעשות פוזות למצלמות ולקבל כתבה עליך בעיתון – זאת המטרה העיקרית של יוצר ואומן, לא?

לא ראית את הסרט

סתם את זורקת רפש. אני ראיתי את הסרט ונדהמתי. אה ו… למרות שלא שלמתי כרטיס יש לי את כל הכוונות לראות אותו שוב בקולנוע כשיצא. ושם אני ועוד איך אשלם כרטיס בשמחה כי הוא שווה כל גרוש. קולנוע חוויתי חזק מאוד אמיתי ולדעתי זה הסרט של השנה. כן ראיתי את רובם. גם סיפור גדול גם עיניים פקוחות גם חמש דקות מפריז גם עג'מי גם בודדים את רובם ראיתי. זה הסרט הכי טוב.
את ראית? אני בספק גדול מאוד. כי לפי מה שאת כותבת זה ניראה שאת כותבת על ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי וכותבת עליה בצורה מגמתית מאוד. על ההווה של הקולנוע הישראלי את בטוח לא כותבת ואת בטח ובטח לא כותבת על לבנון הסרט… כנראה טעית בסרט.
אוי המרירות…

אריק

אלך לראות את הסרט, אם כי הטריילר נראה תיאטרלי ומוגזם מידי. less is more

דניאל

יופי, עוד פעם לבנון, עוד פעם פלסטינאים מסכנים שנמצאים על הכוונת או חיילים מעפנים ושמאלנים שלא מסוגלים לראות על המחבל הבא כי הוא ילד (ילד שמקבל חינוך של שנאת היהודים ושנאת ישראל, חינוך של להיות שהיד, "חינוך"…), לא נמאס? סרטים אמורים לבדר, לא להעיק, עם סרטים אנחנו בורחים מהמציאות הקשה הזאת שרודפת אותנו במדינת ישראל, אבל כנראה שלאנשי הקולנוע הישראלי, האליטות למיניהם, מעדיפים להראות שיש גם חיילים ישראלים שהם בלרינות שלא מסוגלים לירות כי הם מרחמים על הפלסטינאים ה"מסכנים". נמאס.

גם אתה לא ראית את הסרט

כל עוד הנושא הזה כואב יוצרים לא ירדו ממנו. וואלה הנושא הזה כואב. לא טוב לנו עם מלחמות ואנחנו לא חברה נורמאלי.
גם אתה כנראה לא ראית את הסרט. הילד הזה מופיע בדיוק 4 שניות בסרט. אז לא ברור מה אתה נדבק אליו. זה רק מוכיח כמה אתה קופץ למסקנות מבלי לבדוק ומבלי לראות על מה אתה מדבר.
סרטים לא עושים בהזמנה. כל אמן עושה את היצירה שלו האישית והוא לבד קובע מה הנושא שהיא תעסוק בו. תודה לאל הקולנוע הישראלי עדיין לא מגויס כי אנחנו במדינה דמוקרטית ועדיין לא מגייסים אמנות לשום קמפיין פוליטי. לכן זכותו של שמוליק מעוז, זהגן על המדינה הזאת במלחמת לבנון ועדיין לא יצא ממנה עד היום, לעשות סרט על מה שכואב לו. זכותו גם לבוא בכל מיני אמירות קולנועיות אמנותיות או אפילו חברתיות בסרט הפרטי שלו. זה לא הסרט של ישראל. זה סרט ישראלי. זה הסרט של שמוליק מעוז ורק שלו. וזה רעיון שלו ויצירה שלו. לא טוב? אל תלך לראות. אבל אל תחרוץ דין מבלי שאתה רואה במה הדברים אמורים.
דווקא הסרט לבנון הוא לא סרט פוליטי. הערבים שם יוצאים רע מאוד. דווקא החיילים יוצאים הרבה יותר טוב מהערבים אם כבר אתה רוצה השוואה. אבל בעצם אף אחד לא יוצא שם רע באמת ומה שיוצא שם רע זה המלחמה הבאה. וכשאתה אומר תפסיקו ליצור סרטים על הנושא הזה אתה בעצם אומר "תנו להלחם בשקט כי אנחנו בעצם מאוד אוהבים מלחמה וזה ממש מציק לנו שמספרים לנו שמלחמה זה לא דבר טוב"
זה שנקודת ההתרחשות שלו היא בלבנון זה שולי. הסרט הזה תקף לחלוטין לכל סוג של מלחמה בכל העולם. הוא לא מדבר על הישראלי במלחמה או הערבי במלחמה הוא מדבר על האדם באשר הוא אדם במצב של מלחמה ועל כך שזה מצב רע מאוד.
תפסיק לקשקש בלי לדעת על מה אתה מדבר.

אבל אני כן ראיתי את הסרט

בלבנון הייתי ואת לבנון ראיתי.
יצאתי בהלם מהסרט. סרט מדהים מרגש קשה מאוד ולכן אמיתי ובלתי מתייפיף.
סחטין ליוצר. מגיע לו להיות בונציה ומגיע לו להביא אריות מזהב מכסף ומכל מתכת אפשרית משם.

קובע סטנדרט חדש לקולנוע הישראלי

שלא ברור איך יעמדו בו יוצרים אחרים. זה הטופ החדש. אני מקווה שלפחות שמוליק מעוז יוכל לעמוד בסטנדרט החדש שיצר. מקווה שהוא לא במאי של סרט אחד. שלא יעלם לנו כי חיקינו לו מלא זמן.

אנטי

אני בטוח שאותו מיעוט שרואה קולנוע ישראלי הולך לאהוב את הסרט, כי בשבילו זה נעשה, וזה בדיוק מה שראה בו.
המגיב השני, שראה את הסרט ומגן עליו – לא ציפיתי ממך להבין את הכוונות שלי, וזה "אתה" לא "את".
אני דווקא כן ראיתי את הסרט, ובמהלכו חשבתי לצאת החוצה או לזרוק נעליים שלי על המסך. סרט בכייני ומשעמם מאין כמוהו, כל אותם יפי נפש עם מוסריות מזוייפת שאהבו את הסרט – אתם אנשים מסכנים ולא מפותחים רגשית, כמו ילדים קטנים שמתחילים לבכות על כל דבר. תתבגרו כבר.

דניאל

ל-גם אתה לא ראית את הסרט, אין צורך לראות את הסרט הזה, הוא לא מושך, הוא לא מעניין והוא סתמי, בדיוק כמו כל שאר סרטי המלחמה הסתמיים, המשעממים והמאוסים שהיוצרים הישראלים הדגולים שלך יצרו עד היום. אני לא אומר: תנו להלחם בשקט כי אנחנו בעצם מאוד אוהבים מלחמה וזה ממש מציק לנו שמספרים לנו שמלחמה זה לא דבר טוב" – אני כן אומר: "תפסיקו ליצור סרטי מלחמה לא מעניינים שמייללים על מה עובר על החיילים בשטחים. אדם הולך לסרט לשכוח מהצרות שלו, מהצרות של המדינה ולהתבדר קצת. זה מה שהסרט לא נותן, שום בידור או הנאה, סתם רצף סצנות של חיילים בלרינות בתוך טנק. לא יותר. נמאס מסרטי מלחמה, קצת יותר מקוריות לא תזיק…"

ארז

דניאל, אתה זה שמילל ובוכה כל הזמן. 🙂 אתה רוצה בידור? תראה כוכב נולד. תראה שמש. תראה סיפור גדול. זכותך – יש תכנים ישראלים שיספקו את טעמך האישי.

אל תנסה אפילו להגדיר מה סרטים אמורים לעשות כי אין גרגר של מושג מה זה בכלל קולנוע. קולנוע אמור לרגש. צחוק זה רק סוג אחד של רגש. למעשה, הסרטים החשובים, שנשארו איתנו לטווח ארוך הם הסרטים הרציניים – הדרמות. בטח לא סירטי פעולה קלים לעיקול או קומדיות מבדרות.

אתה יכול לבכות ולהטיף "מה צריך" ו"מה נכון", עד מחר, אבל זה לא ישנה כלום.

דניאל

אני לא בוכה ומילל על שטויות "כאילו-מרגשות", אז אני היללן כאן? "אוי, מסכן, החייל המסכן הזה לא יכל לדפוק במחבל (לעתיד) פלסטינאי אחת, ואו, אם כאלה היו החיילים שלנו, היינו צריכים להתחיל לדאוג.

חבוב, אין לך מושג על מה יש לי מושג בקולנוע, אני אגדיר מה שאני רוצה, במיוחד סרטים זולים מבחינת תוכן, ביום וכל עניין.

אתה יודע, סרטים מבדרים הם גם דרמות… העיקר לנסות להגדיר ז'אנרים בקולנוע? נפלת כאן. בידור איכותי יכול להיות גם קומדיה ואיפה רשמתי שאני רוצה סרט פעולה כלשהו?

סרטי מלחמה שכאלה יצאו מה____, זה כבר מאוס, לא מעניין ועובדה שאותו הקהל הולך לראות אותו, עובדה שהחרטות האלה לא באמת מגיעות לשום דבר רציני, לא ממריאות לשום מקום. סרט כמו: "בופור" – מה הלך שם לעזאזל? כלום ושום דבר עם דיאלוגים על כלום ושום דבר, כ"כ בנאלי… כל הקולנוע הישראלי מציג רק את הצד השמאלני ששיך לאליטות במדינה, כמו למשל, "ואלס עם באשיר", זה לא סרט שמאלני ומתלקק, נכון?

העובדה שבישראל מוציאים כמויות כאלה של סרטי מלחמה שמבוססים על המציאות מראה עד כמה היוצרים הישראלים הם חסרי-חוש יצרתיות בסיסית. אפשר לעשות גם דרמות שלא מבוססות על כמה הפלסטינאים מסכנים בשטחים או כמה החיילים שלנו בלרינות, אפשר לעשות גם סרט דרמה/מתח עם נושאים פחות כאובים.

ארז

כן אתה בכיין גדול. אתה מקטר שלא נותנים לך מה שאתה רוצה כמו תינוק שצריך מוצץ. אני אפילו אדגים לך:

"אוי רע לי בחיים, ובקולנוע גם רע, אני לא יכול יותר כמה אפשרררר",

"אוי המציאות כל כך קשה ובקולנוע מראים גם דברים עצובים נורא, אוי אוי אוייייי".

"תנו קומדיות, תנו להשתחרר קצתתתת, לשכוח מהמציאות הנוראההה, בשביל זה יש קולנועעעעע אתם לא מבינים!! לא בשביל לסבוללל!! בשביל לשכוח!!".

🙂 🙂 🙂

כאמור, אתה יכול עד מחר, לרטון ולהסביר מהו קולנוע אבל זה לא ישנה כלום כי ההבנה שלך בקולנוע ו\או באומנות מוגבלת, זה וודאי. גם ההשכלה שלך מחוררת כי ואלס עם בשיר דווקא הגיע רחוק מאוד… אבל אני לא רואה טעם להמשיך בדיון הזה, כנראה שהמסרים שלך נסתרים או פשוט נשגבים מידי בשבילי, איתך הסליחה.

כמה מרירות יש פה חבל על הזמן

בזמן שהבמאי חווה את הרגעים המאושרים בחייו שיש בארץ הזאת במאים מעטים שיכולים לחוות רגעים כאלה. פה החשבונות עם הקולנוע הישראלי ארוכים ומבעסים. אני הולכת לאתרים טיפה יותר מפרגנים. וראייטי למשל או סינאירופה… מי רוצה לקרא חבורה של מרירים מתוסכלים ופחדנים שכמוכם מי? פככככ…. תופסים מעצמכם ידענים משו משו… יאלל יאללה…

דניאל

מה שכתבת נכון, זה שהוא כתוב ברמה עילגת שמתאימה לרמתך, זה בעיה שלך. יש לקהל הישראלי מספיק מהדרמות האלה ביום-יום, לא צריך לאכול את זה גם באתר בילוי, אבל העיקר לבוא ולהגיד כמה האחר לא מבין, בלי לענות כמו שצריך, לעניין, העיקר לבוא ולבקר את הבנאדם, זה למה אתה טועה, אין לך מה להגיד, אז אתה יורד לרמה הנמוכה הזאת. זה שאתה שופט ידע של אדם שאינך מכיר, מראה עד כמה אתה כסיל. ההשכלה שלי ממש לא מחוררת, היא הרבה יותר מלאה משלך זה בטוח, אם להיות מועמד לפרס כזה או אחר עושה לך את זה (במקרה הנ"ל), אז זה מעיד המון על רמת ההבנה הקולנועית שלך, לבטח שמדובר בסרט כ"כ מעפן שמציג רק את הצד שלך, ארז, פוליטית, מדינית, זה למה אתה אוהב את הסרטים מהסוג הזה. הם מייצגים אותך ואת דעותיך. אבל תמשיך להסתפק בסרטים הגרועים האלה, סרטים שמשום מה, תמיד מועמדים למשהו אבל אף פעם לא משיגים את הפרס אפילו.

לממרומרת – אינני מריר, מתוסכל או פחדן, איך הגעת לזה? גם אופן הכתיבה שלך מעיד על המון ידע, אז את הידענית, נכון? אין לך צורך לעבור אתר, זה אחלה, "אידיבי". כמו-כן, לכולם יש את הזכות להביע את דעותיהם, מה שאת כנראה לא יודעת לקבל.

אז זאת הודעתי האחרונה בהחלט. ההתנשאות שלך, ארז, נובעת מחוסר ידע, אתה זורק כמה ירידות של ילדים ורץ חזרה כי אין לך מה להגיד, ביזבזת טוקבק שלם על לשפוט בנאדם ללא הכרתו, לשפוט את השכלתו ללא הכרתו, לרדת עליו כביכול (לא שאני נעלב מכסלים כדוגמתך…) ועוד. לך תעשה שיעורי בית על קולנוע, ילדון. הגיע הזמן שתפסיק לדבר באוויר בלי שיעור מסוים של ידע בעניין.

לא מסתגל למסגרות

לצבא לא הלכתי , קשה לי לתפקד במסגרות ואני בכלל הוני אוהב אדם. בזמן שאתה שמרת עלי , הלכתי לשחק חיל
בסרט ! איזה כיף ! רק בכאילו!הרווחתי כסף , נסעתי בעולם, אני החיל אליו יוצא הלב וכול זה בלי לסכן שערה. אאההה!
אני והחברים שעלו על הפטנט
מוני מושונוב , אושרי כהן , איתי טיראן , איתי תורג'מן , אלדר ברטמן , – הסתערו. משתלם מאד לבגוד ולהשתמט . נשאיר את העבודה לפריירים הלא מוכשרים.

משתמש אנונימי (לא מזוהה)

לתגובה מעלי- חזזזזק!

משתמט אנונימי (לא מזוהה)

סוף סוף עליתי על מדים. חבל שזה רק בסרט

אני רק אתמול ראיתי את הסרט בסינמה סיטי.
אני חושבת שהסרט מדהים! אבא שלי כיום בן 62,היה שיריונר.כל השרות שלו היה בתוך טנק.לא רק שהוא לא שומע טוב מאז,הוא גם קיבל הלם קרב.כשראיתי את המפקד,אסי,מקבל את ההלם קרב שלו,ואיך לאט לאט הוא מאבד את השפיות בכיתי כל כך.אני עכשיו מבינה את כל מה שאבא שלי חווה על בשרו וזו הסיבה שהוא הפך להיות הגבר שהוא היום.
הסרט הזה הוא הרבה יותר מפוליטי.הוא יותר מדבר על הפן האישי,הריגשי ונפשי של כל חייל בצבא.לא סתם אומרים-נותנים לילדים בני 18 נשק.כמו שהדמות של שמוליק בסרט אמר: "רק אתמול יריתי בפחים ופתאום עכשיו אני צריך לירות במטרות חיות" (סליחה שהציטוט לא מדוייק).הסרט היה מדהים!
ראיתי את הסרט עם ידיד טוב שלי שהוא לפני צבא ואמור להתגייס לקרבי,הוא לא מורעל לקרבי אבל תמיד האמין שיוכל לעשות זאת.ברגע שהוא ראה את הסרט הוא התחיל לפחד,הוא לרגע לא חשב שהוא יגיע למצבים כמו בסרט.אבל כולנו יודעים שזה קורה.
אני גאה מאוד בשמוליק מעוז שעשה את הסרט הזה.הוא עשה עבודה מדהימה! אני מצטערת בשבילו שאנשים לא מבינים את הסרט וישר רק מחפשים לבדוק אם הסרט שמאלני או ימני.
אני בחורה שגרה בשטחים ואני ימניה גמורה,אבל אני לא מסתכלת על הסרט הזה במובן פוליטי,אלא ריגשי.
אני גאה בשחקנים שעשו עבודה מדהימה! והצילום והעריכה…אין לי מילים.ישבתי בשורה שלישית,האולם היה מלא,בהצגה של 1:20 לפנות בוקר,והרגשתי כאילו שהייתי שם איתם בטנק.זה היה מזעזע ומרגש.

מעין

חבר'ה לבר'ה

בואו ניקח את הדברים בפרופורציה אם מישהו רוצה לבכות שיבכה
יש פה אנשים שחושבים שאם לא כולם חושבים כמוהם אז הם לא ראו את הסרט מה זה השטויות האלה ?!

כל אחד בוחר לקחת אליו מה שהוא רוצה ואם מישהו רוצה לבוא ולהגיד לא אהבתי זכותו המלאה!

לפי דעתי היה משהו חסר בסרט הזה וקוקיה או איך שלא קוראים לך תביני שקשה לראות סרט כזה ולהתיחס אליו באופן פוליטי זה כמעט בלתי אפשרי…

כשאני וחברים שלי משקיעים את החיים שלנו בחרא הזה שניקרא צבא ובא מישהו ומראה לנו ככה בפנים שאף אחד לא ידאג לנו שאנחנו ניהיה בסכנה זה לא רק פוליטי זה גם מערער את ביטחון הציבור זה מוציא אותנו מטומטמים בעיני העולם וזה מוריד את המורל להתגייס.
אני לא אומרת שצריך ללכת על עיוור אחרי המפקדים ולעשות כל מה שאומרים לך ולרצוח ערבים לא משנה מה אבל יש דברים שצריך לעשות בטאקט…
מה את עושה בצבא? איך את מרגישה שאת יודעת שחבר הכי טוב שלך יכול סתם ככה להפוך למלאך??
אז חברה המלחמה הייתה קשה ובמלחמה כמו במלחמה יש הרבה מאוד חרא… צריך לפי דעתי ללמוד מהחרא ולא לחזור עליו זה המסר שאני לוקחת מהסרט הזה..

דבר אחרון אני מסכימה עם ההוא למעלה החקנים פה בוכים על חלב שלא נישפך אפילו קרוב אליכם אז…

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?