"סעי בובה" – ביקורת #1: מפתיע שזה האח כהן ולא קולנוען צעיר שמתרגש מעירום

"סעי בובה". ג'רלדין ויסוונת'ן, מרגרט קוויילי.

"סעי בובה". ג'רלדין ויסוונת'ן, מרגרט קוויילי.

לאית'ן כהן אין יכולת לעבוד בלי מישהו שהוא מכיר בקרבה גדולה מאוד. "סעי בובה" הוא סרטו הראשון מאז האנתולוגיה הגרועה "הבלדה על באסטר סקראגס" שעשה עם שותפו הקבוע, אחיו ג'ואל. לאורך עשרות שנים עבדו יחד האחים כהן, כתבו, הפיקו, ביימו וערכו סרטים רבים, ביניהם "ברטון פינק", "פארגו" ו"ארץ קשוחה" (על שני האחרונים זכו באוסקר, בין השאר, על תסריט). לפני מספר שנים נודע שהם עובדים על פרויקטים בנפרד. ג'ואל ביים את אשתו פרנסיס מקדורמנד בסרט "הטרגדיה של מקבת" הרציני והכבד, ואית'ן ביים את "סעי בובה", שאת התסריט כתב יחד עם אשתו טרישיה קוק (שגם ערכה). אולי התסריט הזה גרם לג'ואל להיפרד קולנועית מאחיו. בעקבות "סעי בובה" יכול להיות שבאקדמיה שמחלקת את האוסקר יוסיפו את האפשרות להחרים למישהו פסלון שנים אחרי שזכה בו על בסיס ביזוי. מועמדים נוספים להשבת הפרס כוללים את רוברט דה נירו (שפה ושם עדייין משתתף בסרטים שבהם הוא לא מבזה את הקריירה שלו) ואל פצ'ינו.

נראה די מוזר שגבר בשנות ה-60 לחייו כתב תסריט שכזה, במקרה הזה האח כהן, ושלא מדובר בצעיר שמתרגש להראות שתי בחורות ערומות במיטה (בסצנת הפתיחה) ומלהראות ציצים. לאורך הסרט יש גם מעברים וזוויות צילום שמתאימים לקולנוען מתחיל שמתלהב מכל האפשרויות שעומדות לרשותו ורוצה להראות כמה הוא מגניב ויכול ללהטט באמצעים הקולנועים השונים שלמד שנה לפני כן. אגב, בחודש שעבר פורסם שהאחים כהן עתידים לשתף פעולה בבימוי תסריט שכתבו יחד לסרט אימה. גם ב"סעי בובה", בעיקר בהתחלה, יש קטעים עם אלימות גרפית.

הסרט מתרחש ב-1999, בעיקר כי יש סיפורים שלא יכולים להתרחש באותו אופן עם קיומם של טלפונים ניידים. שתי לסביות, חברות שונות מאוד זו מזו באישיותן, מסיעות יחד מכונית שכורה לטלהסי, פלורידה, מבלי לדעת שבתא המטען מוסתרים דברים שלאנשים מסוימים חשוב מאוד שיגיעו בהקדם ליעדם בפלורידה. הלסביות, האחת משוחררת ופרועה (מרגרט קווילי במבטא טקסני כבד, מהמיני סדרה "עוזרת בית", שנראית מאוד כמו אִמה אנדי מקדאוול) והשנייה מעונבת ונכונה, סוטות מהדרך הישירה וגורמות לרעים (בראשם קולמן דומינגו, שהוא ופדרו פסקל -שמגיח לרגע- מתחרים על מי ינצל יותר את הפופולריות העולה שלו ויופיע בכמה שיותר פרויקטים) לנסות להתחקות אחריהן. מה שקורה להן אמור להצחיק, כנראה. יש קטעי פלאשבק רגישים שכמו לקוחים מסרט אחר (שלא בהכרח הייתי רוצה לראות) ולא ברור מה הם עושים פה, ורגע מפתיע אחד בעלילה שמבוססת על רעיון אווילי.

שתי הלסביות לא ממש מדברות על החיים שלהן (עבר, הווה או עתיד), דברים אקטואליים או מה הן מרגישות אלא מתמקדות בהליכה לברים של נשים ומשתמשות בכרטיס אשראי עם דגל הגאווה (זוכרים שהן לסביות?) כי תראו כמה הן לסביות. אמנם אין הרבה סרטים, בוודאי לא הוליוודיים, שבשני התפקידים הראשיים יש דמויות של לסביות, אך יש לקוות שיעשו סרטים טובים יותר על שתי נשים שאוהבות נשים. אני לא תולה תקוות שזה יקרה ב-!Honey Don't, סרט מסע שכתבו כהן וקוק, וקווילי צפויה לככב גם בו.

"סעי בובה". מאט דיימון.

"סעי בובה". מאט דיימון.

הסרט רק בן 84 דקות אבל מרגיש כמו 120 (לפחות). שמו של האח כהן משך שחקנים נוספים למהתלה הילדותית השטותית הזאת שחושבת שדילדו זה פאנצ'ליין, ביניהם מאט דיימון, מיילי סיירוס (בשני קטעים פסיכודליים מיותרים לחלוטין) וביני פלדסטין, שלא צריכה לעשות הרבה כדי להיות מצחיקה. הגיע הזמן שתככב בסרט עם אחיה ג'ונה היל. אולי האחים כהן יכולים לכתוב להם משהו.

דירוג: ★★☆☆☆

סעי בובה (בריטניה, ארה"ב, 2024)
בימוי: אית'ן כהן | תסריט: אית'ן כהןטרישיה קוק | משחק: מרגרט קווייליג'רלדין ויסוונת'ןביני פלדשטיןג'ואי סלוטניקסי-ג'יי ווילסוןקולמן דומינגו | מוסיקה מקורית: קרטר בארוול | צילום: ארי וגנר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-22.02.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?