"הילד והאנפה".
סרטו ה-12 באורך מלא של מאסטר האנימציה היפאני הייאו מיאזאקי "הילד והאנפה", הוא סרט שמהווה בסגנונו ובתוכנו סוג של סיכום קריירה עבור היוצר בן ה-83 שכבר פרש מעשיה קולנועית בשנת 2013 ואז חזר בו. חבל רק שהיצירה המסכמת לא מצליחה לרתק ולרגש כמו המקורות שאותן היא שואפת לסכם.
לאחר 11 סרטים באורך מלא (ועוד תשעה סרטים קצרים), הודיע בשנת 2013 הייאו מיאזקי על פרישה מעשיית מסרטים, רק כדי לחזור בו ולהתחיל לעבוד על סרטו הנוכחי בשנת 2016, פרוייקט שהתעכב גם בגלל הקורונה וגם בגלל הוצאות כספיות אדירות ולכן הוא מגיע למסכים רק עכשיו.
הסרט עוסק בבן דמותו של מיאזאקי, מהיטו, שמתייתם מאימו בזמן מלחמת העולם השניה, כשבית החולים בו היא נמצאת, עולה באש. בעקבות כך, האב מתחתן עם אחותה של אשתו המנוחה, נאטסוקו, והם עוזבים את טוקיו ועוברים להתגורר באחוזה הכפרית שלה (כל אלה הם פרטים ביוגרפיים דומים לביוגרפיה של מיאזאקי עצמו). באיזור האחוזה מסתובבת ציפור אנפה מוזרה, שמנסה לשכנע את הילד לבוא איתה למגדל מסתורי – שנבנה בעבר הרחוק על ידי קרוב משפחה של מהיטו – כדי למצוא שם את אימו, שכאמור מתה בשריפה, אבל הציפור מתעקשת שהיא נמצאת שם.
"הילד והאנפה".
מכאן ואילך, עובר הילד הרפתקאות שונות ומשונות, שכמו בסרטיו הקודמים של מיאזאקי, מתבססות על מיתולוגיות ואלמנטים תרבותיים יפאניים שהצופה המערבי לא יצליח להבין את פשרם במלואם. לפחות בחלק מסרטיו המוקדמים של מיאזאקי זה לא כל כך הפריע, כי קולנוע, בדומה לכל אמנות אחרת, הוא אוניברסלי ולא חייבים להבין את הכל כדי להנות ולהעריך את היצירה. במקרה הזה הרגשתי שאין מספיק מקוריות כדי לפצות על מה שלא ניתן לפענוח, כמו במקרה של "המסע המופלא" משנת 2001, שהוא העיקרי ש"הילד והאנפה" מרפרר אליו בסגנונו ובתוכנו.
העניין הוא ש"המסע המופלא" היה סרט מרתק, עשיר, צבעוני ומלא בהמצאות ויזואליות מקוריות שגם אם לא היו מובנות מספיק, זה לא הפריע להנות מהחוויה השלמה שהסרט הציע. הדבר לא קורה ב"הילד והאנפה" וכנראה שהוא לא קורה, כי הסרט מתבסס יותר מדי על "המסע המופלא" וסרטים אחרים של מיאזאקי, במקום להציע משהו חדש.
"הילד והאנפה".
למרות כל הנאמר, עדיין מדובר באחד מהמאסטרים הגדולים בתולדות הקולנוע. האנימטור הגדול האחרון, כנראה, שעדיין יוצר אנימציה בשיטה הקלאסית של איור כל פריים ביד (כמובן בעזרתם של עשרות אנימטורים נוספים), והסרט למרות מגרעותיו, מכיל בתוכו עולם שלם המלא בהמצאות ויזואליות מוזרות והזויות במיטב המסורת המיאזאקית, שאמנם אינן מחדשות ביחס לבמאי אבל הן בכל זאת נדירות. משהו שאי אפשר לקבל בימינו מ"פיקסאר" וגם לא מאף סטודיו אנימציה אחר שאיננו "ג'יבלי".
דירוג: 
הילד והאנפה (יפן, 2023)
בימוי: הייאו מיאזאקי | תסריט: הייאו מיאזאקי | משחק: סומה סנטוקי, מאסאקי סודה, קו שיבסאקי, איימיון, יושינו קימורה, טקויה קימורה | מוסיקה מקורית: ג'ו היסאישי | צילום: אצושי אקוי
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-01.02.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: