"הילד והאנפה".
"הילד והאנפה" הוא סרט אנימציה יפני מאת הבמאי המעוטר הייאו מיאזקי, יוצר סרטי פנטזיה מרהיבים, כמו "הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא" (שזכה באוסקר), "הטירה נעה" ועוד רבים ומופלאים. סרט זה מתרכז בנער שאיבד את אמו במלחמה (כן, אפילו הקולנוע הכניס אזהרת טריגר בתחילתו עקב המצב) וגילוי מפתיע בבית החדש אליו הוא ואביו עוברים כדי לחיות עם אשתו החדשה. למרות שבסרט יש לא מעט סצינות מדהימות, גם רעיונית וגם ויזואלית, הוא לא מצליח להתגבש לכדי יצירה מעניינת במיוחד.
כמו ברברה סטרייסנד ו"מסע ההופעות האחרון בהחלט בהחלט" שלה, גם מיאזקי בן ה-83 הכריז כי הסרט יהיה האחרון שלו. אך מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שהוא מודיע משהו כזה, אני אחכה עד שהבמאי כבר לא יהיה מסוגל לחשוב קוהרנטית, כי לחשק ליצור אין באמת תאריך תפוגה. מיאזקי שהקים ביחד עם שותפים את סטודיו גיבלי, שנחשב למקבילה היפנית לדיסני (למרות שבצורה הרבה יותר מפחידה ומעוותת מציאות), יצר עשרות סרטים מורכבים ודמיוניים והפך לאגדה בימי חייו. לכן בעיקר מאכזב שהתו האחרון לקריירה שלו הוא יצירה מעט משמימה עם קונספט של משחק בזמן, שמעט נשחק בשנים האחרונות.
"הילד והאנפה".
הפצצות המלחמה על העיר לא פסחו על בית החולים בו הייתה מאושפזת אמו של מהיטו. הטרגדיה הקשה מעצבת את דמותו הרכה והוא נשאר לחלום עליה ועל גורלה לעיתים תכופות. לאחר כמה שנים אביו בעל המפעל מתחתן עם נצוקו, אחותה של אמו של מהיטו, ומחליט להעביר אותם מהעיר אל העיירה הקטנה שבו גדלו אמו ונצוקו ואל הבית הישן שלהן. הבית גדול ומשונה ומתגודדות בו הרבה זקנות מצחיקות ופטפטניות, ונראה שכולם יודעים איזשהו סוד גדול שאף אחד לא מוכן להזכיר.
קשיי ההסתגלות בבית הספר החדש גוררים את מהיטו למעשה דרמטי שמרחיק את עצמו מכולם אל החדר שלו. בתוך כל המעבר הזה האנפה האפורה שפוקדת את שטח הבית מטרידה את מנוחתו של מהיטו ומנסה למשוך את תשומת לבו ולהוביל אותו אל מעבר חסום שנמצא ליד האגם הקטן בחצר הבית. בני הבית מצליחים לשמור אותו רחוק משם עד שקורה משהו שמכריח אותו לחקור את הנושא עד הסוף.
היצירתיות חסרת הגבולות של מיאזקי מספקת סצינות מהממות ביופיין ובמורכבותן. כמו הנושא הקבוע בסרטיו, גם כאן יש תהליכים מקבילים של שינוי צורה, דברים שניתן להניח שהם משהו אחד מתגלים כאחרים, וכל המעברים האלו נראים מושלמים על המסך. אנחנו זוכים להתערבל בתוך כל הסלט הדמיוני הזה ולצאת עם סיפור שלם עם קצוות סגורים. המוסיקה המלווה של ג'ו היסאישי, שהלחין מספר רב מסרטיו של מיאזקי (כולל כל המוזכרים לעיל), רק מעצימה את החוויה.
"הילד והאנפה".
אני מאוד אוהב את הסרטים של מיאזקי, גם את את החלשים ביניהם. הציפייה לסרט בוודאי תרמה לתחושת ההחמצה, ובטח גם להפתעה מכך שמעט השתעממתי ממנו (בעיקר בתחילתו עם האקספוזיציה הארוכה במיוחד, אבל גם בהמשך, אחרי שמתחיל כל "האקשן"). יתאים רק למעריצים הכבדים שחייבים לצפות בכל היצירות שלו. את השאר אכוון לספריית הסרטים האחרים המדהימה שלו.
דירוג: 
הילד והאנפה (יפן, 2023)
בימוי: היאו מיאזאקי | תסריט: היאו מיאזאקי | משחק: סומה סנטוקי, מאסאקי סודה, קו שיבסאקי, איימיון, יושינו קימורה | מוסיקה מקורית: ג'ו היסאישי | צילום: אצושי אקוי
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-01.02.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: