"תמימות".
סרטו של הירוקזו קורה-אדה "תמימות" שזכה לפני כשנה ורבע בפרס התסריט בפסטיבל קאן, מגיע באיחור מאוד לא אלגנטי למסכי ארצינו ומעבר לתרגום הקצת מעפן של שם הסרט ("מפלצת" ביפאנית, באנגלית וברוב השפות האחרות, אם כי גם באיטליה ובצרפת הוא תורגם ל"תמימות", משום מה), גם היצירה עצמה קצת מקרטעת ואני חושש שאלמלא הטריק התסריטאי שבו נעשה שימוש, בסגנון "ראשומון" של קורוסאווה, הסרט לא היה מספיק מעניין בפני עצמו.
מינאטו, תלמיד בבית ספר, מתחיל להתנהג באופן מוזר ובלתי צפוי. בשיחה עם אימו, הילד טוען שהמורה שלו, הורי, מתייחס אליו לא יפה ואף תוקף אותו פיזית. האמא מגיעה לבית הספר ודורשת הסברים מהמורה, אבל הוא מצידו טוען שמדובר באי הבנה וצוות בית הספר מצדד בעמדתו. האמא לא מוותרת ומגיעה שוב לבית הספר והפעם המורה טוען שמינאטו הוא בריון שנוהג להתעלל בחברו לספסל הלימודים, הושיקאווה.
"תמימות".
לאחר שהושיקאווה נשאל על כך, הוא מצטרף לטענתו של מינאטו שהמורה הוא זה שמפעיל בקביעות אלימות פיזית על מינאטו, שמצידו מעולם לא פגע בהושיקאווה, כפי שנטען, וכתוצאה מכך הורי מתפטר/מפוטר מהבית ספר.
אוקיי, תמחקו את כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים עכשיו על הסרט, כי אתם לא יודעים כלום וזאת מכיוון שיש לו עוד שתי נקודות מבט בנוסף לזאת הראשונה ויש מצב שעד שתגיעו לסוף הסרט, דעתכם תשתנה. זה לא ספויילר, זה הקונספט של הסרט- ריבוי נקודות מבט, ממש כמו ביצירה הקולנועית היפאנית הראשונה שהתפרסמה ברחבי העולם, "ראשומון" של אקירה קורוסאווה. וכשיש ריבוי של נקודות מבט, הרי בהכרח יהיה גם שינוי באינפורמציה שתתקבל מכל אחת מהנקודות האלה.
"תמימות".
הבעיה היא שריבוי נקודות המבט לא תורם כלום לסרט, מלבד העובדה שהוא פשוט לוקח סיפור לא מאוד מעניין ודרמטי ובאמצעות ה"גימיק" הזה הופך אותו באופן מלאכותי ומגונה לסרט מעניין יותר מאשר אם היה מציג אותו באופן כרונולוגי רגיל. מה גם שלראות כמעט כל סצינה שלוש פעמים, כמספר נקודות המבט, הוא מתכון די בטוח גם לבלבול (לפחות בצפיה ראשונה, כשאתה לא יודע למה לצפות) וגם לשעמום.
קורה-אדה והתסריטאי יוג'י סקאמוטו גם לא נצמדים לעקרונות שהם עצמם קבעו, מה שמוכיח שמדובר במניפולציה זולה ותו לא. למשל ישנה סצינה משותפת של האמא והורי, אבל היא מוצגת רק בחלק השני של הסרט, כשהסיפור מוצג מנקודת מבטו של המורה, למרות שהיה אפשר וראוי להציג אותה בחלק הראשון, כי גם האם נוכחת בסצינה והחלק הראשון מוצג מבעד לנקודת המבט של האם. אבל אם היא הייתה מוצגת בחלק הראשון, כנראה שהצופים היו מגלים מהר מדי את האמת שקורה-אדה מנסה להסתיר עד לסוף ואז הסרט היה הופך לפחות מעניין, וכאמור זה מה שקורה אדה מנסה כנראה להמנע ממנו.
"תמימות".
אם יש משהו טוב בסרט הרי שמדובר בדמותו של הושיקוואה, חברו של מינאטו. הוא מזכיר את הדמויות המצוירות במאנגה היפאנית, כמו מרקו ונילס הולגרסן, עגלגל וחמוד כמוהם וגם המשחק שלו בעיניי היה הכי אמין ולא מעצבן כמו רוב הדמויות האחרות.
דירוג: 
תמימות (יפן, 2023)
בימוי: הירוקזו קורה-אדה | תסריט: יוג'י סקמוטו | משחק: אנדו סאקורה, אייטה נגיאמה, סויה קורוקאווה, הינטה הירג'י, מיצוקי טקהטה, אקיהירו קקוטה | מוסיקה מקורית: ריוצ'י סקאמוטו | צילום: ריוטו קונדו
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-12.09.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: