הבמאי רולנד אמריך לקח באמתחתו 75 מיליון דולרים, והלך לעשות עוד שובר קופות. אחרי שהצליח כל כך עם העתיד ב"יום השלישי" ו"היום שאחרי מחר", נותר לו הפעם לקחת אותנו אחורה בזמן עם "10,000". אלי שגב חושב שאפילו שהוא די מטופש, הוא דווקא יצא לא רע.
אולפני האחים וורנר כנראה חשבו לרכב עוד קצת על גל סרטי האפוסים התקופתיים. כמו מערכות אקולוגיות בטבע, גם לתקופות מסוימות בקולנוע יש דפוס טבעי: יש את האורגניזם שעובד קשה כדי להרוויח את לחמו ("לב אמיץ", 1995), ממנו לאט לאט לומדים אורגניזמים אחרים ומשפרים את השיטות שלו, ומתעלים על המקור ("גלדיאטור", 2000); ולבסוף מגיעים הטפילים, אלו שרוצים חלק בתהילה, כאלו שמצליחים יותר ("300", 2006) וכאלו שמצליחים פחות ("אלכסנדר", 2004, "אפוקליפטו", 2006). "10,000" הוא בדיוק מהסוג האחרון, אפילו שהוא לא נורא בכלל.
ארבע שנים אחרי "היום שאחרי מחר", ועם תקציב עצום של 75 מיליון דולרים, יצא הבמאי רולנד אמריך בן ה-53 למסע בזמן. לשם שינוי, אמריך אמנם הלך אחורה בזמן, אך ביחד עם הארולד קלוסר, כתבו תסריט מקורי ולא עיבדו אגדה מיתולוגית. הם הלכו מספיק אחורה כדי שהטבע יספק להם את היצורים הפנטסטים לעלילה, הן החיות הפרה-היסטוריות המדהימות: נמר הסייבר-תות' והממותה (ואיזו בת יענה גדולה ומוזרה), שיככבו לצד בני האדם בדמות מוש בן ארי, גרסת השיער החום.
לפני 10,000 שנים, התקיימו על האדמה בני האדם ויצורים ענקים ומופלאים, כגון הממותות. בני שבט היאגאל הם אנשים מאד מאמינים בנבואותיה של האורקל האישית שלהם. עם הגיעה של ילדה תכולת עינים, אבולט (קמילה בל), האורקל מנבאת מדון גדול עם חבורת לוחמים על סוסים שאחריו תבוא גאולה. אבל הילדה הקטנה לא מביאה איתה רק נבואת זעם, אלא מפיכה בליבו של ד'לה (סטיבן סטרייט) הצעיר אהבה עמוקה.
השניים גדלים, ונבואתה של האורקל מתגשמת. חבורת הלוחמים שובה את מיטב הגברים של שבט היאגאל, ואיתם גם את אבולט הקטנה. כעת, ד'לה חסר הבטחון, יוצא למסע בעקבות אהובתו כדי להשיבה לזרועותיו. בדרכו הוא פוגש סכנות, אויבים אנושיים וחיתיים, ואפילו רעים אנושיים כמו גם חייתיים, שמצטרפים אליו למסעו – לא רק להציל את אבולט, אלא גם להציל את כל האנושות דאז מעבדות.
סטיבן סטרייט מעולה בתפקיד ד'לה בהתחלה. חוסר הבטחון של ד'לה מוצג היטב בגילומו של סטרייט. אלא שככל שהעלילה מתקדמת, ד'לה אמור להפוך חזק יותר ובטוח יותר. סטרייט לא מצליח לפרוץ החוצה מכותלי המופנמות וחוסר הביטחון, לעבר אצילות הנפש שאמורה לאפיין את ד'לה המוביל צבא שלם לעבר השחרור מעבדות לחופש. כמה סמלי, אגב, שהמעבידים הם אימפריה הסוגדת לאליליה באמצעות מקדשים דמוי פירמידות.
קליף קרטיס שמגלם את טיק-טיק (שם נוראי), אביו הרוחני של ד'לה ומורה הדרך שלו, לא מצליח באמת לשכנע בתפקיד, ובכל פעם עולה התמונה של השוטר הקשוח שהרבה כל כך לשחק.
ובכל זאת, אמריך מצליח לעשות טוויסט מסקרן לקראת סופו של הסרט, שעשוי להשאיר את הצופים פעורי פה, כיצד יתכן הדבר. כאן נכנסים האלמנטים הפנטסטים בסרט להילוך מהיר, אם עד כה הוא הצליח לשמור על מידת מה של הגיון סביר. סצינות המתח והפעולה של הסרט אמנם לא מפילות מהכיסא, אבל בהחלט הופכות את הסרט לשווה צפיה.
דירוג: 
10,000
החל מ-13.03.2008 בקולנוע בישראל
109 דקות
הפצה:
גלובוס גרופ
במאי:
רולנד אמריך
תסריט:
רולנד אמריך
האראלד קלוסר
שחקנים:
סטיבן סטרייט
קמילה בל
קליף קרטיס
[…] אמריך והרולד קלוסר, שגם עבדו יחד על "10,000". הנה הביקורת שלי ושל אריאל. משתפים ונהנים: These icons link to social bookmarking sites where […]