"מסייה אזנבור". טאהר רחים. צילום: ANTOINE AGOUDJIAN.
"מסייה אזנבור" הוא סרט צרפתי על הזמר שארל אזנבור. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי סזאר: שחקן ראשי, עיצוב אמנותי, עיצוב תלבושות ואפקטים חזותיים (בין השאר כי הסרט מתרחש בעבר ונעזרים במחשבים לכך). העיצוב נהדר בכך שהוא משרת את הסיפור מבלי למשוך אליו תשומת לב. רוב הזמן הסרט מתקדם בעניין ונראה שהצליחו לתפוס את האישיות הנחושה וחוש ההומור של הזמר הנודע הפורה מהמוצא הארמני.
מאז ומתמיד נעשו סרטים ביוגרפיים על זמרים. בעקבות ההצלחה של "רפסודיה בוהמית" על פרדי מרקורי ולהקת קווין, ולפניו -במידה פחותה יותר- של "אדית פיאף- החיים בוורוד", זה חזר שוב לאופנה ונאלצנו לסבול את "רוקטמן" על אלטון ג'ון, "ריספקט" על ארית'ה פרנקלין, "אנונימי לגמרי" על בוב דילן וסרטים אחרים, כשיש נוספים בדרך (השנה על ברוס ספרינגסטין, בעתיד על להקת הבי ג'יז). אין הרבה זמרים צרפתיים ידועים בכל העולם כמו אדית פיאף, אך שארל אזנבור הוא טוען רציני לכתר. מעבר לעובדה שלזמרת אדית פיאף היה חלק חשוב בקריירה של אזנבור, לסרט מ-2007 בכיכובה של מריון קוטיאר גם היתה השפעה על הסרט, במעברים בין הקטעים, בסגנון הצילום.
טאהר רחים מוצלח בתפקיד הראשי, כשהוא מגלם את אזנבור לאורך שנים רבות. מאז הפריצה שלו בסרט "נביא" המצוין הוא ממשיך לשחק בסרטים צרפתיים, במקביל לתפקידים בסרטים אמריקאיים כמו "מאדאם וב" ו"המאוריטאני" עם ג'ודי פוסטר.
"מסייה אזנבור". טאהר רחים. צילום: Rémi Deprez.
המבנה בסרטים על הזמרים הוא ברור ומובן: הילדות, ההורים, ההתאהבות במוזיקה, הצעדים הראשונים בעולם השירה, ההופעות הראשונות, אולפן ההקלטות, ההצלחה הראשונה, מונטז' של הופעות-חדרי מלון-מעריצים והצלחה גוברת. ב"מסייה אזנבור", כמו ברוב הסרטים בז'אנר, הסרט פחות מעניין אחרי שמגיעים לפסגה, אחרי ההצלחה הגדולה, האחוזה הענקית, המכוניות היקרות שמגיעים תמיד עם בעיות בזוגיות ובמריבות מול הילדים. במקרה הזה, לפחות על פי הסרט, שארל לא התמכר לסמים או הפך לאלכוהוליסט. בכלל, מדובר בסרט "נקי" מאוד, אין בו אלימות או עירום (בטוחים שזה סרט צרפתי?).
הסרט מראה יפה את חיי המשפחה, את האירועים שעיצבו את שנותיו הראשונות ומה שהוביל אותו להצלחה. החלקים הראשונים של הסרט מקבלים כותרת מיותרת, ובהמשך זה נעלם כי הסרט מפסיק לעסוק במשהו; משלב מסוים יש רצף של מקרים/אנקדוטות שנתנו השראה לשיר מפורסם של אזנבור, ואז שומעים את השיר. רשימה שכזאת התאימה בשעתו לתכנית בת שעה ב-VH-1 (פעם היו לערוץ הזה צופים ושודרו שם תכניות מושקעות) ולא לסרט דרמה כי בדפדוף הזה בקטלוג השירים שלו אין שום דרמה. דבר נוסף שמופיע בסרטים רבים כאלה וגם פה חוטאים בו: בקטע בודד כלשהו מופיעה דמות כלשהי ואחרי זה מישהו אומר משהו כמו: "זה פול אבל הוא אוהב שקוראים לו בונו".
"מסייה אזנבור". צילום: ANTOINE AGOUDJIAN.
שארל אזנבור כתב והלחין את רוב השירים שלו, ואת חלק מהשירים הקליט גם בשפות נוספות. רבים הקליטו גרסאות משלהם לשיריו. זו אולי המפורסמת ביותר, של אלוויס קוסטלו.
בסוף רואים, כצפוי, קטעי ארכיון של אזנבור (שמת ב-2018), ושומעים קטע מכתבת טלוויזיה על מספר האלבומים שמכר ברחבי העולם במשך הקריירה הארוכה שלו, במקום הפסקאות הכתובות עם מידע שנוהגים להדביק לסרטים הביוגרפיים בשנים האחרונות. גם זה סוג של מעלה. הסרט מיועד בעיקר לאנשים שחובבים את השירים של אזנבור, אוהבי מוזיקה צרפתית וביוגרפיות על מוזיקאים. אם צופה צרפתי בישראל קורא את זה אז כדאי לדעת שבחלק על ילדותו של אזנבור מדברים בסרט בארמנית ואין תרגום לצרפתית בקטעים האלה.
דירוג: 
מסייה אזנבור (צרפת, 2024)
בימוי: מהדי אידיר, גראן קור מלאד | תסריט: מהדי אידיר, גראן קור מלאד | משחק: טאהר רחים, בסטיאן בוליון, מארי-ז'ולי באופ, קמיל מוטווקיל, נארין גריגוריאן | צילום: ברכט גויווארט
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-14.08.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: