סיכום העשור הראשון של המאה ה-21 (2009-2000): חלק ו', במאים

מאת
17 בנובמבר 2009 בשעה 14:00
סטיבן שפילברג על הסט של אינדיאנה גונס וממלכת גולגולת הבדולח.

סטיבן שפילברג על הסט של אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח.

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השישי בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן!

—–

במאים

לבמאים יש עליות וירידות בקריירה בדיוק כמו לשחקנים. אחרי שביים סרטים מצליחים ומעניינים בשנות השבעים, רוברט אלטמן לא עשה סרט שמישהו רצה לראות בשנות השמונים, ובשנות התשעים חזר למרכז הבמה בזכות "השחקן" (1992) ו"תמונות קצרות" (1993). הוא הספיק לביים ארבעה סרטים בשנות האלפיים לפני שמת ב-2006.

רוב ריינר, במאי עם שרשרת סרטים מוצלחת מאין כמוה בעברו ("ספינל טאפ", "רומן על בטוח", "אני והחבר'ה", "הנסיכה הקסומה", "כשהארי פגש את סאלי", "מיזרי", "בחורים טובים"), דעך בשנות התשעים ושלושת סרטיו בשנות האלפיים לא קנו לו מעריצים.

וודי אלן ממשיך להנפיק סרט בשנה, אך למרות שבעשור הזה ביים את שני הסרטים המצליחים ביותר שלו, לא מגיע לשיאים של סרטיו משלושת העשורים הראשונים בקריירה שלו.

ויש במאים ותיקים שממשיכים ליצור סרטים רלוונטיים ומצליחים. אלו הם:

סטיבן שפילברג ביים שבעה סרטים בעשור האחרון, שוברי הקופות "דו"ח מיוחד" ו"תפוס אותי אם תוכל" (2002), "מלחמת העולמות" (2005) ו"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (2008). "אינטליגנציה מלאכותית" (2001) ו"מינכן" (2005), ניסיונותיו לעשות סרטים "חשובים" לא זכו לביקורות אהודות או הצליחו במיוחד. "טרמינל" (2004) הנשכח התפלק לו ביניהם.

קלינט איסטווד ביים שישה סרטים בשנות ה-70', שבעה בשנות ה-80', שמונה בשנות ה-90' ותשעה בשנות ה-00', כולל "מיסטיק ריבר" (2003), "מיליון דולר בייבי" (2004) שבו גם שיחק, "גיבורי הדגל" ו"מכתבים מאיוו ג'ימה" (2006), ובשנה שעברה "ההחלפה" עם אנג'לינה ג'ולי וביים וכיכב בסרטו המצליח ביותר אי פעם "גראן טורינו". השנה עוד יצא "אינוויקטוס" (2009) עם מאט דיימון ומורגן פרימן כנלסון מנדלה.

רידלי סקוט כמו איסטווד, מביים גם הוא יותר סרטים בכל עשור בקריירה שלו: שני סרטים בשנות ה-70' (כולל "הנוסע השמיני"), ארבעה בשנות ה-80' ("בלייד ראנר"), ארבעה בשנות ה-90' ("תלמה ולואיז") ושמונה בשנות ה-00', כולל "גלדיאטור" שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, "חניבעל" (2001) סרט ההמשך ל"שתיקת הכבשים", "ממלכת גן עדן" (2005) האיום, ו"גוף השקרים" (2008), סרטו החמישי עם ראסל קרואו.

רידלי סקוט על הסט של גוף השקרים.

רידלי סקוט על הסט של גוף השקרים.

מרטין סקורסזה בעשור הזה ביים סרטים פחות טובים מאלו שעשה בעבר. הוא ביים את סרט התעודה "שיין א-לייט" (2008) אודות להקת האבנים המתגלגלות ושלושה סרטים עלילתיים ארוכים: "כנופיות ניו יורק" (2002) המשעמם ו"הטייס" (2004) המרגיז, שני סרטים מרשימים אך לא טובים, ו"השתולים" (2006) המוצלח אך הלא מדהים, שהוא סרטו המצליח ביותר אי פעם. ברגע האחרון נדחתה יציאתו של סרטו השלישי ברציפות בכיכובו של ליאונרדו דה-קפריו, "שאטר איילנד" מאוקטובר 2009 לפברואר 2010.

ג'ואל ואית'ן כהן הודו עם "ארץ קשוחה" (2007) ששניהם מביימים ומפיקים את סרטיהם. לפני כן ג'ואל היה חתום כבמאי ואית'ן כמפיק, שניהם כתסריטאים ושניהם כעורכים (תחת השם הבדוי רודריק ג'יינס). הם ביימו שבעה סרטים בעשור הזה וזכו באוסקר על ההפקה, בימוי ועיבוד ספרו של קורמק מקארת'י "לא ארץ לזקנים" לסרט "ארץ קשוחה". כמו כן עיבדו את "האודיסיאה" (ל"אחי, איפה אתה?"), קומדיה בריטית קלאסית ("לחסל את הליידי"), ומשכו לסרטיהם שחקנים מובילים דוגמת ג'ורג' קלוני, טום הנקס וברד פיט. עם סרטם החדש, "יהודי טוב" (2009), מעשייה מקורית ללא שחקנים מושכי קהל, הם מראים שהם עושים מה שהם רוצים.

אנג לי, יליד טייוואן, ביים את שלושת הסרטים מטייוון שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, תחילה ב-93' וב-94' עם "מסיבת נישואין" ו"אוכל שתיה גבר אישה". ב-95' ביים את סרטו הראשון דובר האנגלית, "על תבונה ורגישות" (1995) המצוין על פי ספרה של ג'יין אוסטין. לאחר מכן ביים שני סרטים שמתרחשים בארה"ב: "סופת הקרח" (1997) על שתי משפחות בשנות השבעים, והמערבון המשעמם "לרכוב עם השטן" (1999). בעשור האחרון ביים חמישה סרטים שונים לגמרי אחד מהשני: "נמר, דרקון" (2000) שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, סרט על פי קומיקס "הענק" (2003), "הר ברוקבק" (2005) סיפור האהבה בין שני בוקרים, שעליו זכה באוסקר על הבימוי, הסרט הטייווני "זהירות תשוקה" (2007), ו"לקחת את וודסטוק" (2009) על אחד האירועים התרבותיים המרכזיים בארה"ב במאה העשרים. מה שהוא לא יעשה, בין אם יהיה מדובר בסרט טוב או לא, מסקרן.

במאים חדשים

כריסטופר נולן נכנס לרשימה הזאת בזכות "האביר האפל" (2008), אחד הסרטים המצליחים ביותר אי-פעם. על סרטו השני, "ממנטו" (2001) היה מועמד לאוסקר כתסריטאי יחד עם אחיו, לאחר מכן ביים את הגרסה הכושלת ל"אינסומניה" הנורווגי, "באטמן מתחיל" (2005) ו"היוקרה" (2006). כל סרטיו הם מותחנים עם תשומת לב לצילום ולעיצוב האמנותי. בשנה הבאה יצא המותחן "התחלה" עם ליאונרדו דה-קפריו, אלן פייג' (היא "ג'ונו") ומריון קוטליאר (היא "אדית פיאף").

סטיבן דלדרי היה מועמד לפרס האוסקר על כל שלושת סרטיו הראשונים: "בילי אליוט" (2000), "השעות" (2002) ו"נער קריאה" (2008). שני האחרונים זיכו את השחקניות הראשיות שלהם באוסקר. הוא ביים גם את המחזמר "בילי אליוט" בלונדון ובברודווי.

רוב מרשל – שלושת סרטי הקולנוע הראשונים שלו הם "שיקגו" (2002) שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, "זכרונותיה של גיישה" (2006) ו"תשע" (2009) סרט מוזיקלי שצפוי להיות מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר. בכל סרטיו יש דגש לעיצוב אמנותי ולתלבושות וצוות שחקניות מרשים.

מארק פורסטר – אחרי סרטו הראשון משנת 2000 ביים שישה סרטים שונים לגמרי אחד מהשני: "מונסטר בול" (2001) דרמה שזיכתה את האלי בארי באוסקר, "למצוא את ארץ לעולם לא" (2004) עם ג'וני דפ וקייט וינסלט על האיש שכתב את "פיטר פן", "הישאר" (2005) מותחן עם יואן מקגרגור וראיין גוסלינג, "מעבר לכל דמיון" (2006) עם ויל פארל ואמה תומפסון על אדם ששומע קריינות בחייו, "רודף העפיפונים" (2007), והסרט האחרון של ג'יימס בונד "קוונטום של נחמה" (2008).

ננסי מאיירס ביימה את "אבא מתארס" (1998) וארבעה סרטים בעשור האחרון: "מה נשים רוצות" (2000) עם מל גיבסון, "באהבה אין חוקים" (2003) עם דיאן קיטון, "החופשה" (2005) עם קמרון דיאז וקייט וינסלט ובסוף השנה תצא הקומדיה הרומנטית "זה מסובך" (2009) עם מריל סטריפ שמחוזרת בידי אלק בולדווין לסטיב מרטין. דרמה וקומדיות, בכולן אהבה משחקת תפקיד ראשי.

"מה נשים רוצות" של מאיירס היה בזמנו הסרט הכי מצליח שאישה ביימה. שני הסרטים שהדיחו אותו מהמקום הראשון הם מ-2008: "מאמא מיה" ו"דמדומים". את "שרק" שנמצא ביניהם מבחינת הכנסות ביימו גבר ואישה; עוד לא הופק סרט אנימציה שבוים בידי אישה או נשים בלבד.

פילידיה לויד על הסט של מאמא מיה! - הסרט.

פילידיה לויד על הסט של מאמא מיה! - הסרט.

"מאמא מיה!" הוא סרטה הראשון של פילידיה לויד, שביימה את המחזמר המקורי בלונדון.

"דמדומים" הוא סרטה הרביעי של קת'רין הארדוויק. סרטה הראשון, "שלוש עשרה" (2003) עסק בשתי נערות צעירות ופרועות שמתנסות בכל מה שרק אפשר. סרטה הבא של הארדוויק, "שליטי דוגטאון" (2005) עם אמיל הירש והית' לדג'ר עסק בגולשי גלים וגולשים על סקייטבורד בשנות ה-70. על אף ההצלחה הגדולה המפתיעה של "דמדומים", לא תביים את סרטי ההמשך.

שלושה במאים מקסיקנים הקימו חברת הפקות משותפות בארצות הברית:

אלחנדרו גונזלס אינריטו – בשלוש הדרמות שביים העלילה נעה באופן לא כרונולוגי: "אהבה נושכת" (2000) שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר, "21 גרם" (2003) עם שון פן, נעמי ווטס ובניסיו דל טורו שהיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר ו"בבל" (2006) שהיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר ולבימוי. את שלושת הסרטים כתב התסריטאי, גווילרמו אריאגה, אך לאחרונה נפרדו דרכי השניים והוא לא כתב את סרטו הבא של אינריטו, "ביוטפל" (2010) עם חוויאר ברדם.

גיירמו דל טורו – במאי סרטי פנטזיה עם אלמנט של אימה, ביים את "מימיק" (1997) עם מירה סורבינו, "בלייד 2" (2002), "הלבוי" (2004), "המבוך של פאן" (2006) שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר ואת "הלבוי 2" (2008). בכל סרטיו יש דגש על אפקטים, עיצוב ואיפור, לכן היה אך טבעי שיביים את שני סרטי "ההוביט" (2011, 2012).

אלפונסו קוארון ביים את הסרטים האמריקאיים "הנסיכה הקטנה" (1995) ו"תקוות גדולות" (1998) עם גוונת' פלטרו ואית'ן הוק שלא זכו להצלחה. על הסרט המכסיקני "ואת אמא שלך גם" (2001) היה מועמד לאוסקר על תסריט והביא לו את משימת הבימוי של "הארי פוטר והאסיר מאזקבן" (2004). מאז ביים את "ילדי המחר" (2006), מותחן עתידני מוערך, עם קלייב אוון וג'וליאן מור, שלא זכה להצלחה רבה.

במאים ובמאית נוספים שכל סרט שלהם מסקרן מראש בשל כישרונם: דיויד פינצ'ר, ספייק ג'ונז, מישל גונדרי, פול תומאס אנדרסון, טים ברטון, ג'ולי טיימור, דני בויל, סטיבן סודרברג, קווינטין טרנטינו, מייק ניקולס, מייק לי.