ביקורת: דמדומים 2 – ירח חדש

מאת
9 בדצמבר 2009 בשעה 9:00
רוברט פטינסון וקריסטן סטוארט. מתוך דמדומים 2: ירח חדש.

רוברט פטינסון וקריסטן סטוארט. מתוך דמדומים 2: ירח חדש.

בכמה מובנים חשובים, "דמדומים 2: ירח חדש" הוא הרבה יותר טוב מ"דמדומים" המקורי: הוא הרבה פחות דביק, יש לא מעט זמן מסך גם לשחקנים שיודעים לשחק (בראשם טיילור לוטנר המוביל את המצעד הזה), ובעיקר יש הרבה מתח ופעולה שיחזיקו גם את החבר הנגרר להישאר ער לצידה של נערתו. אלא שכנראה מה שטוב לצופה הממוצע, אינו טוב למעריצ/ה האדוק/ה של הסדרה. הרומנטיקה הדביקה בין בת האנוש לערפד היא בעיני, ללא ספק, מה שהביא את סרט ההמשך לפתוח חזק כל כך בקופות בארה"ב (142.8 מיליון דולרים בסופ"ש הבכורה). משראונה בנות מרכז אמריקה-הצפונית כי מבוקשן לא נענה בצורה מלאה, צנחו הכנסות הסרט ב-70 אחוזים, בעוד הממוצע לשוברי קופות הוא בערך 50 אחוזים מהשבוע הראשון לשני.

מבלי להעליב את בנות המין היפה ולהיחשד בשוביניזם, ניכר כי את "דמדומים 2" ביים גבר. המתח והפעולה שכבר הזכרתי, לא רק תופסים נפח ניכר מאד מהסרט, אלא גם עושים זאת בעיקר על חשבון הדביקות והרומנטיות בין צמד החמד הבין-גזעי משהו. היופי ב"דמדומים" הראשון היה יכולתה של הבמאית קת'רין הארדוויק להתגבר על המשחק הירוד של הכוכבים עלומי-השם שלה באמצעות דיאלוגים מתקתקים במיוחד שכתובים ומבוצעים באדיקות לפי חוקי היסוד של הרומנטיקה ההוליוודית, כעיסוק בקודש.

בסרט ההמשך "דמדומים 2 – ירח חדש", עם זאת, ווייץ לא ממצה את הקשר הרומנטי בין שתי הדמויות המרכזיות – בלה (קריסטן סטוארט) ואדוארד (רוברט פטינסון) – והסצינות הקצרות שמציגות את הזוג יחד חסרות כל אמינות. הכמיהה של בלה לאדוארד מתבטאת (עדיין) בעיקר באמצעות גניחות ואנחות של הגברת סטוארט, שלא לדבר על הלילות הקשים שהיא נאבקת בצרחות בסיוטי הלילה שלה, או על אדוארד דמיוני בראשה המופיע כמצפון חכם ומיעץ. לא ראיתם דביליות עד שראיתם את כל זה. פטינסון מצידו אמנם הצליח הפעם להצניע את העוויתות המוזרות שאיפיינו את משחקו ב"דמדומים" הראשון, אך המשיך בביישנות המשונה וחוסר המיקוד בעיניו תוך שהוא מדבר.

"זהו יום ההולדת שלי," אומרת בלה סוואן (סטוארט) לאהוב ליבה, אדוארד קולן (פטינסון). "אני יכולה לבקש משהו?" היא ממשיכה בשאלה, "נשיקה…?" זוהי פחות או יותר פסגת הרומנטיקה, וקרוב לודאי שגם פסגת הקיטש, של "דמדומים 2". הנשיקה הטבעית שתבוא אחרי כן תהיה נטולת כל תשוקה כנדרש בסצינה. אך אם להתנתק רגע מניתוח הביצוע, הנשיקה הזו היא גם תחילתו של הסוף בקשר שבין בלה לאדוארד. במסיבת יום ההולדת שאירגנה לה אליס (אשלי גרין), בלה נחתכת מנייר, וטיפת הדם שנוזלת ממנה מסכנת את חייה בצורה שאדוארד אינו יכול לסלוח לעצמו ומחליט לנתק את הקשר ולהתרחק מבלה.

קריסטן סטוארט וטיילור לוטנר. מתוך דמדומים 2: ירח חדש.

קריסטן סטוארט וטיילור לוטנר. מתוך דמדומים 2: ירח חדש.

בריחתו של אדוארד, מותירה את בלה שבורה מאחור ומקוה לכל סוג של מגע עם אהובה הנמלט. היא חווה את דמותו כמעין מצפון מנחה, ומאלצת את עצמה להיכנס לתסבוכות מסוכנות בכדי לראות אותו לנגד עיניה בצורה הדימיונית הזו. היא שמה את ידיה על שני אופנועים הרוסים, ומציעה לידידה ג'ייקוב בלאק (טיילור לוטנר) לשפץ אותם למענה. ג'ייקוב המאוהב בסתר בבלה, מנתר על ההזדמנות והיחסים בין השניים מתחממים בקלות. אך במחזור מעשים מחודש, כמו שכאשר אדוארד גילה כי הוא רגיש במיוחד לריחה ודמה של בלה בפרק הקודם, הפעם ג'ייקוב מגלה סוד אפל על עצמו שגם כן עשוי לסכן את בלה בצורה זו או אחרת ומחליט להתרחק ממנה. כמובן שמבלה לא באמת מתרחקים, והשניים עוד יריבו עליה, ואף יעמדו בעצמם בפני סכנת מוות בדרכים שונות.

אם לא ברומנטיקה חזק הסרט כאמור, לפחות המתח והפעולה בו הולמים ולחלוטין לא משעממים. יחד עם מוסיקה רלבנטית ואנימצית מחשב משכנעת, הטבע הפנטסטי של "דמדומים 2" הוא דווקא די מוצלח. טיילור לוטנר גויס בשנית להיות הקונטרה השרירית המושלמת של פטינסון הכחוש, ומחליק בקלילות לתוך הנעלים הקשוחות שהציב לו התסריט. עם זאת, התהלכותו העירומה-למחצה כבר מאמצע הסרט היא אינפנטילית ונמוכה (אך מששומעים את תגובות הנשים בקהל קל להבין שלא תמצאו יותר מדי התנגדות לקונספט). לעומתו, שני השחקנים המוכשרים האחרים, מייקל שין ודקוטה פאנינג, כיכבו רק בסצינה אחת ולא הותירו חותם עמוק מדי.

על כל פנים, אם הדביקות והמתקתקות של "דמדומים" הראשון לא הפריעה לכם (אותי כל הקיטש ההוא דווקא די שיעשע), ותשמחו לראות את הקוביות בבטן של טיילור לוטנר או שבמעט אקשן חביב חפצה נפשכם, "דמדומים 2 – ירח חדש" הוא בהחלט הסרט בשבילכם. אם הייתם אנטי הראשון, אל תצפו פתאום להיפוכו של דבר.

דירוג: ★★★½☆

דמדומים 2: ירח חדש
ארה"ב, 2009
130 דקות.
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-10.12.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
כריס ווייץ
תסריט:
מליסה רוזנברג
סטפני מאייר
שחקנים:
רוברט פטינסון
קריסטן סטוארט
טיילור לוטנר
אשלי גרין