מתוך הכל אודות חווה.
המחשבה הראשונה שעלתה בי שהתחלתי לכתוב את הטור הזה היתה כיצד אוכל להציג סרט כמו "הכל אודות חווה" בצורה נאותה? די ברור לכם שגם אני מסכימה עם ההכתרה של הסרט הזה כאחד מהסרטים המופלאים ביותר של הקולנוע האמריקאי. יתרה מזאת, מדובר באחת הקלאסיקות הגדולות של כל הזמנים, שהנביטה 14 מועמדויות לאוסקר ו-6 זכיות בפסלון, בינהן בקטגורית הסרט הטוב ביותר של 1950.
אז מה יש דווקא בסרט הזה שהופך אותו ליצירת מופת, אתם שואלים? ב"הכל אודות חווה" יש הכל. בראש ובראשונה מדובר במלודרמה המציגה חברות בין שתי נשים: האחת היא כוכבת ענקית בברודווי שכבר הגיעה לגיל ה-40 (אסון במונחים בימתיים) והשניה היא המעריצה הכי גדולה שלה, צעירה בשנות ה-20 לחייה. הסרט מציג את המאבק הבין-דורי על הצלחה בעולם התיאטרון והקולנוע והרצון של הצעירה לתפוס את מקומה של זו, שבמושגים של גיל ויופי, אבד עליה הכלח וחייבת להכיר בעובדות ולפנות את מקומה.
מעבר ליסודות הפילם נואריים של הסרט (הפאם פאטל המסתתרת מאחורי חזות המלאך של איב), יש בו סיפור מבריק המועתק לבימת התיאטרון ועדיין מציג באופן רפלקסיבי את הקולנוע כזירה לתחרות על תפקידים, הצלחה ואהדת הקהל. חשוב וצריך לראות את הסרט גם בשביל לכבד את הכוכבת הגדולה ביותר: בטי דיוויס. אם איזכור שמה של דיוויס לא נתן לכם סיבה מספקת לראות את הסרט, או אם השם לא עושה לכם אסוציאציה ויזואלית לאחת הדיוות הגדולות שנראו על המסך הגדול וגם אם פספסתם את השורה האלמותית של מדונה בשירה 'ווג' -"Betty Davis we love you" – אז באמת לעולם לא תבינו למה אני כותבת את הטור הנוכחי.
בטי דיוויס היא אחת הנשים החשובות של הקולנוע ומעמדה הרם ניתן לה בזכות ולא בחסד. דיוויס זכתה באוסקר הראשון שלה על "מסוכנת" של אלפרד אי. גרין מ-1935 ובשני שלה עבור תפקידה המופלא "איזבל" של בילי וויילר מ-1938, שגם סימן את תחילת תהילתה המקצועית, אחריו היתה מועמדת לעוד 8 פסלונים מוזהבים. במובן מסוים "איזבל" מאד דומה ל"חלף עם הרוח" (דיוויס לא קיבלה את התפקיד של סקרלט או'הרה משום שאולפני וורנר אצלם היתה חתומה, סירבו שתשחק בשביל אולפן אחר), שגם נתן לדמות נשית את היכולת להציג רצונות משלה ודחפים אחרים מאלה שהחברה הגברית התוותה עבורה. דיוויס היתה שחקנית דעתנית מאוד בעצמה וכל במאי שעבד איתה ידע שפחות מהטוב ביותר לא יעבוד בשבילה. היא לא היססה לחוות דעה על במאים, שחקנים שעבדה איתם ואף הובילה מרד כנגד אולפני האחים וורנר – עניין שבמידה מסוימת גם הזיק בשנות ה-1960 לקריירה שלה.
דיוויס היתה מהשחקניות היחידות בתקופתה שקיבלה חופש יצירתי, עניין נדיר מאד לשחקנים באותם זמנים ובעיקר כאשר הוליווד והאולפנים שלה התנהלו בשיטת הפס הנע, ממש כמו בית חרושת, בו כל אחד מילא את תפקידו בצורה מקצועית והמילה האחרונה היתה של המפיקים. שיטת האולפנים בקולנוע ההוליוודי הקלאסי הפכה בפועל את הסרט לתוצר שיתאים לשיקולי ההפקה, ההפצה ומגבלות הצנזורה ועל כן חופש יצירתי, שניתן גם לבמאים באותה תקופה היה נדיר אף הוא. היצ'קוק הוא דוגמא לעוד אישיות מרהיבה שהצליחה לתעל את השיטה הזו ולהשיג את מטרותיו.
"הכל אודות חווה", מציג את סיפורה של איב הרינגטון (אן בקסטר), בחורה שקטה ונעימה מאוד שמגיעה כמעריצה מספר אחת של שחקנית התיאטרון מרגו צ'נינג (דיוויס), ומספרת לה עד כמה היא אוהבת ומעריכה אותה בתור שחקנית מתחילה. איב מצליחה להתחבב על מרגו וחבריה וסיפורה הקשה על עברה במילווקי נוגע לליבם. אט אט מתגלות פניה של איב במלוא הדרם ויכולותיה הפתייניות לא היו מביישות גם את חווה המקראית. במקביל מרגו נאלצת להתמודד עם העובדה שהיא מזדקנת ולמרות הכוכבות והזוהר שלה היא מתקשה להתחרות עם נעורים ויופי מה שברודווי משוועת לו בדיוק כמו הוליווד. הסרט יציג כיצד יחסי הקרבה הופכים לתחרות על זרקורי הבימה. שימו לב שיש בסרט עוד כוכבת גדולה, הלוא היא מרלין מונרו בתפקיד משני.
אני ממליצה בחום לפני טקס האוסקר 2010 שיערך הלילה לתת כבוד לדיווה הקולנועית הגדולה, ועל מנת לתת לה את הכבוד הראוי אסיים טור זה במילותיה הבלתי נשכחות של הדיווה עצמה:
"Acting should be bigger than life. Scripts should be bigger than life. It should all be bigger than life."
הכל אודות חווה
ארה"ב, 1950
138 דקות.
בימוי:
ג'וזף ל. מנקיביץ'
תסריט:
ג'וזף ל. מנקיביץ'
שחקנים:
בטי דיוויס
אן בקסטר