מתוך החיים החדשים שלי.
כל מי שאי פעם ביקר בבית יתומים ידבר על המבטים של הילדים, על העצב ששורה במקום. זהו בתמצית הסרט הקוריאני "החיים החדשים שלי". אוליבר טוויסט הוא, כנראה, אחד היתומים המפורסמים ביותר בספרות ובקולנוע, אך רוב הסיפור במקרה שלו מתרחש אחרי שהוא עוזב את בית היתומים, בעוד שכל "החיים החדשים שלי" מתרחש בבית היתומים.
זהו סיפורה האוטוביוגרפי של הבמאית אוני לקונט, שזהו סרטה הראשון. בגיל תשע, ג'ינהיי (קים סאה-רון) היתומה מאמא, נוסעת עם אביה לבית יתומים. הוא משאיר אותה שם מבלי לספר לה שהוא לא חוזר. הוא עושה זאת כדי שמשפחה מבוססת תאמץ אותה ובכך להבטיח לה עתיד טוב יותר ממה שיש לו להציע לה.
ג'ינהיי כמעט ואינה מדברת. בשתיקה היא לומדת להכיר את נוהלי המקום, את הנזירות שמנהלות את המקום ואת הילדים האחרים שחיים שם. את חלקם באים לאמץ, ויותר לא רואים אותם ולא יודעים מה עלה בגורלם. קצת מוזר שלא מראים ילדים חדשים מגיעים לבית היתומים אחרי בואה של ג'ינהיי. כמו כל דרמה מהמזרח הרחוק, הסרט אטי ושקט, וזה בסדר, אך הסרט מרגיש הרבה יותר משעה וחצי משום שיש בו כמה וכמה חלקים משעממים.
מתוך החיים החדשים שלי.
זה בקלות יכול להפוך לסרט ראשון בסדרה של סרטים שילוו את ג'ינהיי לאורך השנים. דווקא הפרק הבא בחיים החדשים של ג'ינהיי מסקרן, וטוב היתה עושה אוני לקונט לו היתה מקצצת בחצי את הסרט הזה וכוללת את המשך קורותיה.
דירוג: 
החיים החדשים שלי
צרפת, דרום קוריאה, 2009
92 דקות.
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-06.05.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
אוני לקונט
תסריט:
אוני לקונט
שחקנים:
קים סאה-רון
פארק דו-יאון
זו ביקורת מאוד לא רצינית. אין כאן שום ביקורת וההתייחסות האישית היחידה של הכותב לסרט היא באמרה שיש בו חלקים משעממים. לכתוב כמה פרטים עלילתיים על הסרט ולציין שהוא ארוך ומשעמם זו לא ביקורת.
ביקורת מדהימה. אין ספק שהמבקר הזה יגיע לגדולות