20 ביוני 2010 בשעה 16:00

ביקורת: שובר לבבות

רומן דוריס עם ונסה פאראדי. מתוך שובר הלבבות.

כבר שנים שהאמריקאים לא מספקים את הסחורה בקומדיות הרומנטיות שלהם. טוב שיש את הצרפתים. "שובר לבבות" הוא סרט קומדיה רומנטית בכיכובם של ונסה פאראדי, שלא מרבה לשחק בסרטים, ורומן דוריס המוכשר ("פודינג אירופאי", "מולייר"), שהיה שובר קופות ענק בצרפת (כרגע שני רק ל"אליס בארץ הפלאות" שבו מככב ג'וני דפ, בעלה של ונסה פאראדי; הייתי חייב להכניס את זה איפשהו). עם שני שחקנים ראשיים מוצלחים, שחקי משנה טובים, קצב מצוין וצילום משגע… מה עוד אפשר לבקש?

אלכס ליפי (דוריס) הוא שובר לבבות מקצועי: הוא נשכר בידי אנשים שרוצים להפריד בין בני זוג. אלכס לומד להכיר את הלקוחה, "נתקל" בה וגורם לה לעזוב את חבר שלה. מאחורי הקלעים עובדים איתו אחותו ובעלה. אלכס בחור בעל מצפון, הוא לא יפריד בין אנשים על רקע דת או גזענות. הוא גם לא מוכן להפריד בין ג'ולייט (פאראדי) לבן זוגה האנגלי (אנדרו לינקולן, "אהבה זה כל הסיפור") כי הם נראים לו מאוהבים באמת. אך חובות כספיים דוחפים אותו להסכים לקחת עליו את המשימה. ג'ולייט, מומחית ליין עם אבא עשיר ומפורסם, עומדת להתחתן במונקו היפה ולאלכס יש עשרה ימים לגרום לה לעזוב את ארוסהּ.

את העניין המורכב מסבכים חברה של ג'ולייט שמופיעה במפתיע במונקו ובריון ששולח גובה החוב. בזכות החברה המופקרת זוכים לאחד הרגעים המצחיקים ביותר בסרט, הבריון שם כדי להוסיף לחץ למשימה של אלכס, והוא חוליה חלשה ושולית בסרט, כולל "תפנית" סתמית שקשורה אליו לקראת הסוף וכמעט נבלעת לה בהתלהבות של הסיום.

מתוך שובר הלבבות.

מדובר פנטזיה מוחלטת, לא עם פיות ויצורים דמיוניים, אלא עלילה רחוקה ממציאות בעלת השלכות, סרט של בריחה מהמציאות לעולם דמיוני, שבו, למשל, אם חותכים תור של אנשים המחכים למונית מחוץ לנמל תעופה, לא שומעים אף אחד כועס או מתרעם. עם כל הדברים המשותפים הרבים שאלכס מעלה כדי לזכות בחיבתה של ג'ולייט (כולל מחוות נהדרות לסרט "ריקוד מושחת"), קצת מפתיע שהיא שוכחת שהיא דמות ציבורית שאפשר למצוא מידע עליה באינטרנט. מצד שני, המעשים שהוא עושה כדי לקרב ביניהם נהדרים. כמו כל קומדיה רומנטית הסרט מסתיים [ספוילר]בריצה אל האהובה ובנשיקה, ובזמן כתוביות הסיום יש קטע מיותר עם אחות של אלכס ובעלה.[/ספוילר]

כבר עובדים על גרסה אמריקאית לסרטו הראשון של הבמאי פסקל שומיי, וזה לא מפתיע. הרעיון פשוט, וזו מצליחה להיות קומדיה רומנטית טיפוסית (מישהי לפני חתונה מתחילה להימשך לבחור עם מניעים נסתרים) עם מספיק תפניות וחידושים, והסרט לא צרפתי מדי מכדי שיצטרך לעבור שינויים מפליגים (בשונה מ"ברוכים הבאים לצפון", למשל, שגם הזכויות עליו נמכרו למפיקים אמריקאים). נראה אם האמריקאים יצליחו להשאיר את הארוס טיפוס לא מגעיל או מעצבן.

דירוג: