טרי האצ'ר. מתוך עקרות בית נואשות.
לפני שאתחיל בסיכום העונה השישית הלא רעה בכלל של "עקרות בית נואשות", הבהרה חשובה: אם לא ראיתם את כל הפרקים הפסיקו לקרוא עכשיו הכתבה מלאה בספוילרים אז ראו הוזהרתם. אני זוכרת שלא מזמן בינואר (כשגם התחלתי לכתוב באידיבי) הכרזתי בגאון ש"הן חוזרות נשות הפרברים הנואשות בעונה שישית" (אחת לפני אחרונה לפי דיווחי היוצר מארק צ'רי) והנה חיש מהר נגמרה לה עוד עונה בסימן שאלה גדול ואימתני. אני חייבת להודות שאני לא מחבבת במיוחד את המדיום הטלוויזיוני, אבל היה משהו בסדרה הזו שהזכיר לי מאוד את הקולנוע ולא רק בגלל הצילום, העריכה וכמובן הדיאלוגים המצויינים שהפכו אותה לאחת התוכניות האהובות בארצות הברית ואחת מהיקרות לליבי באופן אישי. די שחוק לומר שהעונה הראשונה היתה הטובה מכולן (וכלום לא השתנה גם עם סגירת הפרק ה-23 של העונה השישית) ועדיין לא קרה משהו דרסטי במהלך העונות שלא יכולתי לסלוח לו שיגרום לי לוותר עליה. מה לעשות כזו אני נאמנה עד הסוף למה שאני אוהבת.
העונה השישית של "עקרות בית נואשות" לא היתה מבריקה במובן העלילתי שלה, אבל היא פתחה את גבולות הז'אנר (הכה וריסטאלי גם ככה בסדרה) והפכה למודעת יותר בכל מה שנוגע למציאות החברתית שמחוצה לה מגמה שהחלה כבר בעונה החמישית בה הנשים עצמן דנו במשבר הכלכלי ותוצאותיו הישירות על התא המשפחתי שלהן. אין סיבה לדאוג עקרות בית לא הפכה לשיעור דידקטי בתולדות הפוליטיקה או הממשל ועדיין זו אכן התקדמות מתוכנית שמבוססת בעיקר על מלודרמה, אופרת סבון שנושקת לקומדיה לעיתים וכמובן מתכתבת בצורה ברורה עם זרם הפילם נואר של שנות ה-40 וה-50 של הקולנוע ההוליוודי שעסק בפן המושחת של החברה האמריקאית. מעבר לכך, דמותה של אנג'י (דריי דה מטאו), יוצאת "הסופרנוס" הוסיפה העונה קצת פלפל איטלקי ועם זאת ציפיתי שהבריחה שלה מן החוק תהיה על משהו רציני יותר משטות אקולוגית שעשתה בצעירותה עם צעיר חדור מוטיביציה בשם לוגן (כנראה הבחור עם הכי הרבה השתלות בוטוקס בפנים ומי שראה מבין על מה אני מדברת).
אחת ההחמצות של העונה החדשה היתה שדי ויתרו על קתרין (דנה דלייני) והוציאו אותה מהמשחק ברגע שהיא העלתה מחשבות על חיים משותפים עם אישה (וזאת למרות שהיוצר שלה הוא הומוסקסואל מוצהר). בכלל נראה שיש נטייה בסדרה להוציא דמות שחורגת ממוסכמות הנישה של הרביעייה המרכזית. אם דמות יכולה להשתוות למורכבות של ברי לדוגמא, צ'רי נפטר ממנה די מהר (כמו במקרה של קתרין) והדמות החזקה והמעניינת הולכת לאיבוד לעיתים שלא לצורך. דבר חביב שכן שימח אותי העונה זה המעבר של סוזן (טרי האצ'ר) והעזיבה שלה את השכונה בעיקר בגלל חובות אדירים מעסקי השרברבות של מייק. אולי נצליח להעלים אותה מחיינו לתמיד? (אמן) ואני חייבת להודות שעד היום אני לא מבינה איך היא בחרה במייק במקום איאן הבריטי המהמם. חייבים להודות שגם אם ממש אוהבים את הסדרה דמותה של סוזן לעיתים מכבידה, לא מחדשת ואף מעייפת מאד – יופי לך סוזן, את עם מייק (ג'יימס דנטון), וזהו בעצם כל מה שקורה איתך, ואולי בין לבין הבת של נחנקת וגם מזה לא יוצא כלום כמעט וזהו רק זרז לתעלומה על הרוצח המסתורי. עוד התפתחות לא רעה העונה נראית בדמותה של ברי (מרשיה קרוס) שהופכת לאישה שסוף סוף הולכת בנתיב התשוקה והרומן מחוץ לנישואים הסורר שלה עם פרנק גם נקטע בצורה אכזרית על ידי צ'רי (מה הבעיה שלו לראות אנשים שמחים? -לא ברור).
מתוך עקרות בית נואשות.
מה שדי מאכזב לגלות זה שהרוצח שחונק את נערות השכונה הוא בחור בשם אדי (ג'וש זוקרמן), שלא שומעים עליו והוא דמות לא מוכרת שמגיחה ממש במקרה לקראת הסוף כחבר של פרסטון ופורטר התאומים של לינט (פליסיטי הופמן). הסיפור של אדי מתגלה בדרך האהובה על כותבי הסדרה וזאת באמצעות פלאשבקים ואינטרקציות שלו עם הדמויות הנשיות המרכזיות בסדרה: לינט (הופמן), ברי ( קרוס), סוזן (האצ'ר) וגבי (אווה לונגוריה, שאני עוד כועסת שאמרו שהיא לא כוכבת מספיק טובה בפסטיבל קאן האחרון – בושה!). בנוסף לכך, הייצוג האוטופי של השכונה נשבר כאשר רואים את ביתו של אדי אנטיתזה גמורה לשכונה הלבנה המוגדרת והמסודרת וכאן בעצם ניתן לראות את כוחה של הסדרה כאמצעי לביקורת על חיי הפרברים האמריקאיים.
דמותו של אדי והשילוב עם הדרמה מאחורי אנג'י השכנה החדשה ב"ויסטריה ליין" מעלה את העונה לכיוונים לא רעים בכלל חבל שזה קרה רק לקראת סיומה. בפרקים האחרונים גם פגשנו את סם הבן האובד של רקס (בעלה הראשון של ברי), שמגיח פתאום במשרדה ובהחלט העלה בי זכרון לסרט הוליוודי "מילדרד פירס" שמציג כמה נמוך אנשים ירדו בשביל לקבל את המעמד הגבוה לו הם בטוחים שהם ראויים. מעבר לכך, שוב עקרות בית מוכיחה את כוחה הקולנועי ומביאה סצנות, שמתכתבות בצורה ברורה עם המדיום הקולנועי ולא בכדי רואים כיצד אדי עוטף את אימו בוילון האמבטיה בדיוק כמו שנורמן נפטר ממריון ב"פסיכו". אין ספק שהעונה הנוכחית מקבלת מקום של כבוד אצלי על אף הסיום הלא ברור שמעלה שאלות הנוגעות להחלפת ילדים בבית החולים המקומי. כל שנותר לעשות עכשיו זה לחכות לראות מה צ'רי מכין לכולנו לפעם הבאה ואין לי כבר סבלנות לראות אם השמועות אכן יתממשו ואכן זו תהיה העונה האחרונה בהחלט. על פי מה שנראה כעת העונה השביעית מיועדת לצאת בספטמבר 2010 וכמובן שבארצנו הקטנטונת גלגלי הטלוויזיה עובדים לאט אז נקבל את המנה החדשה של הנואשות/ הנועזות שלנו (תלוי את מי שואלים לגבי זה, כי אחותי קוראת להן מנקות בית נואשות) באיחור אופנותי ונאה. בינתיים שיהיה לכם קיץ נועז וקריר בהחלט ואם אתם שותפים לגעגועים תנסו להעלות בטוקבקים רעיונות לאן העלילה תמשיך מכאן.
עקרות בית נואשות
עונה 6