ביקורת: סולט

אנג'לינה ג'ולי. מתוך סולט.

אנג'לינה ג'ולי. מתוך סולט.

סרט הפעולה החדש "סולט" הוא גבבה של קלישאות על סרטי ריגול, קונספירציה וכמובן היכולת לפוצץ דברים לחתיכות ולהפריח בו ענני עשן לשמיים אשר אינה מביישת כלל ועיקר, וזאת כיאה לסרט קיץ. אנג'לינה ג'ולי לוקחת את כל השפתיים, הלחיים והחמוקיים שיש לה לגייס להרפתקה שכולה פירוטכניקה שלרגע היה נראה שלארה קרופט שגילמה בעבר ב"טומב ריידר" לא נשכחה מלב. בקופצנות והרבה כוח נשי מתפרץ מראה לנו הג'ולי איך אפשר להיות טום קרוז בגירסה הנשית, חבל רק שכאשר היא מקפצת באחת הסצנות בפיר המדרגות לא הסבירו לבמאי שהקהל לא אמור להרגיש שישנם חבלים שקשורים לכוכבת. אז מה כן תקבלו מ"סולט" אתם שואלים – בגדול לא הרבה, אבל כמה רגעים משעשעים ששוב מציגים את אמריקה הפרנואידית שאיום ההשמדה עליה נמצא ממש מעבר לפינה תקבלו בסרט זה בהחלט.

במאי הסרט, פיליפ נויס, ואנג'לינה כבר שיתפו פעולה בעבר באחד מסרטי המתח הטובים של השנים האחרונות "אספן העצמות". נויס בעצמו עושה עבודה לא רעה ב"סולט", אולם הבעיה החמורה היא התסריט המקוטע וחסר המעוף שלא הביא את הבשורה שצמחה משיתוף הפעולה הקודם של השניים ב-1999. למרות הבעייתיות של הסרט נויס בהחלט מביא מיצג מרשים של סצנות אקשן, אך התחושה שהוא עמוס לעייפה בהן ולעיתים אף מקומם מבחינת המוזרות שלו (ע"ע פיר המעלית).

אז מה יש ב"סולט" אתם שואלים? הסירו דאגה מליבכם, שום גוש מלח לא יופיע במהלך הסרט הזה (ולא נפגע במהלך הצילומים). אולי אם כן היה אחד זה היה עוזר לתבל במעט את העניינים. אוולין סולט (ג'ולי), קצינת CIA משובחת מגלה באחת החקירות השגרתיות שלה שהיא לא בדיוק מה שהיא חשבה. העד אורלוב חושף את זהותה המסתורית כסוכנת רוסיה סמויה ומרגע זה ואילך סולט הופכת לאיום בטחוני מהמעלה הראשונה. בין לבין כל המרדפים וההיחלצויות מעוררות ההתפעלות שלה מתגלה פרויקט איקס, שייעודו (איך לא) להרוג את נשיא ארה"ב עניין שיגרום לתחילתה של מלחמה גרעינית שתפתח באמצעות התססת גורמים מוסלמים במזה"ת (מה? יש גורמים עוינים שם? מי היה מאמין?). כל שנותר לנו זה לנסות להבין מיהי סולט באמת ולמי אכן הזו שומרת אמונים.

אנג'לינה ג'ולי עם צ'יווטל אג'יופור. מתוך סולט.

אנג'לינה ג'ולי. מתוך סולט.

מה שהכי העלה את חמתי בסרט החדש זה שתמיד צריכים להכניס את המזה"ת לכל פרנויה אמריקאית והוליוודית – זה כל כך שחוק זה כל כך מעייף אז מדוע ממשיכים עם זה? מנגד מה שבאמת מעניין בסרט הוא שבניגוד לסרטים אחרים של השנים האחרונות שהציגו את הפחד מהזר (בעיקר סרטי מד"ב), שהוצגו בדמויות חייזרים שיגלמו את הערבי והרוסי לסירוגין כאן לקחו את הדבר עצמו והציגו (השד ישמור) את הרוסי האנושי שלא שכח את תלאות המלחמה הקרה ולא התגבר עליה. האם זו רק אני שחושבת שהוליווד צריכה להתקדם? שנות ה-50 עברו חלפו בלי יעף, אולי באמת כדאי שמישהו יעדכן את הפחדים שלהם לשנות ה-2000, בכל זאת אומה שבחרה נשיא שחור צריכה לצעוד קדימה בסרטי האקשן שלה, אבל למה לשנות ולשבור מוסכמות שמדובר בסרט קיץ שנועד למלא אולמות. בשורה התחתונה, הסרט לא מציג משהו שלא ראינו בעבר בסרטי אקשן של שנות ה-80 וה-90. נכון שיש לסדר קונטקסט עכשווי כיוון שלא מזמן נתפסה סוכנת כפולה בארה"ב ודיברו על זה הרבה בחדשות האמריקאיות, אך מדוע ההתעקשות להתייחס לזה במדיום חזק כמו הקולנוע בצורה מיושנת, צבועה ומתייפייפת. נקודה לזכותה של ג'ולי תהיה שהלוואי שכל המרגלים יהיו אקרובטיים כמוה- דמיינו את ואנונו מקפץ בזריזות ברחבי דימונה והנה לכם סרט ריגול ציוני ראשון או רעיון למערכון משעשע ל"ארץ נהדרת".

דירוג: ★★½☆☆

סולט
ארה"ב, 2010
100 דקות.
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-29.07.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע
קדימון:

בימוי:
פיליפ נויס
תסריט:
קורט ווימר
בריאן הלגלנד
שחקנים:
אנג'לינה ג'ולי
ליאב שרייבר
צ'יווטל אג'יופור

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?