מתוך המדריך למהפכה.
הערב יתקיים בירושלים טקס פרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע 2010 (ה-21 במספר), כששידור מוקלט ישודר בערוץ 1 ב-21:30. כיוון שראיתי את כל הסרטים המועמדים, קשה לי יותר להמר במי יבחרו חברי האקדמיה כי טעמי האישי עשוי להתערב בתחזית. אנסה בכל זאת:
סרט
"הדקדוק הפנימי", "המדריך למהפכה", "פעם הייתי", "מבול", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"
מעולם לא זכה בפרס אופיר סרט שלא היה מועמד לבימוי, מה שמפחית מאוד את הסיכויים של "מבול" ו"פעם הייתי". ב"המדריך למהפכה" המעין-תיעודי מופיעים חברי אקדמיה רבים בתפקיד עצמם ובסוף הסרט מודים לכל היוצרים קולנוע בארץ, אך כנראה ש"הדקדוק הפנימי" שמועמד ליותר פרסי אופיר מכל סרט אחר השנה (12) הוא שייקח את הפרס. יש סיכוי לא-קטן ש"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", השני במספר המועמדויות השנה (8) ייצא בידיים ריקות.
במאי
ניר ברגמן, "הדקדוק הפנימי"; דורון צברי, "המדריך למהפכה"; דובר קוסשווילי, "התגנבות יחידים"; משה איבגי, "וביום השלישי"; ערן ריקליס, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"
בדרך כלל פרס הבימוי הולך עם הסרט הזוכה, אך לא תמיד, ויכול להיות שמכיוון שלא הצביעו ל"המדריך למהפכה" בקטגוריית הסרט הטוב ביותר כי הוא "תיעודי מדי", ירצו חברי האקדמיה לתת פרס כלשהו לסרט וליוצרו, ודורון צברי יעלה לבמה לתת נאום שבוודאי יהיה חוצב ויזכה למחיאות כפיים רמות. ברגמן זכה בפרס הבימוי על סרטו הקודם, "כנפיים שבורות", קוסשווילי זכה גם הוא על סרטו הראשון "חתונה מאוחרת", ריקליס היה מועמד פעמיים על בימוי בעבר, על "עץ לימון" ו"הכלה הסורית", ואיבגי מועמד על סרטו הראשון כבמאי. הוא זכה בשלושה פרסי אופיר כשחקן.
שחקן ראשי
רואי אלסברג, "הדקדוק הפנימי"; יוסי פולק, "התפרצות X"; יואב רוטמן, "מבול"; אדיר מילר, "פעם הייתי"; מארק איווניר, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"
יוסי פולק הוא שחקן מוערך בסרט שמועמד בעוד שתי קטגוריות בלבד (שחקנית משנה ותסריט), ומארק איווניר -שמופיע בתפקידי אורח בסדרות אמריקאיות רבות ובשנה הבאה יופיע בפעם השלישית בסרט של סטיבן ספילברג- הוא הדבר הטוב ביותר בסרט שלו. שני נערים צעירים מועמדים על תפקידים של בנים לפני בר מצווה ששואפים להיות מפותחים יותר גופנית. תיאורטית היו יכולים להיות שלושה ילדים מועמדים לולא הוצב תובל שפיר, השחקן הראשי ב"פעם הייתי", בקטגוריית המשנה (הוא אינו מועמד), אך גם לו היה מועמד לא נראה שהיה מצליח למנוע את ניצחונו הצפוי של מילר, על אף ההיסטוריה הרעה שיש לקומיקאים עם חברי האקדמיה (היו מועמדים אך לא זכו: צביקה הדר על "עפולה אקספרס", איציק כהן על "סיפור גדול").
שחקנית ראשית
אורלי זילברשץ, "הדקדוק הפנימי"; הילה פלדמן, "וביום השלישי"; לירון בן-שלוש, "מאיה"; רונית אלקבץ, "מבול"; מיה דגן, "פעם הייתי"
קטגוריה קשה מאוד לחיזוי. זילברשץ זכתה בפרסי אופיר על "שירת הסירנה" ועל סרטו הקודם של ניר ברגמן, "כנפיים שבורות". השאלה בעצם היא כמה אוהבים את אלקבץ שזכתה כבר שלוש פעמים בפרס אופיר כשחקנית ראשית. "מבול" מועמד לסרט הטוב ביותר, מה שאומר שיש לו אוהדים. לעומת שאר המועמדות, לירון בן שלוש, צעירת המועמדות, נושאת על כתפה את כל הסרט שעליו היא מועמדת- וזו המועמדות היחידה של סרטה של מיכל בת אדם "מאיה". אולי מיה דגן תזכה? אני באמת לא בטוח. רק פעם אחת בתולדות פרסי אופיר ארבעת הזוכים בקטגוריות המשחק הגיעו מארבעה סרטים שונים.
מתוך הדקדוק הפנימי.
שחקן משנה
יהודה אלמגור, "הדקדוק הפנימי"; אסף בן שמעון ומיכאל אלוני, "התגנבות יחידים"; מיכאל מושונוב, "מבול"; גורי אלפי, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"
מועמדות ראשונה של כולם מלבד מיכאל מושונוב שזכה לפני שנתיים כשחקן הראשי ב"איים אבודים" ומגלם אוטיסט ב"מבול".
שחקנית משנה
אורנה פורת, "התפרצות X"
בשעת הצפייה בסרט היה ברור לי שפורת תהיה מועמדת לפרס אופיר, ובמהלך הצפייה התגובות של הקהל מפורת הבהירו לי שהיא מועמדת רצינית לזכייה. שאר המועמדות: אוולין קפלון, "הדקדוק הפנימי"; אפרת בן צור, "וביום השלישי"; עלמה זק, "זוהי סדום"; רוזינה קמבוס, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"
קפלון זכתה בפרס אופיר כשחקנית ראשית ב"החברים של יאנה" ויש לה תפקיד די אנמי. דמותה של אפרת בן צור נעלמת לחלוטין בחלק גדול מהסרט של איבגי. המועמדות של זק מפתיעה ביותר כי היא לא מפליאה בסרט בחיקויים כפי שהיא עושה ב"ארץ נהדרת". וקמבוס באמת עושה ככל יכולתה הנהדרת בתפקיד הקטן שלה- בתקווה שתזכה לשחק עוד תפקידים רבים.
עיצוב תלבושות
לראשונה בתולדות התחרות מועמדים חמישה סרטים "תקופתיים", שלא מתרחשים בהווה: לו מוריה על "גיא אוני" (שמועמד לעוד פרס אחד בלבד: עיצוב אמנותי) שמתרחש בארץ ישראל בסוף המאה ה-19, נתן אלקנוביץ על "הדקדוק הפנימי" שמתרחש ב-1968 בירושלים, לאורה שיים והילה ברגיאל על "זוהי סדום" שמתרחש כביכול בסדום התנ"כית, ורונה דורון על שני סרטים: "פעם הייתי" שמתרחש ב-1968 בחיפה ו"התגנבות יחידים" שמתרחש ברובו בבסיס טירונים ב-1956. באמתחתה של דורון כבר חמישה פרסי אופיר.
לסיכום, התחזית שלי לזוכים בפרסי אופיר 2010:
סרט– הדקדוק הפנימי
במאי– ניר ברגמן, הדקדוק הפנימי (או דורון צברי, המדריך למהפכה)
שחקן ראשי– אדיר מילר, פעם הייתי
שחקנית ראשית– מיה דגן, פעם הייתי
שחקן משנה– מיכאל מושונוב, מבול
שחקנית משנה– אורנה פורת, התפרצות X
תסריט– הדקדוק הפנימי (רק שלוש פעמים פרס התסריט לא הלך עם הזוכה בפרס הסרט, ופעמיים היה זה אסי דיין שלא מועמד השנה)
עריכה– הדקדוק הפנימי (הולך לרוב עם הזוכה בסרט; או המדריך למהפכה, שוב- כדי לא להשאירו בידיים ריקות)
אם עינת גלזר-זרחין תזכה על עריכת "הדקדוק הפנימי", האישה עם הכי הרבה פרסי אופיר תשווה את מספר הפרסים שלה לשבעה שיש לאסי דיין, לשבי גביזון ולאיש הצלילים דוד ליס. במקום הראשון, עם תשעה פרסים ניצב איש הצלילים ישראל דוד. ישראל דוד ודוד ליס מועמדים השנה כל אחד על שני סרטים בקטגוריית הצליל.
צילום– התגנבות יחידים ("הדקדוק הפנימי" יכול לזכות גם פה, אך זוהי הקטגוריה שבמשך השנים הכי פחות "תואמת" את הזוכה בסרט)
עיצוב אמנותי– זוהי סדום
תלבושות– פעם הייתי (או "זוהי סדום", בכל זאת, השקיעו)
מוסיקה– זוהי סדום (לדעתי "המדריך למהפכה" צריך לזכות -גם- פה)
סרט תעודה– "חיים יקרים" או "שתיקת הארכיון" (לרוב הסרט שזכה לפרסום הרב ביותר הוא שזוכה)