שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010)

הסרט עוקב אחר מסעו האפי של אדם אחד מירושלים אל מחוזותיה הנידחים ביותר של מדינה סיבירית, במשימה להשיב את אנושיותה של אישה שמעולם לא הכיר.

ירושלים, שנת 2002: הממונה על משאבי אנוש במאפיה גדולה מזומן למשרדה של בעלת המאפייה הישישה. היא מראה לו טיוטה של כתבה ארסית שעומדת להתפרסם בסוף השבוע בעיתון מקומי, ועליה מתנוססת כותרת מתריסה: "חוסר אנושיות מזעזע אצל יצרני הלחם היומי שלנו!" אישה נהרגה בפיגוע האחרון בשוק מחנה יהודה ושכבה מספר ימים אלמונית בחדר המתים. לאחר שנתגלה תלוש משכורת מהמאפיה, מאשים הכתב את ההנהלה בהתנכרות פושעת. הישישה לוקחת את זה קשה. היא נחרדת מההאשמה ומחליטה לשגר את הממונה לברר איך לא הרגישו בחסרונה של העובדת ולכפר על המחדל.

אבל המשימה, שמתחילה כבירור ביורוקרטי פשוט, עומדת לקחת אותו רחוק מאד מהמחוזות המוכרים לו. העובדת האלמונית שואבת אותו לתוך חייה ובשבוע הקרוב, שבו יחצו יחד אלפי קילומטר, היא תלמד אותו - בעל כורחו, אבל ממש בזמן - שהאחריות על משאבי אנוש מקורה באנושיות.

בכל צומת מבקש הממונה לשחרר עצמו מעול העובדת הזרה ומאחריות לגורלה ובכל פעם הוא נשאב חזרה ולוקח על כתפיו, ההולכות ומתרחבות, עוד מידה של אחריות. גם כשהלילה הירושלמי הופך ליום סובייטי קפוא - גם אז הוא לא מסוגל לפטור עצמו מהקשר שלו אל הסיפור ובדרך משתחרר אט-אט מקיפאונו הרגשי.

בסוף המסע, בכפר נידח בקצה המפה, יבין הממונה את משמעותו האמיתית של המסע שעבר ויגלה שאולי, בכל זאת, הוא כשיר להיות הממונה על משאבי אנוש.