ביקורת: אל תלחצי אני בדרך

רוברט דאוני ג'וניור עם זאק גליפיאנקיס. "אל תלחצי אני בדרך".

רוברט דאוני ג'וניור עם זאק גליפיאנקיס. "אל תלחצי אני בדרך".

במבט ראשון "אל תלחצי אני בדרך" נראה כמו ספין-אוף (מעין המשך של עלילה צדדית בסרט נפרד) לסרט "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" ("האנגאובר"), ובמובן מסוים הוא באמת כזה, רק פחות מוצלח. אמנם ישנם מספר קטעים בסרט שיגרמו לצופה להתקף צחוק כה רציני עד כדי כאבי סרעפת, אולם מאידך, ישנם יותר מידי קטעי קישור לא מצחיקים, לא כל כך מעניינים ולעיתים אף יותר מידי רציניים.

הבמאי, טוד פיליפס, מוכר לרובכם מעבודתו כבימאי שהביא לנו את "בית הספר הישן", "רוד טריפ" ו"בדרך לחתונה", בכולם צחקתם בוודאי עד אובדן נשימה. ב"אל תלחצי", פיליפס אינו סוטה מהנוסחה המצליחה שלו, ואולי דווקא משום כך אין מדובר בהצלחה מטורפת.

עלילת הסרט עוקבת אחר פיטר (רוברט דאוני ג'וניור) ואית'ן (זאק גליפיאנקיס), זרים אחד לשני, אשר נאלצים לסבול אחד את חברתו של השני למשך מספר ימים, עת הם עושים את הדרך הארוכה ללוס-אנג'לס במכונית יחדיו. מדוע הם עושים את הדרך הארוכה (במשך 5 ימים!) ברכב ולא בטיסה? כיוון שבעקבות תקרית מוזרה שהתרחשה במטוס עליו היו, מס' דקות לפני הטיסה, הוכנסו שמותיהם לרשימת 'מסורבי הטיסה', כך שטיסה לא באה יותר בחשבון. נחמד…

זאק גליפיאנקיס עם רוברט דאוני ג'וניור. "אל תלחצי אני בדרך".

זאק גליפיאנקיס עם רוברט דאוני ג'וניור. "אל תלחצי אני בדרך".

כמובן שהדברים אינם עוברים על מי מנוחות, והשניים חובים הרפתקאות ואירועים מטורפים, מוטרפים, רובם משעשים, חלקם קורעים מצחוק, כאשר הרקע לכל הבלאגן הינו השוני הכה בולט בין אישיותם, פיטר – אדריכל רציני, חסר סבלנות וניורוטי, ואית'ן – מובטל שרוצה להיות שחקן ומנותק מהמציאות, על סף טיפשות קרימינלית.

ב"בדרך לחתונה" מככבים מספר שחקנים, כל אחד מופרע בדרכו שלו, ומצליחות הדמויות 'למשוך' סרט שלם, אולם ב"אל תלחצי אני בדרך", מתקשה גליפיאנאקיס במשימה זאת לבדו – וזה לא שהוא לא מוכשר, פשוט היה חסר משהו… וזה לא שדאוני ג'וניור לא מספק את הסחורה, שכן כרגיל – מדובר במשחק מצוין, ומפתיע מצידו ולטעמנו – צירופו לסרט הוא מה שהציל את הסרט מהפצה ישירות לדיוידי. אם כן, הבעיה בסרט נעוצה בקטעי המעבר הארוכים מידי, המשובצים לעיתים קטעים רציניים מידי לטעמנו לסרט מעין זה.

לפני סיום, כמה מילים על עיברות שמות סרטים: ל-Due Date נבחר שם עברי לצורך הפצתו בארץ. שמו העברי של הסרט כל כך מפגר ומרוחק מהמקור, עד שאנו כמעט מתגעגעים לנוסחה הישנה והותיקה של מעברתי השמות כגון: "מותק ה____" או "ה____ מת מצחוק" וכיוב'. באמת, לפעמים עיברות השמות כל כך מכעיס ואנחנו לא מצליחים להבין למה לעזאזל היו חייבים בכלל לנסות??!

בסך הכל מדובר בסרט מצחיק ומבדר, אך לא פעם במהלך צפייה בו, יעלו בכם תהיות מתי יגיע הפאנצ', אולם מנגד, יהיו מספר קטעים במהלך הסרט שיגרמו לכם לשכוח הכל ופשוץ להתפוצץ מצחוק חסר מעצורים – אכן שווה צפיה, בעיקר למי שאהב את "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס".

דירוג: ★★★☆☆

אל תלחצי אני בדרך
ארה"ב, 2010
100 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-02.12.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
טוד פיליפס
תסריט:
אלן ר. כהן
אלן פרידלנד
שחקנים:
רוברט דאוני ג'וניור
זאק גליפיאנקיס
ג'ולייט לואיס
מישל מונאהן

לא יכול להסכים יותר. סרט עם שחקנים טובים שפשוט הולך לאיבוד איפשהו אחרי הדקה ה-20.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?