ביקורת: איך אתם יודעים

מאת
7 במרץ 2011 בשעה 14:01
"איך אתם יודעים". אוון ווילסון, ריס ווית'רספון.

"איך אתם יודעים". אוון ווילסון, ריס וית'רספון

מאיפה להתחיל עם "איך אתם יודעים"? מזמן לא ראיתי סרט בעייתי כל-כך מקסים, או סרט מקסים עם כל כך הרבה בעיות. אם זו נשמעת כמו חזרה מיותרת, חכו שתראו את הסרט – וכמו הסרט, הביקורת הזאת תורכב מחלקים-חלקים שלא תמיד ברור הקשר ביניהם. הסרט נע בין מקסים למלאכותי, לפעמים באותו קטע עצמו (כמו זה בבית החולים).

זהו סרטו השישי של המפיק-במאי-ותסריטאי ג'יימס ל. ברוקס בן השבעים. הוא יצר שלושה סרטים טובים: "תנאים של חיבה" (1983) המעולה, "משדרים חדשות" (1987) המוצלח ו"הכי טוב שיש" (1997) שבשלושתם מופיע ג'ק ניקולסון, כשעל הראשון והשלישי זכה ניקולסון באוסקר; ושני כישלונות: "כל מה שתרצי" (1994) ו"ספנגליש" (2004). על אף שניקולסון מופיע גם בו, "איך אתם יודעים" נכשל, אבל הוא לא סרט רע כמו שני הכישלונות הקודמים של ברוקס. לולא נוכחותו של ניקולסון, סביר להניח שהסרט לא היה מוקרן בארץ בבתי הקולנוע. מדהים כמה איש מנוסה כג'יימס אל. ברוקס יכול לפספס בצורה כזאת ולבזבז את הכישרון שלו והתקציב והשחקנים שקיבל. הסרט, שגם בקדימון שלו מראים יותר מדי מהסרט, צולם ב-2009 והקרנתו בארצות הברית נדחתה בשנה. כשיצא לבסוף בדצמבר 2010 בארה"ב הרוויח 30 מיליון דולר בלבד.

הסרט עלה 120 מיליון דולר, סכום עצום ששמור לרוב לסרטי פעולה מרובי אפקטים מיוחדים, והמטרה פה היתה השילוב הקבוע של ברוקס, החמקמק והמאתגר של דרמה רומנטית מצחיקה. יאנוש קמינסקי ("רשימת שינדלר", "להציל את טוראי ראיין") צילם את הסרט, הנס זימר ("איש הגשם", "הנהג של מיס דייזי") הלחין מוסיקה רגילה לחלוטין. 50 מיליון מתקציב הסרט הלכו למשכורות של ארבעת השחקנים בתפקידים המרכזיים, לפי מספר האפסים בתלוש: ג'ק ניקולסון (בתפקיד משנה), ריס וית'רספון, אוון וילסון ופול ראד. תהליך העריכה נמשך זמן רב וחודשים אחרי תום הצילומים צילמו התחלה וסוף חדשים. עבודה נוספת היתה מועילה לסרט, אך כנראה שפשוט הפסיקו להזרים לו כסף (באופן הגיוני), כי יש עדיין דברים שאפשר לנכש מתוכו בקלות, קטעים שלא ברור מה מטרתם ו/או נגמרים פתאום בלי סיבה, רגעים שמרגישים תלושים ומקוצצים (או חלק מתוך משהו שהוסבר בחלק שנחתך, כמו הסתרת ההריון של המזכירה). אין שום קשר בין הקטע הפותח עם ליסה הצעירה לכל שאר הסרט.

"איך אתם יודעים". פול ראד, ג'ק ניקולסון.

"איך אתם יודעים". פול ראד, ג'ק ניקולסון.

כמו ב"משדרים חדשות" וב"הכי טוב שיש" במרכז הסרט אישה ושני גברים. יוצרים נוטים לשוב לחומרים, עניינים ומצבים שמעסיקים אותם. ברוקס, מפיק של "משפחת סימפסון" (ובעבר סדרות מצליחות אחרות), מפיק גם סרטי קולנוע, ביניהם הפיק את "אמרי כן" של קמרון קרואו. הסרט ההוא, עם ג'ון קיוזאק (ורדיו-טייפ גדול שהוא מניף באוויר תחת חלונה של אהובתו), הוא סיפור אהבה בין בחור צעיר לבחורה שאביה נאשם בפלילים. הנושא הזה מושך את ברוקס ככל הנראה. ב"איך אתם יודעים" ליסה (וית'רספון), שחקנית בייסבול שצריכה להתמודד עם ניפויה מקבוצתה, מנהלת מערכת יחסים עם מטי (וילסון), שחקן בייסבול עשיר שמעולם לא היה במערכת יחסים רצינית (ומידת פרסומו לא עקבית), ומנהלת קשר עם ג'ורג' (ראד), איש עסקים שמתאהב בה בשעה שהוא מתמודד עם חקירה פדרלית המתנהלת נגדו. ג'ק ניקולסון מגלם את אביו של ג'ורג'. לג'ורג' גם מזכירה בהריון, ובסרט ישנם שוער בניין בתפקיד די מיושן ושתי חברות של ליסה שלא מספיקות להשאיר חותם בקטעים הספורים שבהם הן מופיעות.

שלא בפעם הראשונה, לא ברור לי מהו הקסם שמוצאים באוון וילסון ("פגוש את ההורים", "לדפוק חתונה"). יש קטע אחד מסוים בסרט הזה שוודי אלן ראה, כנראה, לפני שליהק אותו לסרטו החדש "חצות בפריז" (2011). הוא דווקא מגלם דמות מקורית למדי ביחסו למין השני והמושג אהבה. מטי הוא מעין גלגול של גארט, דמותו של ניקולסון ב"תנאים של חיבה", רק בלי קמצוץ הקסם, הכריזמה והממזריות של ניקולסון; יש קטע בנמל תעופה ב"תנאים של חיבה" שאורורה (שירלי מקליין) אומרת לו שהיא אוהבת אותו לפני שהוא הולך, והוא לא מגיב, והיא קוראת לו חזרה ושואלת אותו: "אין לך תגובה למה שאמרתי?" והוא אומר, עם החיוך המפורסם שלו: "קיוויתי שאוכל להתחמק מכך". משעשעות מאוד השאלות החוזרות של מטי כשהוא מוודא עם ליסה אם הוא פועל נכון בתחום החדש הזה בשבילו של מערכת יחסים רצינית, והוא מוכן לקבל על עצמו שינויים והסתגלויות, אך בסופו של דבר נדמה לפעמים שהוא עדיין מגלם את דמות הדוגמן מ"זולנדר".

"איך אתם יודעים". פול ראד, ריס ווית'רספון.

"איך אתם יודעים". פול ראד, ריס ווית'רספון.

ליסה מבולבלת, בסדר, אך לא ברור או אמין הקצב שבו היא עוברת לגור עם מישהו, עוזבת, חוזרת, מתחרטת, משכירה את דירתה, אורזת את מזוודותיה, וכל הזמן הזה נוסעת באוטובוסים ומדברת (בלבד) על עתידה המקצועי. אין משמעות אמיתית להיותה ספורטאית. לא רואים אותה מתאמנת, מתעמלת או אתלטית במהלך הסרט. מתישהו היא נוסעת לפגוש את חברותיה מקבוצתה לשעבר ונעצבת אך זה נבלע במהלך האירועים ולא מצליח לרגש. הסרט לא החלטי כמו ליסה, הוא מפוזר ויורה ליותר מדי כיוונים, עם דמויות חביבות למדי, שחקנים טובים, מצבים מוצלחים ברובם, אך תמצית הסיפור לוקה בחסר, וקו עלילה לא יציב והוא משובץ ביותר מדי משפטים הלקוחים מספרי עזר אמריקאים (יש סוג אחר?). זהו מקרה מתסכל של "תפסת מרובה…" עם ספורטאית לשעבר, בחור בחקירה, ספורטאי עשיר שמרגיש שיכול להיות שהוא מתאהב לראשונה בחייו, משולש אהבה, אבא ובן; אם הסרט הוא על ליסה ועל ג'ורג', למה הוא נעלם לחלק מהסרט? …במרכזו זהו עוד מקרה של משולש רומנטי כשלכולם ברור איך זה יגמר ועם מי הבחורה צריכה להיות בסוף, ורק מחכים לראות איך ומתי היא תבין זאת. הכימיה בין וית'רספון וראד נהדרת, ובדיאלוגים ביניהם יש משפטים מוצלחים ומצחיקים. פול ראד (מ"קלולס" עד "בתול בן ארבעים") מגלם בכישרון ועם קסם רב אדם שעוברים עליו ימים קשים שבהם נקודת האור שמשפרת את מצב רוחו היא בחורה לא-פנויה. גם הקטעים שלו עם ניקולסון טובים.

איפשהו, אי שם בתוך הבלגן המסודר הזה מתחבא לו סרט טוב, רק צריך לחכות שיעברו הרגעים הבעייתיים כדי ליהנות מג'ורג' הנוגע ללב, ליסה המעניינת, הדירה של מטי, הרעיונות המקסימים שישנם ולא מעט משפטים ממש מצחיקים.

דירוג: ★★★½☆

איך אתם יודעים
ארה"ב, 2010
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-24.02.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
לחצו כאן לקדימונים וקטעים מהסרט
בימוי:
ג'יימס ל. ברוקס
תסריט:
ג'יימס ל. ברוקס
משחק:
ריס ווית'רספון
פול ראד
אוון ווילסון
ג'ק ניקולסון

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?