"גרינלנד".
הסרט הישראלי "גרינלנד" של אורן גרנר התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הבינלאומיים של פסטיבל סאנדנס 2015. הוא יתחרה בקטגוריה מול סרטים מסין, מקסיקו, קנדה, יוון, גרמניה ועוד.
הסרט מתאר מהלך יום אחד בו אורן אורז חפצים בבית הוריו, לקראת מעבר עם בת זוגו לדירה חדשה בתל אביב. כמו תמונת פולרויד החושפת את גווניה אט אט, כך מבקש הסרט ליצור נפח ומורכבות של מערכת יחסים ופרידה, כאשר עבר, הווה ועתיד נפגשים בחלל אחד שהוא הבית.
"לצאת מהבוץ". מימין: ביאה ברוקס, מכרם ח'ורי, גילת אנקורי, נוני גפן, קובי פרג', דודו טסה. צילום: עמי ליבנה
החלו צילומי סרט הדרמה הישראלי "לצאת מהבוץ" של נוני גפן ("לא בתל אביב" זוכה פרס מיוחד מהשופטים בפסטיבל לוקרנו). צילומי הסרט מתרכזים בתל אביב ובדרום הארץ, וימשכו לפרקים עד אמצע ינואר.
עלילת הסרט מספרת על סטודנט בן 30 (גפן עצמו) שנקרא למילואים במבצע 'צוק איתן'. במהלך הלחימה, הנגמ"ש שבו הוא נמצא סופג טיל, והוא השורד היחיד. כשהוא שב מהמבצע לשגרת היום, הוא חוזר אדם אחר – הוא בטוח שהוא הדוד המוסיקאי שנהרג ביום כיפור, ומתחיל להופיע למרות שהוא אינו יודע לשיר או לנגן. בדיוק כשהתופעה תופסת תאוצה, הוא פוגש שוב בבחורה שבה היה מאוהב בסתר ליבו, לפני המבצע (גאיה טראוב). דודו טסה מגלם את שותפו וחברו המוסיקאי, יוסי מרשק את הפסיכיאטר הצבאי, ומופיעים גם מכרם ח'ורי, קובי פרג', דביר בנדק, גילת אנקורי, עירית בנדק ותום חגי, בין היתר.
הסרט הוא קו-פרודוקציה לישראל ולקוסובו, ומפיק אותו איתי תמיר דרך 'לילה סרטים'.
"פרינסס". קרן מור, שירה האס.
שני סרטים ישראלים התקבלו לתחרויות של פסטיבל סאנדנס 2015 בפארק סיטי, יוטה, ארה"ב: "פרינסס" של טלי שלום עזר ("סרוגייט") יתחרה בתחרות הרשמית של הפסטיבל, ו"שיח לוחמים" של מור לושי ("ישראל בע"מ") יתחרה בתחרות הקולנוע התיעודי העולמי.
"פרינסס" בכיכובם של קרן מור ואורי פפר, עוסק במיניות בתוך משפחה ישראלית ומתאר מסע התבגרות אפל, בין מציאות לדמיון, של אדר בת ה-12 (שירה האס) המנסה למצוא את מקומה בתוך מערכות היחסים היצריות והסוערות בבית. "שיח לוחמים" אוסף הקלטות חיילים לאחר מלחמת ששת הימים, שהקליטו הסופר עמוס עוז, פעיל ההגנה אברהם שפירא, ואחרים.
בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלויזיה בירושלים הקים קרן קולנוע חדשה לסרטי ביכורים של בוגריו, שתעניק מדי שנה 100 אלף דולרים ליצירת סרט באורך מלא לאחד הבוגרים. המענק השנתי שתעניק הקרן מורכב מ-50 אלף דולרים שישקיע בית הספר בקרן, ו-50 אלף הנותרים מוענקים מחברת ההפצה הצרפתית אי-אר-פי סלקשן (ARP Sélection), שלמעשה רוכשת בכך את זכויות ההפצה של הסרט במדינתה. את הזוכה השנתי תבחר ועדה – שהראשונה בה מורכבת ממנהל סם שפיגל רנן שור, המנהלת השותפה בחברת ההפצה מישל הלברשטט, הבמאי הישראלי ארי פולמן, מנהל פסטיבל ונציה אלברטו ברברה, ומנהל פסטיבל טורונטו קמרון ביילי.
ההכרזה על הבוגר הזוכה במענק תתקיים בימי ההולדת של בית הספר – ה-24 במרץ – והתקציב שקיבלה הקרן בשלב זה הוא לחמש שנים. מענק קרן הקולנוע החדשה של סם שפיגל מצטרף לחממת הקולנוע שמפעיל בית הספר, עם פרסים בגובה כ-80 אלף דולרים וליווי של עורכ/ת תסריט.
"ערבים רוקדים". תאופיק ברהום.
למרות הדחיות והחששות של מפיצי "ערבים רוקדים", שהדביקו לו את התוספת "זהות שאולה" לשם, הצליח הסרט הישראלי למשוך 16,500 צופים לבתי הקולנוע בסוף השבוע הראשון שלו. מדובר בפתיחה השניה בגובהה לבמאי הותיק ערן ריקליס.
"ערבים רוקדים: זהות שאולה" לפי תסריט של סייד קשוע, מספר על ילד ערבי שמבקש להשתלב בחברה הישראלית (תאופיק ברהום, "אופוריה", בתפקיד ראשי ראשון). הוא מתחבר לילד אחר החולה במחלת ניוון שרירים (מיכאל מושונוב), ומתאהב בנערה יהודיה (דניאל קיציס), מה שכמובן לא הולך בקלות ומוביל אותו להחלטה גורלית.
"וילה תומא".
משרד התרבות והספורט פרסם לציבור את הצעת תיקון המבחנים לחלוקת כספי תמיכות לקרנות התמיכה בקולנוע הישראלי, שעיקריו הם דרישה שהנתמך יציג את עצמו בתור סרט ישראלי, ושמעתה לוגו משרד התרבות יוצג גם בפתיחת הסרט ולא רק בסופו. התיקונים מוצעים בעקבות הסערה סביב הבמאית סוהא עראף שמיאנה להציג בפסטיבל ונציה את סרטה "וילה תומא" בתור ישראלי – כשבתחילה הציגה אותו בתור פלשתיני, ולאחר מכן נטול שיוך טריטוריאלי. עקב כך, דרש משרד הכלכלה בחזרה את כספי התמיכה שניתנו לסרט.
פוסטר פסטיבל "48 מ"מ: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה".
שנה אחרי פנית איילת שקד, כעת משרד התרבות והספורט פנה למשרד האוצר בבקשה לשלול תמיכה מסינמטק תל אביב בתגובה לקיום פסטיבל "48 מ"מ: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה". הנכבה היא כינוי בערבית ליום החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, ואת הפסטיבל (השני במספר) יזמה ומארגנת עמותת "זוכרות".
שרת התרבות לימור לבנת, מסרה כי "זהו מצב בלתי סביר בעיני שגוף הנתמך על ידי מדינת ישראל יאפשר לקיים בין כתליו פסטיבל שלם המוקדש כל כולו להטפה כאילו יום הקמת המדינה הוא יום אבל. לא יתכן שהמדינה תישא בעלויות המימון של גוף המעודד דיון במה שמכונה על ידי הפלסטינים 'זכות השיבה'."
"פלפלים צהובים". מימין: יוסי מרשק, עלמה זק, יהודה ברקן, מיכאל זפסוצקי. צילום: צחי צלניקר
לראשונה תעבד רשת הטלויזיה הבריטית BBC סדרה ישראלית לגרסה מקומית, והיא "פלפלים צהובים" של קרן מרגלית. המקור הופק בידי יולי אוגוסט הפקות, ושודר ב'קשת' של ערוץ 2. הגרסה הבריטית תיקרא "The A Word" ("המילה המתחילה באל"ף", כשהכוונה כמובן לאוטיזם).
"פלפלים צהובים" סיפרה על משפחה במושב מבודד שמתמודדת עם בנם האוטיסט. את הגרסה הבריטית יכתוב פיטר בווקר (שעיבד את "אנקת גבהים" לטלויזיה הבריטית ב-2009, שם כוכב הסדרה היה טום הארדי) עבור הערוץ BBC1, עם כוונה להתחיל לצלם בקיץ 2015 ולעלות לשידור בתחילת 2016. וקהילה, שתייצר חיבור עם הצופים".
גאולה נוני. צילום: יוני המנחם
השחקנית הישראלית גאולה נוני הלכה הלילה (בין ראשון לשני) לעולמה בבית החולים איכילוב, לאחר מאבק במחלה קשה, והיא בת 72.
נוני נולדה ב-1942 ברמת גן. בתום שירותה הצבאי, למדה באירופה ריקוד ומשחק. עם שובה לארץ, הופיעה בסרט המצליח "איי לייק מייק" (1961) ושנה מאוחר יותר בתפקיד הראשי במחזמר "אירמה לה דוס" של תיאטרון הבימה. ב-1964 הופיעה בסרט המצליח "סלאח שבתי", ואחריו הופיעה בכעיקר בקומדיות דוגמת "פיצוץ בחצות" (1966), "צ'רלי וחצי" (1974) ו"משפחת צנעני" (1976). לצד זאת, המשיכה גם להופיע על הבמות בתיאטרון הבימה, הקאמרי, באר שבע, סמבטיון וזירה. היא הופיעה ב"קומדיה של טעויות", "אחרון ימיה", "הימים הכי טובים" ועוד.
בשנות השמונים למדה פדגוגיה מכוונת לבתי ספר למשחק בוינה שבאוסטריה, והשתתפה בהפקות מקומיות. בסוף אותו עשור הופיעה בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן-טוב" (1989), ואז ב"נשים" (1996), "פעמיים בוסקילה" (1998), "סימה וקנין מכשפה" (2003) וגם בסדרה "בלו נטלי". בתיאטרון הופיעה בשנים האחרונות בהצגות "הצמה של אבא", "ג'וני הלך" וב"חורף מתחת לשולחן".
היא הותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, ושלושה נכדים.
"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.
לפני חודשיים נערך "יום הקולנוע הישראלי" בו סרטים ישראלים הוקרנו ברשתות הקולנוע הגדולות בארץ במחיר כרטיס של 10 ש"ח בלבד. התאחדות ענף הקולנוע אספה את הנתונים והסכימה לשתף איתנו מי היו שוברי הקופות הגדולים של השנה – אילו סרטים היו המצליחים ביותר ביום הזה ומכרו את מירב הכרטיסים. די מדהים לגלות שביום אחד הצליחו הסרטים המדוברים ביותר למכור יותר כרטיסים ממה שבדרך כלל יצליחו סרטים ישראלים למכור בסוף שבוע שלם. אם חשבתם שיהיה מדובר באלפים בודדים לכל סרט – חשבו שוב: "אפס ביחסי אנוש" מוביל עם כ-27 אלף כרטיסים.
שוברי הקופות של יום הקולנוע הישראלי 2014:
"אפס ביחסי אנוש", כ-27 אלף כרטיסים
"זינוק בעליה", כ-19 אלף כרטיסים
"שושנה חלוץ מרכזי", כ-14 אלף כרטיסים
"מיתה טובה", כ-9,000 כרטיסים
"גאליס: המסע לאסטרה", כ-7,000 כרטיסים
בסך הכל נמכרו כ-110 אלף כרטיסים.
ביום הקולנוע הישראלי 2014 השתתפו 21 סרטים ישראלים, מהם רק 7 היו סרטים שהוקרנו עוד טרם לכן בבתי הקולנוע. מתוך שבעה אלו, ארבעה היו שוברי הקופות הגדולים; והחמישי הנוסף הוא "מיתה טובה" שהופץ כחודש מאוחר יותר לאקרנים.
אם נכיר בגבול התחתון של "גאליס" כגבול לא רם מדי ליום מבצע מיוחד (ועוד יום חמישי) – העובדה שרק ארבעה סרטים עקפו אותו היא מעניינת. הקהל לא התרשם מפסטיבלים ומפרסים (יעידו זוכי פסטיבל ירושלים כמה ימים קודם לכן: "פרינסס" ו"גט" שלא נכנסו לרשימה) אבל גם לא מז'אנר ("ערבים רוקדים" הקומי ו"כיפה אדומה" האקשני לא נכנסו גם הם לרשימה), ולכן ניכר שהקהל נהר בעיקר לסרטים ששמע עליהם והכיר. דבר מענין לשים לב אליו בשנה הבאה. מענין היה לראות האם הקדמת הבכורה של "גט" והשבחים המהדהדים להם זכה היו מושכים את מכירות הכרטיסים עוד יותר מעלה? האם בעתיד מפיצים יחליטו להוציא את הסרטים הישראלים שלהם לקולנוע לפני יום הקולנוע כדי לרכב על ההצלחה?
"נעלמת". בן אפלק, רוזמונד פייק.
במותחן "נעלמת", הבמאי דיויד פינצ'ר משתמש בכישורי הבימוי ועיצוב הסצינות המוצלחים שלו ושל הצוות שלו (ביחוד הסגנון והמוסיקה), ומצליח למתוח את העלילה הראשונית שלו גם אל מעבר הרצוי. הכל נסלח כאשר הטוויסט הברור כבר מרגע לא מאוחר מדי, הולך ומתעצב בצורה מקורית למדי.
לפינצ'ר יש ברזומה את הסרטים הנהדרים "שבעה חטאים" ו"מועדון קרב", אבל כבר כמה איטרציות שלא התלהבתי מסרטיו של פינצ'ר, בלשון המעטה. "זודיאק" סימן את המעבר הזה – סרט ארוך מדי שהפואנטה שלו משעממת – וכמוהו גם היו סרטיו הבאים, כדוגמת "הרשת החברתית" ו"נערה עם קעקוע דרקון". ב"נעלמת" ענין האורך נשאר (149 דקות!) אבל לפחות הרעיונות של הסרט לא מעייפים את הצופה כבר בשלושת-רבעי הדרך – דווקא להיפך.
יום הקולנוע Movie Time, בו כרטיסי קולנוע נמכרים ב-10 ש"ח.
התאחדות ענף הקולנוע בישראל מדווחת כי ב"יום הקולנוע, Movie Time" לשנת 2014, במסגרתו כרטיסי הקולנוע עלו 10 ש"ח, נמכרו כ-175,00 כרטיסים. זוהי השנה השניה בלבד של הפרויקט, ומספר הכרטיסים שנמכרו גדל ב-25 אלף מאשתקד (כ-17 אחוזים).
ביום הקולנוע נמכרים כרטיסי הקולנוע הרגילים במחיר של 10 ש"ח, ואילו כרטיסי התלת מימד עולים 14 ש"ח. תוספת עמלת הכרטיס ברכישה מנוחיות הבית לא הרתיעה רבים מעם ישראל (עם ביקוש כזה, מי ישאיר את גורל המושב שלו למזל?) ו-80 אלף כרטיסים נמכרו כבר במכירה המוקדמת (שנפתחה ביום שלישי). ביום הקולנוע עצמו (ה', 23.10), שבו החלו הקרנות סרטים כבר בשעה 11 בבוקר, חצה מספר הכרטיסים שנמכרו את רף מאה אלף הכרטיסים, ובשעה 19:00 כבר עמד המספר על 165 אלף (עליה של כ-10 אחוזים מאשתקד). היום נסגר כאמור, לאחר שחלק מבתי הקולנוע אף הוסיפו הקרנות לאחר חצות, עם כ-175 אלף כרטיסים שנמכרו.
התאחדות ענף הקולנוע פירסמה עוד כמה נתונים מעניינים על הדרך: בשנת 2012 נמכרו כ-13 מיליון כרטיסים לקולנוע, בשנת 2013 נמכרו כ-14 מיליון, ואילו בהתאחדות צופים גידול ל-15 מיליון בשנת 2014 הנוכחית (זאת על אף שבארה"ב, דווקא הצפי הוא ירידה במכירות).