ביקורות קולנוע (עמוד 11)

"ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר" – ביקורת פסטיבל דוקאביב: מושלם גם בפיצוח האישיות וגם בהגשה

"ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר". ענבל פרלמוטר.

פסטיבל דוקאביב 2023 – הסרט הדוקומנטרי של שרון לוזון ואביגיל שפרבר על ענבל פרלמוטר "אם זה נגמר" – מושלם.
מעבר לזה שמדובר בסיפור אדיר על אמנית חריגה שהפכה מברווזון מוזר לברבור המיינסטרים בתקופות מסוימות, הסרט הולך בקו חכם מאוד, כשהוא לא מתעקש לכפות על הצופה תזה שתסביר מדוע חייה היו מחול שדים. במקום, הוא חושף פרטים חדשים מיומנה האישי (בכתב ידה), נותן לחברותיה לספר את הביוגרפיה שלה וכך הצופה הולך בעדינות במסלול שבו הוא יכול ללמוד לבד מהיכן מגיעים שורשי הכאב ואיך הכל היה נידון מראש לאסון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הילד מגן עדן" – ביקורת: בימוי יעיל מעל תסריט נוסחתי

"הילד מגן עדן". תאופיק ברהום.

"הילד מגן עדן" של הבמאי השבדי טאריק סאלח מגיע לבתי הקולנוע בישראל לאחר שזכה אשתקד בפרס התסריט בפסטיבל קאן, אבל דווקא הכתיבה היא חולשתו הבולטת, מאחר והוא נוסחתי מאוד מצד אחד, ומאידך הוא גם סובל מחוסר אמינות מסויים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בת הים הקטנה" (2023) – ביקורת: חביב אך פחות חי ותוסס מהמקור המונפש

"בת הים הקטנה". האלי ביילי.

"בת הים הקטנה" בגרסת 2023 של דיסני הוא סרט לכל המשפחה, חידוש של סרט האנימציה שלהם משנת 1989, כחלק מההחלטה של התאגיד להעביר את הקלאסיקות המונפשות שלהם לסרטים עם שחקנים אנושיים. כמובן, אין לצעד שום הצדקה אומנותית, והתוצר שקיבלנו הוא חביב למדי, אך ברור שהשיקולים הם כלכליים בלבד. עם שלושה שירים חדשים שכתב לין מנואל מירנדה (המחבר של המחזמר המצליח "המילטון") והלחין אלן מנקין (המלחין המקורי של שאר השירים בסרט וסרטי דיסני אחרים) וכמעט שעה נוספת, התוצאה פחות חיה ותוססת, וכן, הרבה יותר איטית. צופים צעירים בוודאי יוכלו להנות (אם לא יותשו מהאורך שלו) וצופים מבוגרים יוכלו להתרפק על הנוסטלגיה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סרט בסנטר" – ביקורת פסטיבל דוקאביב: יפתיע גם את מי שחשב שיודע הכל על המקום

"סרט בסנטר". באדיבות פסטיבל דוקאביב 2023.

"סרט בסנטר" של קובי פרג' ומוריס בן מיור ("להאיר את יוסי"), המוצג כעת במסגרת "דוקאביב", ועוסק בסיפורו של הקניון הישראלי הראשון, מצליח להפתיע גם את מי שחשב שהוא יודע הכל על המקום וגם יוצר דיון בהקשר רחב יותר ועמוק יותר ממה שהיה ניתן לצפות לו, אולי, בהסתמך על קריאת תקצירו.

אני מניח בוודאות שלמעלה מ-90 אחוז מבני ה-50 ומטה שנוהגים לבקר בדיזנגוף סנטר, לא יודעים מה שכן במקום זה לפני כ-50 שנה ויותר. הם בוודאי יופתעו לגלות ואולי גם לא יאמינו, בדיוק כמו אותה מוכרת של "צומת ספרים" שמוזכרת בסרט, שעד שנות ה-70 שכנה במקום מעין מעברה, אוסף של צריפים רעועים, במרכז תל אביב של אז, כ-100 מטר מהכיכר המפורסמת ו-100 מטר נוספים מקפה כסית המיתולוגי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ימי הפיק" – ביקורת פסטיבל דוקאביב: סרט עמוק, אמין ושלם

צביקה פיק, "ימי הפיק". צילום: גבריאל בהרליה.

סרטם של שי להב ורון עומר, שמוצג כעת במסגרת פסטיבל דוקאביב, מצליח היכן שבדרך כלל סרטים מהסוג הזה נכשלים – הוא איננו יוצר רומנטיזציה מזויפת ומוטה של נושאו, אלא נשאר נאמן לאמת האישית של אלה שהתראיינו לסרט ומופיעים בו ויוצר פורטרט דוקומנטרי חף מחד-מימדיות מעושה, ועובדה זו גם גורמת לו להיות עמוק ואמין יותר מאשר סתם עוד סרט מחווה לאמן אהוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שומרי הגלקסיה: חלק 3" – ביקורת #2: כל שמתרחש מאולץ וחסר חן

"שומרי הגלקסיה: חלק 3". דייב בטיסטה, כריס פראט, קארן גילן.

"שומרי הגלקסיה: חלק 3" הוא עוד מסמר בארון הקבורה של היקום הקולנועי של מארוול, פרוייקט קולנועי מרשים שאיבד את הכיוון וצריך ככל הנראה להסתיים ויפה שעה אחת קודם או במקרה הזה שעתיים וחצי, שמרגישות כמו נצח.

מעולם לא חיבבתי את ג'יימס גאן, שעזב את מארוול והפך לאחראי ליקום הקולנועי של חברת DC. כל סרט שלו נראה כאילו הוא נוצר מתוך האמונה האישית של גאן שהוא הבחור הכי שנון ומגניב ביקום (של מארוול, די. סי. ובכלל). גם פה כמו בסרטיו האחרים לא נראה שהסיפור מעניין אותו, או אולי אין לו פשוט את היכולת להתמקד בסיפור בתוך כל קשקושי המגניבות שלו. יש לציין שרמת השרירותיות התסריטאית בסרט הזה מוגזמת אפילו עבורו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שומרי הגלקסיה: חלק 3" – ביקורת #1: אפילו לא מבדר

"שומרי הגלקסיה: חלק 3". קארן גילן, דייב בטיסטה, כריס פראט, פום קלמנטיף.

"שומרי הגלקסיה: חלק 3" הוא האחרון עם צוות השחקנים הנוכחי, ומזל שכך, כי מפחיד לדמיין לאן זה יכול להידרדר עוד יותר. לסרט הראשון נתתי את הציון 3.5, לשני 3, ולזה אני נותן 2. הוא לא איום ונורא כמו שיש בו עומס אדיר של דברים מיותרים, כשלים ובעיות שמונעים ממנו אפילו להיות מבדר. (והאם עוד יש צורך לציין שאין שום סיבה לצפות בסרט בתלת-מימד?)

אתחיל בחלק החיובי, הבסיס לעלילה. לשם שינוי לא מדובר במשימה להצלת העולם/כוכב לכת שלם אלא במשהו אישי יותר. רוקט (בקולו של ברדלי קופר בדמות הטובה ביותר שלו) נפגע והצוות הנאמן, בהובלת פיטר קוויל (כריס פראט), יעשה הכול כדי להצילו. גם האיפור מוצלח והיצורים שנוצרו במחשב, בעיקר רוקט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החוזה" – ביקורת #1: מערבון מודרני עשוי טוב אך לא יוצא מן הכלל

"החוזה". ג'ייק ג'ילנהול, דיר סאלם. Credit: Christopher Raphael / Metro Goldwyn Mayer Pictures © 2023 Metro-Goldwyn-Mayer Pictures Inc.

"החוזה" הוא סרט על פי סיפור אמיתי על חייל אמריקאי באפגניסטן, סיפור מעניין מ-2011 שמרגיש כמו עיבוד של כתבת מגזין טלוויזיה מרתקת לסרט בן שעתיים ממוצע ורגיל. מה שעובד ויכול להיות מסקרן ומרגש לאורך עשר דקות הפך למוצר צפוי, עשוי טוב, אך לא לסרט יוצא מן הכלל.

ג'ייק ג'ילנהול מגלם את ג'ון קינלי, שמוביל יחידה קטנה של חיילים אמריקאים שתפקידה לאתר אמצעי לחימה של הטליבאן באפגניסטן. את הכוחות העצומים של צבא ארה"ב (כמעט 100,000 חיילים) ליוו עשרות אלפי מתורגמנים, גברים שהתנגדו למשטר הטליבאן והובטחה להם ויזה לארה"ב בתום השירות שלהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבית שלנו" – ביקורת #1: רגעים אנושיים יפים שמתחלפים באריכות יתר

"הבית שלנו". וו רנלין, האי קינג.

"הבית שלנו", שהוקרן במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל ברלין בשנה שעברה, הוא סרט סיני אטי על שתי דמויות שלא מרבות לדבר, שנמשך יותר מדי וממאיס את עצמו. הוא שייך לתת-הז'אנר שפסטיבלים אירופאיים אוהבים: סרטים על אנשים מסכנים, בדרך כלל בעלי כוונות טובות, שהחיים ובני אדם מתאכזרים עליהם. בעוד במהלך רוב הסרט יש סיבה לקצב המדוד, והוא מעניין כשמתרחשים בו דברים, כשהוא מציג התפתחויות קטנות, בשלב מסוים מאריכים יותר מדי ללא סיבה עד שמגיעים לסוף מותשים ושמחים שנגמר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צדיק" – ביקורת: חירות אמנותית מוגזמת

"צדיק".

לקראת יום השואה, עולה על המסכים הסרט "צדיק" של הבמאי הרוסי סרגיי אורסוליאק וקשה לי להחליט אם התוצר הסופי יותר מגוחך או מקומם. מה שבטוח הוא שהסרט נטול כל מודעות עצמית מינימלית.

ניקולאי קיסיליוב היה חייל בצבא האדום שנתפס בשבי הגרמני במהלך מלחמת העולם השניה, הצליח להימלט ואז פיקד על יחידת פרטיזנים והציל תוך כדי כך 218 יהודים מציפורני הנאצים לאחר שהתנדב להובילם מרחק של כ-1500 ק"מ לאזור שבשליטת הרוסים. בשנת 2005 הוענק לו תואר חסיד אומות העולם (לאחר מותו).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבוס הטוב" – ביקורת #2: אמירה נוקבת

"הבוס הטוב". חביאר ברדם.

"הבוס הטוב" הוא סרט דרמה סאטירית ספרדית על מנהל ובעלים של מפעל למכשור לשקילה שלא ייתן לשום דבר לעצור אותו בדרך לפרס "מפעל השנה". עם קצב טוב ואמירה נוקבת על הגישה המזויפת של חברות להציג את קהילת העובדים כמשפחה אחת גדולה, הוא מצליח לסחוף ולבדר. אחד מהסרטים שקמים ונופלים על איכות משחקו של השחקן הראשי וחוויאר בארדם, כמובן, לא מאכזב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מחשבות נפלאות" – ביקורת: הכוכב הופך רגעים קטנים לקסומים

"מחשבות נפלאות". ברנר קמפן, אלכסנדר ג'וליאן. Copyright PRESQUE 2020 – PAN-EUROPÉENNE – FRANCE 3 CINÉMA – APOLLO FILMS – ABS – AXEL FILMS PRODUCTION.

"מחשבות נפלאות" הוא סרט דרמה שוויצרי צרפתי על שני זרים שמתחברים במקרה ומלמדים זה את זה מספר שיעורים על החיים ומה שהופך אותנו לאנושיים. העיסוק בנושא רגיש כמו שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה נעשה בצורה מאוזנת, מעוררת חמלה, אך בשום אופן לא רחמים. הריגוש והקסם שבסרט מתעורר מהמצבים בהן עומדות הדמויות, ומתוך הפגיעות והפגמים שבהן, ולא במתן משקל גדול על החסכים שלהן, כמו שנוטים לעשות בסרטים אמריקאיים (נו, בכל זאת, אירופה). ואם התיאור קצת מזכיר לך את "איש הגשם" המדהים משנת 1988, הקשר מקרי בהחלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »