אמילי בלאנט

"הכפיל" – ביקורת: גוסלינג ובלאנט נהדרים, אבל מאכילים את הקהל בכף הגשה

"הכפיל". אמילי בלאנט, ריאן גוסלינג.

"הכפיל" הוא סרט קומדיה-פעולה-רומנטי שנשען על הקסם והחן השופעים של שני הכוכבים הראשיים שלו: ריאן גוסלינג ואמילי בלאנט. הם טובים יחד וכיף לראות אותם מכרכרים זה סביב זה (לא ממש מתנצחים כפי שהיה נחמד לראות).

הסרט מבוסס על סדרת פעולה מתחילת שנות ה-80 בכיכובו של לי מייג'ורס, שגילם לפני כן את "סטיב אוסטין" בסדרה על האיש הביוני, סדרה שבמהלך העשורים האחרונים שבים ומדברים על גרסה קולנועית שלה, ומתישהו זה יקרה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סוחרי הכאב" – ביקורת: חיקוי של "ארין ברוקוביץ'" ו"הזאב מוול סטריט"

"סוחרי הכאב". אמילי בלאנט, אנדי גארסיה, כריס אוואנס.

"סוחרי הכאב" הוא סרט של נטפליקס, בכיכובם של אמילי בלאנט וכריס אוונס, המבוסס על סיפור אמיתי בעולם התרופות בארה"ב, ובעיקר בתועמלנות הרפואית. הסרט הוא ניסיון לא-מוצלח להיות דומה לשלושה סרטים עיקריים: "ארין ברוקוביץ'" של סטיבן סודרברג עם ג'וליה רוברטס, "הזאב מוולסטריט" של מרטין סקורסיזה ו"מכונת הכסף" של אדם מקיי. הבמאי דיויד ייטס, שאחראי על סרטי "הארי פוטר" האחרונים וסרטי "חיות הפלא", ניסה לעשות סרט מסוגנן, פרוע, מגניב, אבל זה מרגיש כמו חיקוי, העתק, ובסופו של דבר: סרט שאף אחד לא יזכור בינואר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'אנגל קרוז" – ביקורת: הכול מרגיש מאולץ, נעדר מקוריות ואינו מבדר

"ג'אנגל קרוז". אמילי בלאנט, דוויין ג'ונסון.

"ג'אנגל קרוז" (Jungle Cruise, שיִט בג'ונגל) צפוי להיות אחד הסרטים הגרועים של השנה. הוא מבוים רע, העריכה בלתי נסבלת, הכול מרגיש מאולץ, נעדר כל מקוריות (לא רק בשלד של הסיפור), והחטא העיקרי: הוא אינו ממלא את התפקיד המינימלי של להיות מבדר.
התאפקו ודחו את בכורת הסרט ביותר משנה כדי שיוקרן בבתי הקולנוע, ולא שחררו אותו ל"דיסני פלוס", שירות הסטרימינג המצליח שאליו הועלו ישירות בין השאר שני הסרטים האחרונים של "פיקסר" (נשמה, לוקה). בבית הייתי מפסיק לפני האמצע ולא חוזר אליו לעולם (וגם מוחק אותו אילו היתה לי אפשרות).

בפתיח מקבלים בקריינות, שלא נשמעת שוב בהמשך, את המניע לעלילה (ה"אוצר" שיחפשו) ואז מכירים את שתי הדמויות הראשיות לקראת ההיכרות שלהן.
זה מתחיל עם מנת יתר של דיסניות הניבטת מכל שנייה ואלמנט אך נעדרים הקסם, החן או המקוריות שהסרטים של "דיסני" היו ידועים בהם בעשורים עברו. לאחר מכן זה הופך למשהו (נחות) בהשראת כל שלושת סרטי אינדיאנה ג'ונס (אין משהו יוצא מן הכלל וראוי לאזכור ברביעי), כשבמקום על רקע מלחמת העולם השנייה זה שנתיים לתוך מלחמת העולם הראשונה אז הגרמנים עדיין הרעים, או לפחות חלק מהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מקום שקט 2" – ביקורת: דל יותר בדרמה ועדיין מעורר אימה ומתח

"מקום שקט 2". נואה ג'ופ, אמילי בלאנט.

"מקום שקט 2" הוא המשכו הישיר של הסרט הקודם, שהיה מורכב מדרמה משפחתית במסגרת של מציאות מלאת אימה. אך בסיבוב הזה נזנח החלק של הדרמה ונשאר רק החלק של האימה. הסרט אכן מעורר אימה ובזה ממלא את הבטחת-העל שלו, רק חבל שהוא מאכזב כהמשכו של סרט שהיה בו יותר מהבהלות, התמודדות עם עולם דיסוטופי ואויב משותף. קשה לי שלא להמליץ עליו לאנשים שאהבו את הקודם, פשוט כדאי שיהיו מוכנים לסרט דל יותר. ללא ספק מומלץ לצפות בסרט הראשון כהכנה לסרט זה.

ג'ון קרזינסקי חוזר לחבוש את ארבעת כובעיו כבמאי, כתסריטאי, כמפיק וכשחקן, ומחזיר את כובע הדמות הראשית על ראשה של אשתו, השחקנית אמילי בלנט ("עד קצה המחר", "השטן לובשת פראדה"). הוא יצר סרט מבוים היטב עם סצינות ברורות (למרות הבלאגן המובנה בתוכַן) ומתח שנבנה ונשמר לכל אורכו. כאמור, עומק העלילה יכול היה להשתפר בהרבה, אבל הדרך שהיא לוקחת אותנו מרגישה טבעית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מקום שקט 2" – טריילר סופי מתורגם: אמילי בלאנט ומשפחתה יוצאים אל העולם המסוכן

"מקום שקט 2". נואה ג'ופ, אמילי בלאנט.

סרט האימה "מקום שקט 2" של ג'ון קרסינסקי התחדש בקדימון-טריילר מלא שני ואחרון, מעל שנה אחרי שהיה אמור להגיע לבתי הקולנוע בטרם היכתה מגיפת הקורונה. עלילת סרט ההמשך ידועה רק על קצה המזלג: שאריות משפחת אבוט – האם (אמילי בלאנט, אישתו של קרסינסקי בחיים האמיתיים), הילדים (נואה ג'ופ ומיליסנט סימונדס) והתינוק החדש –  יוצאים מהבית שסיים את תפקידו בהגנה עליהם, ועכשיו הם מסתובבים בעולם הפתוח והמסוכן. עד מהרה הם מבינים שהיצורים אשר צדים על פי צלילים הם לא האיום היחיד שקיים. קיליאן מרפי ודג'ימון הונסו הם המצטרפים החדשים בסרט, וקרסינסקי ישוב לכמה פלאשבקים על איך הכל התחיל, שאנו גם רואים קצת מהם בטריילר.

בארה"ב הפצת הסרט לבתי הקולנוע מיועדת כרגע ל-28 במאי, אך זה תאריך קרוב מדי וכשבישראל בתי הקולנוע סגורים, נראה שאלינו הוא כבר לא יגיע במקביל לאמריקה. מי שזוכר, הסרט היה אמור לנחות בבתי הקולנוע ב-20 במרץ 2020, אבל אז שלביה המוקדמים של מגיפת הקורונה דחו אותו באופן אופטימי אל ה-4 בספטמבר 2020, ואז אל ה-23 באפריל 2021, עד שהוא נזרק אל ה-17 בספטמבר 2021. בסוף אולפני פאראמאונט הפכו מעודדים מקצב פתיחת בתי הקולנוע בארה"ב ובעולם, וגם אחרי שהשיגו שינוי חלונות ההפצה לקולנוע (לפיו הסרט יעלה תוך 45 ימים לסטרימינג אצל האמריקאים), הם החליטו להקדים אותו לשלהי מאי כאמור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קרוז בג'ונגל" – טריילר 2: דוויין ג'ונסון ואמילי בלאנט בשיט נהר רווי תהפוכות

"קרוז בג'ונגל". אמילי בלאנט, דוויין ג'ונסון.

סרט ההרפתקאות המשפחתי "קרוז בג'ונגל", המצוות את דוויין ג'ונסון ואמילי בלאנט תחת בימויו של גיום קולט-סרה ("מרדף לילי", "נון-סטופ"), התחדש בקדימון-טריילר שני שמוסיף להדגיש את הקירבה הרעיונית לסרטי "שודדי הקאריבים", שאת שניהם ביססו אולפני דיסני על מתקן שעשועים בפארקים שלהם. את היחוד לסרט צפוים להביא, כפי שניתן לחזות בטריילר, צמד הכוכבים. ג'ונסון מגלם קפטן של ספינה שצריך להשיט חוקרת עשירה (בלאנט) ואחיה (ג'ק ווייטהול) בנהר מסוכן כדי למצוא עץ קסום במעמקי ג'ונגל האמזונס.

הסרט מתוזמן לעלות לאקרנים בישראל במקביל לארה"ב, ב-23 ביולי 2020, ובגלל המרחק יש סיכוי סביר שזה אכן יקרה והוא לא יפגע מבהלת הקורונה. עוד מככבים בסרט ג'סי פלמונס, פול ג'יאמטי ואדגר רמירז.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מקום שקט 2" – טיזר טריילר: אמילי בלאנט תועה בעולם עם תינוק ושני בוגרים

"מקום שקט 2". אמילי בלאנט, נואה ג'ופ, מיליסנט סימונדס.

סרט ההמשך "מקום שקט 2" התחדש בתמונה ראשונה מתוכו שאתם יכולים לראות למעלה, וגם בטיזר טריילר רשמי ומסקרן. על פי התינוק המונח בידיה של אמילי בלאנט, אפשר להניח שהסרט ממשיך מידית אחרי אירועי "מקום שקט" המקורי, וממעט ממה שאנחנו יודעים על העלילה, שאריות המשפחה נאלצות להסתובב בפרהסיה ולהסתכן מול העולם בעצמם. עד מהרה הם מבינים שהיצורים אשר צדים על פי צלילים הם לא האיום היחיד שקיים. לצד הכוכבים השבים מהסרט המקורי נואה ג'ופ ומיליסנט סימונדס אשר אפשר לראות בתמונה מעל, בסרט ההמשך צפוים להופיע גם קיליאן מרפי ודג'ימון הונסו. מי שביים וכיכב בסרט הקודם, ג'ון קרסינסקי, שם כאן רק לכיסא הבימוי והתסריט.

בינתים אין תאריך הפצה רשמי בישראל, אבל אפשר להניח שזה יהיה במקביל לארה"ב, שם זה ה-20 במרץ 2020.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קרוז בג'ונגל" – טריילר: דוויין ג'ונסון ואמילי בלאנט במתקן שעשועים של דיסני

"הפלגה בג'ונגל".

סרט ההרפתקאות המשפחתי "קרוז בג'ונגל" (Jungle Cruise) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני להפוך מתקן שעשועים בפארקים שלהם לסרט שובר קופות (ויש להם את "שודדי הקאריבים" להוכיח שזה יכול לעבוד), והוא התחדש בקדימון טריילר ראשון. חביב הז'אנר דוויין ג'ונסון מתפקד כאן בתור קפטן של ספינה שצריך להשיט את החוקרת העשירה אמילי בלאנט ואת אחיה (ג'ק ווייטהול) בנהר מסוכן כדי למצוא עץ קסום במעמקי ג'ונגל האמזונס. על הבימוי הופקד גיום קולט-סרה ("מרדף לילי", "נון-סטופ"), ומופיעים בסרט גם  ג'סי פלמונס, פול ג'יאמטי ואדגר רמירז. מענין לשים לב שקולט-סרה העדיף לביים את הסרט הזה עבור דיסני, ולשם כך סירב להצעת אולפני וורנר ודי-סי לביים את "יחידת המתאבדים 2". שני הפרויקטים הם שוברי קופות בתקציב גדול ובשכר גבוה.

הסרט יעלה לאקרנים בישראל במקביל לארה"ב, ב-23 ביולי 2020.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרי פופינס חוזרת" – ביקורת #2

"מרי פופינס חוזרת". אמילי בלאנט.

העיצוב בסרט "מרי פופינס חוזרת" יפהפה, מוקפד ומושך את העין, אך שם פחות או יותר נגמרים הדברים החיוביים לומר עליו. זה לא שהוא סרט רע, סימנו "וי" על כל האלמנטים שהופכים סרט מוזיקלי לכל המשפחה (ובעיקר לילדים) למהנה, פשוט חסר בו קסם קולנועי. נקודת הפתיחה שלו כבר בעייתית, בשל היותו המשך לסרט שנצרב בזכרון הקולקטיבי כמושלם, אך אם היה לפחות מנסה להתרחק מלהיות שחזור פחות מוצלח של הסרט המקורי משנת 1964, היה לו סיכוי לזרוח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרי פופינס חוזרת" – ביקורת #1

"מרי פופינס חוזרת".

הסרט המוזיקלי "מרי פופינס חוזרת" נעשה 54 שנים אחרי הסרט הראשון. בניגוד לסרט המעולה ההוא, אין פה טיפת מקוריות, שום דבר שייזכר או יועתק כמחווה. בסרט מ-1964, למשל, יש את קטע הכניסה המפורסם של מרי באוויר עם המטרייה. היא יורדת ואז מבצעת קפיצה קלה באוויר לפני שהיא נוחתת. ובקטע הריקוד על הגג היא מסתובבת באוויר בלי סוף. אפילו רגעים קטנים כאלה אין כאן. וגם השירים לא מותירים רושם.

"מרי פופינס" (1964) הוא  הסרט עם השירים המקוריים הכי טובים. להוציא סרטים שמבוססים על מחזות זמר, בסרטים מוזיקליים בדרך כלל יש רק 3-1 שירים מקוריים טובים. האחים רוברט וריצ'רד שרמן, שבהמשך גם כתבו את השירים ב"ספר הג'ונגל" וב"צ'יטי צ'יטי בנג בנג", כתבו והלחינו שירים מושלמים, שונים זה מזה ויצרו שירים בהשראת הספרים של פי.אל. טרוורס שקטעים שלמים נכתבו סביבם וקידמו את העלילה. הסרט הפך  למחזמר מצליח והיה המקור לסרט "להציל את מר בנקס" (שחצי ממנו מצוין).
בסרט נעשה שימוש נדיר של שילוב אנימציה עם שחקנים, ומעבר לשירים היו גם אפקטים שובי לב והמצאות משגעות (סרט המדידה, למשל). זה היה הסרט הראשון של ג'ולי אנדרוז, שזכתה עליו באוסקר. הסרט היה מועמד ב-13 קטגוריות(!), כולל לסרט הטוב ביותר (הפסיד לסרט המוזיקלי "גברתי הנאוה") וזכה בעוד ארבעה: עריכה, אפקטים מיוחדים, פס-קול ושיר מקורי (Chim-Chim Cher-ee, היחיד מתוך הסרט שהיה מועמד).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבחורה על הרכבת" – ביקורת #2

"הבחורה על הרכבת". אמילי בלאנט.

"הבחורה על הרכבת" שמספר סיפור דרך נקודת מבטן של שלוש נשים שונות, לא מצליח למצות עד תום העיקרון בו בחר וכתוצאה מכך הוא מבולגן ולא תמיד ברור מה עומד מאחוריו.

הסרט מבוסס על רב מכר באותו שם שכתבה פולה הוקינס. אולי אין קשר בין הדברים אבל ייתכן וסרט שנכתב על ידי אישה ורוב הדמויות בו הן נשים, גם עדיף היה שיבוים על ידי אישה. הדבר אולי היה תורם לחדד רגישויות מסוימות שגבר, לא משנה כמה רגיש הוא, כנראה לא יצליח להזדהות איתן ולתרגם לעשייה קולנועית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבחורה על הרכבת" – ביקורת #1

"הבחורה על הרכבת". אמילי בלאנט.

"הבחורה על הרכבת" הוא מותחן על פי רב מכר, שבעוד יש במרכזו תעלומה מותחת, היה יכול להיות הרבה-הרבה יותר טוב בידיים של במאי טוב, עם קצב מהיר יותר, מעט יותר תחכום, פחות הנגשה לקהל ועריכה מהודקת יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »