דנזל וושינגטון

"הדברים הקטנים" – טריילר: רמי מאלק נעזר בדנזל וושינגטון לצוד רוצח

"הדברים הקטנים". ג'רד לטו, דנזל וושינגטון.

המותחן "הדברים הקטנים" (ש.ל.ר, The Little Things) שהתחדש בקדימון-טריילר ראשון, הוא אחד מהסרטים הראשונים שאולפני האחים וורנר תזמנו להפצה מקבילה בבתי הקולנוע בארה"ב ובסטרימינג שלהם HBO Max. כתב וביים אותו ג'ון לי הנקוק ("הרודפים", "להציל את מיסטר בנקס", "הזדמנות שניה") והוא מתהדר בשלושה שחקנים ראשיים זוכי אוסקר: דנזל וושינגטון, ג'רד לטו ורמי מאלק. וושינגטון מגלם את סגן-השריף של מחוז קטן בקליפורניה בשם ג'ון דיקון, שמשתתף במצוד אחר רוצח שמטיל את אימתו על לוס אנג'לס. מאלק הוא ג'ים בקסטר, בכיר במשטרה המקומית, שמחליט להיעזר בדיקון קצת יותר משנדרש, והחקירה מתמקדת בחשוד, אותו מגלם לטו. אך ככל שהחקירה מתקדמת, בקסטר מתחיל לקבל רושם שיש שדים בעברו של דיקון שיכולים לאיים על עתידה.

"הדברים הקטנים" יעלה בבתי הקולנוע בארה"ב ובשירות הסטרימינג HBO Max ב-29 בינואר 2021. בינתים כמובן, אין תאריך הפצה בישראל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שבעת המופלאים" – ביקורת

"שבעת המופלאים". דנזל וושינגטון.

אם היו מחלקים ציונים לסרטים על פי ההלימה בין הציפייה לחוויה עצמה, "שבעת המופלאים" היה זוכה לציון 5 מושלם. ציפיתי לסרט מהנה, שלא ישעמם, עם אקשן שנראה הגיוני, ואם אפשר, מעט הומור. "שבעת המופלאים" עמד בכך: למרות שהוא נמשך שעתיים ורבע הוא ממלא כל רגע במשהו בעל עניין – לא משימה פשוטה לאף סרט.

ודאי שזהו אינו סרט מושלם, שכן חסר לסרט דבר אחד שמבדיל בין בידור לאמנות: עומק. ברם זה לגיטימי, לא כל סרט צריך להעשיר אותנו ולהרחיב את המחשבות שלנו (ומבחינתי סרטים המבוססים על קומיקס הם עמוקים ומשמעותיים כמו סרטים של קופולה, פליני, אלן ושאר יוצרים שעולים בראשנו כשמדברים על 'איכות'). לפעמים לשבת מול מסך ולבהות באנשים זה כל מה שאנחנו צריכים. קולנוע (והחיים) צריכים גם את הניתוק הזה. ואם זו הטריטוריה שבה פועל סרט – אשריו. זו אינה משימה פשוטה להצליח להיות סרט מהסוג הזה, וכל סרט נמצא בסכנה להיות מייגע או יומרני. הגדולה של "שבעת המופלאים" הוא שהוא מדויק מאד במה שהוא עושה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נקודת שיוויון" – ביקורת #2

"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון.

לפי התפקידים שעושה דנזל וושינגטון בעשור האחרון, ייתכן והוא מכין את הקרקע להשתתפות באחד מהסרטים הבאים בסדרת "בלתי נשכחים": בעוד שבתחילת הקריירה שלו הוא היה משתתף בעיקר בדרמות, עם דגש על הממד הגזעי, בעשור האחרון הוא מרבה להשתתף בסרטי פעולה. אך בסרטו החדש – "נקודת שיוויון" – יש הבלטה להיותו אדם לא-צעיר (סוגר שישה עשורים בדצמבר הקרוב), למעשה הוא יותר מבוגר מרוב המשתתפים ב"בלתי נשכחים". לפחות ברמת האלימות הסרט משתלב עם הקו של שני הסרטים הראשונים, אך מצד שני הסרט נעדר הומור ובעל יומרות אמנותיות שלרוב מרגישות מאולצות.

האיש מאחורי המצלמה שאחראי לשלל סלואו מאושנים וריבוי צילומי תקריב ארוכים הוא אנטואן פוקווה ("המטרה: הבית הלבן"). פוקווה, אחד מבמאי האקשן המגוונים הפועלים כיום, משלב בסרט זה בין כל הדברים שהוא עשה בסרטיו הקודמים: מורכבות עלילתית (לפעמים יתר על המידה), דמויות עמוקות ולא חד מימדיות ומעטה מסתורין שלא נפתר עד הסוף. פוקוואה הוא יוצר מגוון עם סרטים שהם סוג של בי-מוביס ("על הכוונת") לדרמות משטרה איכותיות ("יום אימונים מסוכן" שזיכה את וושינגטון באוסקר השני שלו ואת אית'ן הוק במועמדות לפרס) משלב בין התכונות הללו בסרט הזה, אך לעיתים בהגזמה דבר שבא לידי ביטוי בעודף דרמטיות וחזרתיות רבה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נקודת שוויון" – ביקורת #1

"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון.

"נקודת שוויון" הוא סרט משונה, וזאת לא מחמאה במקרה הזה. אין שום דבר טוב בסרט הארוך הזה (131 דקות, בלי שום הצדקה). הוא מופרך, מגוחך, לא אמין והכי גרוע: לא מעניין.

"נקודת שוויון" מבוסס על סדרה משנות ה-80 (The Equalizer) בת ארבע עונות, שאני מכיר אך מעולם לא ראיתי. הגדרתי את הסרט כ"משונה" בעיקר בשל החלק הראשון שלו שמכיל הקדמה ארוכה מדי, יותר אטית מפרק בסדרה אמריקאית משנות ה-80. אין שום סיבה לחזרות הרבות שבה – היא משהו כמו 45 דקות במקום 15. לו לפחות היה מדובר בבסיס מותח למשהו מרתק; אין שום דבר רע בעלילה פשוטה, אך אחרי כשעה מבינים שבמקרה הזה אין בעלילה השדופה שום מתח או עניין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הטיסה" – ביקורת

"הטיסה". דנזל וושינגטון.

"הטיסה" עשוי לעילא ודנזל וושינגטון משחק טוב, אך מה רצו להגיד בסרט? רק שאלכוהוליזם זה רע? והאם זה מה שהוא אומר בעצם? ואם כן, בשביל זה צריך 138 דקות?

את "הטיסה" ביים רוברט זמקיס, שמאז שנות ה-80 התמחה בסרטי דרמה בשילוב אפקטים – עם שלושת סרטי "בחזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר רביט?", "פורסט גאמפ" ו"קונטקט". הוא גם התנסה כבר בבימוי נחיתת אונס של מטוס ב"להתחיל מחדש" (Castaway) עם טום הנקס. שלושת הסרטים שביים מאז היו סרטי אנימציה ב-motion capture -שבה שחקנים לא רק נותנים את קולם לדמויות אלא גם את תנועותיהם תופסים ("רכבת לקוטב", "ביוולף", "רוחות חג המולד") וטוב ששב לארץ סרטי הדמויות בשר-ודם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טיסה" – טריילר – רוברט זמקיס חוזר לסרטים חיים, עם דנזל וושינגטון

סרט הדרמה "טיסה" (ש.ל.ר, Flight) מסמן את חזרתו של רוברט זמקיס ("רוחות חג המולד", "רכבת לקוטב", "ביוולף") לצילום סרטים חיים ("פורסט גאמפ", "בחזרה לעתיד"), והתחדש בטריילר רשמי ראשון. דנזל וושינגטון מככב בתור טייס מסחרי שמציל מטוס מהתרסקות, אבל חקירת רצף השגיאות שהובילו למקרה חושפת פרט מטריד. הסרט יצא בישראל בהפרש משמעותי מארה"ב (במקום בתחילת נובמבר, יגיע לארץ רק ב-10 בינואר 2013 – המשבצת המקורית של "ג'אנגו ללא מעצורים"). תהנו:

ביקורת: לא ניתנת לעצירה

לא ניתנת לעצירה.

"לא ניתנת לעצירה", סרטו החמישי של הבמאי טוני סקוט עם דנזל וושינגטון ("חטיפת הרכבת התחתית 123"), הוא בסדר – לא יותר, לא פחות. לא סרט שיוזכר לטוב או לרע בסיכומי השנה, ומועמד מוביל לטקס פרסי הפעלולנים ואולי גם לאיגוד מערבלי הצליל (כן, גם להם יש טקס פרסים- שמשום מה לא משודר בשידור חי ברחבי העולם). "לא ניתנת לעצירה" היא רכבת שדוהרת על הפסים במדינת פנסלבניה שבארצות הברית. הסרט לא טוב כמו "ספיד" או "מצור ימי", ולא רק בגלל שאין רעים (מלבד אנשי הנהלת הרכבת הקפיטליסטים במשרדים הממוזגים שלהם). הרכבת היא רכבת משא, האנשים בצרה הם תושבי העיירות שבדרכה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות 15.11.10: "מגה מוח" גובר על "לא ניתנת לעצירה"

דנזל וושינגטון, כריס פיין. מתוך לא ניתנת לעצירה.

כוכב "לא ניתנת לעצירה", כריס פיין, לא הצליח להעלות את הרווחים של טוני סקוט ודנזל וושינגטון, והשלישיה התקשתה לעצור את הרכבת המהירה של סרט האנימציה "מגה מוח" בדיבובם של וויל פרל ובראד פיט. עקיצה מטופשת, אבל הייתי חייב. "מגה מוח" ירד בסוף השבוע השני שלו בפחות מ-35 אחוזים, על פי הערכות, וגרף כ-30.1 מיליון דולרים נוספים בקרב 3,949 בתי קולנוע, שהצטברו כבר לכדי 89.8 מיליון. "לא ניתנת לעצירה" שמר על מידת הרווח הקבועה למדי שלו בשיתופי הפעולה בין סקוט לוושינגטון, וגרף כ-23.5 מיליון דולרים בסופ"ש הבכורה שלו, על פי הערכות, בקרב 3,207 בתי קולנוע. המספרים עוד עשוים לרדת עם התוצאות הסופיות של סוף השבוע, אבל כרגע מדובר ברווח הגבוה ביותר לצמד. הקודם ב"שיא" היה "חטיפת הרכבת התחתית 123" עם 23.37 מיליון אשתקד, על פני "דז'ה וו" ו"נקמה בוערת" בעשור הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קדימונים חדשים: "חסרת מעצורים", "אל תפחדו", "ג'קאס" בתלת מימד

השבוע התחדשנו בכמה קדימונים וטיזרים מעניינים, בינהם סרט הפעולה "חסרת מעצורים" (ש.ל.ר, Unstoppable) של טוני סקוט, בכיכובם של דנזל וושינגטון וכריס פיין; סרט הפעלולים "ג'קאס 3" בגרסה התלת מימדית שלו; ומותחן האימה החדש "אל תפחדו מהחושך" (ש.ל.ר, Don't Be Afraid of the Dark) שכתב גיירמו דל טורו ("הלבוי 2: צבא הזהב") ובו מככבת קייטי הולמס, אחרי זמן רב שלא ראינו אותה בפרויקט משמעותי על המסך הגדול.

"חסרת מעצורים" (ש.ל.ר, Unstoppable)

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

דנזל וושינגטון מסתתר ב"בית בטוח"

השחקן דנזל וושינגטון מנהל מגעים לככב במותחן "בית בטוח" (ש.ל.ר, Safe House) של אולפני יוניברסל. הבמאי השבדי דניאל אספינוזה (שסרטיו בדנמרק לא מצאו את דרכם לישראל למיטב ידיעתנו) יביים וישכתב את הגרסה שכתב דיויד גוגנהיים (סרט ביכורים).

העלילה מתמקדת בסוכן CIA שאחראי על בית בטוח בו מתאחסן פושע (וושינגטון) במטרה למנוע את הירצחו בידי זדים. כשהבית הבטוח הראשון מתגלה לאויבי הפושע בחוץ, על הסוכן להביא את הפושע לבית חלופי.

ההפקה מתוכננת לצאת לדרך בסתיו או בחורף הקרובים.

שוברי קופות 18.01.10: "אווטאר" לא מוותר על המקום הראשון

דנזל וושינגטון. מתוך הספר של אלי.

"אווטאר" נשאר גם בשבוע החמישי שלו כשובר הקופות מספר אחת, על אף שאת רצף הימים שלו בפסגת הטבלה היומית שבר ביום שישי "הספר של אלי" (ש.ל.ר, The Book of Eli) עם דנזל וושינגטון. "אווטאר" אמנם הצליח להיות בפסגה 29 ימים ברציפות 'בלבד', אך כן הצליח לשבור שיאים אחרים בסוף השבוע הזה: זהו הסרט הראשון מאז "החוש השישי" (1999) שהצליח להישאר בראש טבלת שוברי הקופות השבועית גם בשבוע החמישי; שבר את שיאו של "טיטאניק" לרווחים בסוף השבוע החמישי, כשהזה גרף 30 מיליון דולרים לעומת 54.6 מיליון הדולרים (על פי הערכות) שגרף עתה "אווטאר"; ושבר את שיאו של "האביר האפל" לחצית קו 500 מיליון הדולרים בארה"ב, כשעשה זאת בתוך 32 יום (והגיע ל-505.1 על פי הערכות), לעומת 45 הימים שנדרשו ל"אביר". בישראל אגב, גם כן מאד אוהבים את "אווטאר": ב-א.ד.מטלון מתגאים במספר 455 אלף צופים לסרט – מספר אדיר מימדים, ללא ספק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: חטיפת הרכבת התחתית 123

ג'ון טרבולטה. מתוך חטיפת הרכבת התחתית 123.

"חטיפת הרכבת התחתית 123" הוא מותחן שמצליח לתפוס אותך מהרגע הראשון אך לא מצליח לשמור על המתח לכל אורכו, והצילום העצבני של טוביאס א. שליסלר מרגיז ממש, וכמעט מקלקל את הסרט. לא עוזרות גם ההתפתחויות והתפניות הלא מפתיעות והחלק האחרון הבנאלי. מי שיצטרף לנסיעה לא יתאכזב, כל עוד לא מצפים לגדולות ולנצורות.

מדובר בשיתוף הפעולה הרביעי של דנזל וושינגטון ושל הבמאי טוני סקוט. סקוט מתמחה במותחני פעולה, ובעבר ביים סרטים מעניינים דוגמת "אהבה בשחקים", "רומן על אמת" ו"אויב המדינה", אך סרטיו האחרונים נעדרים מקוריות ונראים כולם אותו דבר. "חטיפת הרכבת התחתית 123" נבלע הקיץ בין קומדיות וסרטים עם אפקטים מרשימים, ולא הצליח בארצות הברית כפי שקיוו, בגלל או למרות שירד מפס הייצור של הוליווד בשנים האחרונות: לוקחים סרט ישן עם רעיון טוב, מעדכנים אותו, מוסיפים שני כוכבים (דנזל וושינגטון וג'ון טרבולטה במקרה הזה) ומרפדים בשחקני משנה מוכרים שאפשר לסמוך עליהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »