סלקום טי-וי. באדיבות החברה.
'סלקום טי-וי' (Cellcom TV) תשדר את ספריית התוכן המלאה של 'נקסט טי-וי' (NEXT TV) מבית 'הוט' (HOT), לרבות הפקות המקור של הוט דוגמת "שבאבניקים", "אינדל" ועונת המלחמה של "מחוברים" ששודרו שם לאחרונה. בסלקום מבטיחים שהרחבת התוכן תחל "בקרוב", ותהיה ללא תוספת למחיר בזמן הקרוב. המהלך דומה לשיתוף הפעולה של פרנר וסטינג-יס מיולי האחרון.
"תנאים של חיבה". ג'ק ניקולסון.
ג'יימס ל' ברוקס בן ה-84 כתב וביים שישה סרטים בלבד מ-1983 ל-2010. השנה צילם את סרטו השביעי, שנוכל לראות בשנה הבאה. ששת סרטיו הם: "תנאים של חיבה", "משדרים חדשות", "כל מה שתרצי" (I'll Do Anything), "הכי טוב שיש", "ספנגליש", "איך אתם יודעים" (How Do You Know). ג'ק ניקולסון הופיע בארבעה מששת סרטיו, וזכה בשניים משלושת האוסקרים שלו עליהם.
ברוקס, מפיק "משפחת סימפסון", לא רק רשום כאחד משלושת יוצרי הסדרה אלא ממשיך לעבוד ולתת הערות על כל פרק גם בעונתה הנוכחית, ה-36. הסדרה הקומית המצליחה "מרי טיילור מור" רצה בהצלחה ענקית בשנות ה-70. היא ירדה כי ברוקס ושאר המפיקים רצו לעבור לפרויקטים אחרים בטלוויזיה ובעיקר בקולנוע. את צחוקו, אגב, אפשר לשמוע בפרקים שונים של הסדרה.
"מופע טוטאל". רועי אסף. צילום: סער מזרחי.
סרט הביכורים הסוריאליסטי הישראלי "מופע טוטאל" של השחקן רועי אסף, שגם מככב בו, יתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל מאר דל פלטה 2024 (ה-39 במספר) בארגנטינה. תהיה זו הקרנת הבכורה העולמית של הסרט. עוד יוקרנו בפסטיבל הסרטים הישראלים "חליסה" של סופי ארטוס, "חמדה" של שמי זרחין ו"על כלבים ואנשים" של דני רוזנברג במסגרות הפנורמה, ו"פוקסטרוט" (2017) של שמוליק מעוז בהקרנות מיוחדות.
את "מופע טוטאל" כתבו אסף ועמרי ון אסן על בסיס מופע הבמה "בורדל טוטאל – הפסקת אש" שיצרו אסף, נועה מורדוביץ' וטלי רגב. הוא מספר על שחקן כושל (אסף) שחוזר ממילואים במהלך מלחמה לעיירה הדומית בה הוא גר עם משפחתו. החלומות שלו להצליח בתור שחקן מתגשמים בין לילה, אך לא מהסיבות שקיווה, והמציאות תאלץ אותו לבחור האם להמר על החלום בכל הכוח או לוותר. עוד מככבים בסרט אורי גבריאל, אורנלה בס, ולמרות שהוא טרם הוקרן לקהל הרחב, הוא הספיק לקטוף שני פרסי אופיר – לצילום (סער מזרחי) ולאיפור (אורלי רונן).
פסטיבל מאר דל פלטה יפתח ב-21 בנובמבר.
"אמיליה פרז". קרלה סופיה גסקון, זואי סלדנה.
"אמיליה פרז", סרטו העשירי באורך מלא של ז'אק אודיאר, שהתחרה מוקדם יותר השנה בפסטיבל קאן וזכה בו בשני פרסים: פרס חבר השופטים, ופרס השחקנית הטובה ביותר (שהוענק באופן נדיר לכל ארבעת השחקניות הראשיות), הוא סרט קרוס-ז'אנר שמערב פשע-קומדיה-ומיוזיקל, והוא טוב למדי, מהנה לצפיה ואפילו מאוד משעשע במקומות הנכונים, אבל הכתיבה לא מספיק טובה בשביל שהוא יוכל להיחשב לסרט ממש טוב.
"אמיליה פרז" מבוסס על אופרה באותו שם שגם היא נכתבה על ידי אודיאר עצמו, ואותה אופרה מבוססת בתורה על יצירה ספרותית של בוריס רזון משנת 2018. העלילה עוסקת בריטה (זואי סלדנה) עו"ד פלילית במקסיקו סיטי שמקבלת הצעה כספית נדיבה על מנת לייצג את הבוס של קרטל פשע, חואן "מניטאס" דל מונטה. דל מונטה מבקש ממנה שתעזור לו לעבור ניתוח שינוי מין, כדי שיהפוך להיות אישה ואז אי אפשר יהיה לזהות אותו יותר, וחוץ מזה הוא רוצה להתחבר לצד הנשי שבו, שהוא עדין יותר ואלים פחות.
"להיות גודריץ'". מילה קוניס, מייקל קיטון.
"להיות גודריץ'" הוא סרט הוליוודי מאוד, שסובל מתסריט מתאמץ וששני השחקנים הראשיים שלו, מלאי קסם ככל שהם, רק כמעט מצילים אותו.
אנדי גודריץ' (מייקל קיטון בן ה-72) בפרק ב' של חייו (או שמא פרק ג'; ב"מר אמא" בן 91 הדקות מ-1983 -שכתב ג'ון יוז- קיטון גילם עקר בית, מושג מהפכני באותם ימים. 41 שנים אחרי הוא מגלם אבא מבוגר למשך 110 דקות), ובקטע הראשון אשתו מודיעה לו בטלפון שהיא עוזבת אותו ואשפזה את עצמה במרכז גמילה למשך 90 יום. לראשונה בחייו הוא צריך לתפקד כאבא בפועל של הבת והבן בני ה-9 שלו.
"אמיליה פרז". זואי סלדנה.
"אמיליה פרז" הוא הרבה דברים: סרט דרמה עם שירים (רובם ללא ריקודים והפקות גדולות), סרט בספרדית (ומעט באנגלית) של במאי צרפתי מצוין עם שחקניות אמריקאיות (ושחקן ישראלי). הסרט הוא נציג צרפת לאוסקר ועשוי להיות מועמד במעט קטגוריות נוספות. אי שם ב-132 הדקות יש סיפור מעניין ומקורי, אבל בין ההתרחשויות יש חלקים גדולים מדי של בזבוז זמן ולא ברור בשביל מה יש פה בכלל שירים.
"לה קוצ'ינה".
"לה קוצ'ינה" של אלונסו רואיזפלאסיוס המתרחש במזללה ניו יורקית טיפוסית שממוקמת בטיימס סקוור, עוסק בפרשת היעלמותו של סכום כסף מהקופה של המסעדה, אולם הוא לא באמת מציב את הפרשה המטרידה במרכז יצירתו, אלא משתמש בה כעוגן עלילתי בודד כמעט, סוג של תירוץ, בסרט שנמשך יותר משעתיים, על מנת לדון ביחסים בין הנציגים של התרבויות השונות שמאכלסות את המיקרוקוסמוס שהוא המסעדה, מה שעלול לייגע את הצופים.
"בחורים טובים 2". מאור שוויצר, ניב סולטן. צילום: הדס עזרא.
הדרמה הקומית הישראלית "בחורים טובים 2" של ארז תדמור משכה מעל 120 אלף צופים בעשרה ימים, כך על פי דיווח של חברת ההפצה יונייטד קינג. הצלחה שאין להמעיט בערכה כשברקע מדינת ישראל מנהלת מלחמה במספר חזיתות.
סרט ההמשך מתמקד הפעם בדמותו של הרווק המזדקן ברוך אוירבך (מאור שוויצר), שבפעם הקודמת עזר לשדכנית וכעת מכיר לראשונה – ומתאהב – בבתה, שירה (עומר נודלמן). לא בטוח שהקשר בינהם נועד להיות, והשדכנית מצידה חושבת שהוא מתאים לרות (ניב סולטן, אישתו במציאות של שוויצר). ברקע, ההכנות לחתונה של מוטי ונחמי (עמית רהב וליאנה עיון) בעיצומן, אבל קשיים נערמים מסביב. עוד מככבים בסרט נועם אימבר ("המפקדת"), ריימונד אמסאלם, רועי אסף, גיא לואל ועירית קפלן.
"בחורים טובים 2" הופק בידי יונייטד קינג ורייסדור הפקות של יקי רייסדור, שגם מופיע בסרט, ובתמיכת קאמבק פילמס, זואה פילמס, קרן רבינוביץ', ערוץ הקולנוע, משרד התרבות – מועצת הקולנוע וקשת 12. קודמו, "בחורים טובים" מלפני שנתיים, משך מעל ל-350 אלף צופים בקולנוע.
"ונום 3: הריקוד האחרון". טום הארדי.
סרט הקומיקס השלישי של טום הארדי בדמות "ונום 3: הריקוד האחרון", הכניס על פי הערכות 51 מיליון דולרים בקרב 4,131 בתי קולנוע בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה). זה סכום רחוק מאד משני קודמיו, הראשון עלה בבכורה עם כ-80 מיליון דולרים והשני עם כ-90 מיליון דולרים, וגם נמוך לז'אנר גיבורי העל. נראה שגורמים באולפני סוני מאשימים את משחק הפוטבול בין שתי קבוצות בולטות בתחום – היאנקיז של ניו יורק והדודג'רס של לוס אנג'לס – רק שעל אף המשחקים, ההכנסות מניו יורק ומלוס אנג'לס היו הגבוהות ביותר ל"ונום 3". הסרט מתנחם בבכורה חזקה בשאר העולם של 124 מיליון דולרים, וכך יש לו סיכוי לא רע בכלל להחזיר את העלויות שלו (כ-120 מיליון דולרים להפקה ועוד סכום לא ידוע של שיווק ופרסום).
המותחן "ישיבה סגורה" (ש.ל.ר, Conclave) בכיכובו של רייף פיינס, עלה בבכורה עם 6.5 מיליון דולרים בקרב 1,753 בתי קולנוע בצפון אמריקה, על פי הערכות. זה סרט על פרשיית מתח סביב הותיקן ובחירת האפיפיור, וההכנסות האלה עברו את ציפיות האנליסטים בהוליווד, ויחד עם ביקורות חיוביות יש פה בהחלט כיוון להתמודדות על האוסקר.
אז "ישיבה סגורה" התמקם שלישי/רביעי בטבלת שוברי הקופות של סוף השבוע, בתיקו לפי ההערכות עם סרט האנימציה "רוז הרובוטית" שהוסיף 6.5 מיליון דולרים בקרב 3,427 בתי קולנוע, על פי הערכות. בסך הכל ב-5 שבועות גרף הסרט 111.4 מיליון דולרים. ובינהם לבין "ונום 3" התמקם שני בטבלה סרט האימה "סמייל 2" עם ירידה בת 59.2 אחוזים בהכנסות מהשבוע שעבר, שהתבטאה בתוספת של 9.4 מיליון דולרים בקרב 3,624 בתי קולנוע. בסך הכל בשבועיים גרף הסרט 40.7 מיליון דולרים.
חותמת את החמישיה העליונה הדרמה-הרומנטית "הזמן שלנו" עם תוספת של 4.8 מיליון דולרים בקרב 2,968 בתי קולנוע. בסך הכל ב-3 שבועות גרף הסרט 11.8 מיליון דולרים.
"הזמן שלנו". אנדרו גארפילד, פלורנס פיו.
אתמול, שלשום והיום שמעתם ממישהו שאתם מכירים או מבן אדם זר לחלוטין סיפור בצורה מעניינת יותר מהדבר דמוי-עלילה שנפרשת ב"הזמן שלנו", סרט דרמה בריטי גרוע מאוד, חסר עניין, שמראה דברים רגילים לגמרי בצורה סתמית ביותר. אין בו רומנטיקה, הוא בקושי מעורר רגש חיובי כלשהו.
ידין גלמן משמאל, מתוך הסרט "תמונת הנצחון". באדיבות סרטי יונייטד קינג.
השחקן ולוחם סיירת מטכ"ל האמיתית שנפצע במלחמת השבעה באוקטובר, ידין גלמן ("תמונת הנצחון"), לוהק לתפקיד בולט בסדרת הקומדיה "מטכ"ליסטים". את הסדרה יצרו ערן זרחוביץ' ("ארץ נהדרת", "הפרלמנט"), מויש גולדברג, אילן שפלר ונעה ברמן-הרצברג, ויביים בועז פרנקל ("חזרות").
הסדרה שואבת רעיונות משירותו הצבאי האמיתי של זרחוביץ' בשנות ה-1990, בתור שק"מיסט של סיירת מטכ"ל. הוא יגלם בסדרה את רס"ר היחידה והאבא של החייל הצעיר בן דמותו (שטרם נודע מי יגלם אותו). גלמן יגלם את אחד המפקדים בסיירת.
שמעון אלקבץ בסרט "ארבעה בתים וגעגוע". צילום: אשר בן יאיר, באדיבות קשת 12.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הודיע היום (ב') כי החליט למנות את שמעון אלקבץ לתפקיד יו"ר מועצת הקולנוע, במקומה של עליזה לביא. בהתאם לנוהל הפורמלי, הוגשה בקשה למנות את אלקבץ ראשית כחבר במועצת הקולנוע, וניתנת האפשרות להגיש הסתייגויות.
אלקבץ הוא עיתונאי, ששימש בעבר גם בתפקידים ניהוליים בעיתון 'חדשות', המקומונים 'ידיעות תקשורת', כתבי העת של 'מעריב', ותחנות הרדיו 'רדיו ירושלים', 'רדיו תל אביב' ו'קול ישראל'. היה ממקימי תחנות הרדיו האזוריות 'רדיו דרום' לדרום ו'גלי ישראל' לאיזור יהודה ושומרון. בשנת 2017 החליף את ירון דקל כמפקד תחנת הרדיו 'גלי צה"ל', ותקופתו בת 4 השנים בתפקיד נחשבת שגיוונה את הדעות בשידורים אך גם ספגה ביקורת על פוליטיזציה של התחנה (ביקורת שהחלה עוד לפניו).
בטבח ה-7 באוקטובר נרצחה בתו סיון עם בן זוגה בישוב כפר עזה, ושמעון אלקבץ יצר את הסרט "ארבעה בתים וגעגוע" (שביימה יסמין קיני) על הטבח. ככל הידוע, לאלקבץ אין ניסיון בקולנוע או בטלויזיה עלילתיים, אלא רק בתחומי החדשות והפרסום בטלויזיה.