"רצח ממבט ראשון". ווילה פיצג'רלד.
הסלאשר של ג'יי טי מולנר "רצח ממבט ראשון", מהווה מחווה לסרטי האימה הקלאסיים של שנות ה-70 ובעיקר מתהדר בטריק עלילתי שעשוי להלהיב צופים מסויימים. אבל הטריק משמש יותר בתור גימיק שמאפשר לסרט לשחק עם תודעת הצופה באופן מלאכותי, מאשר ככלי שיש לו משמעות תמטית או רעיונית כלשהי, ובסופו של דבר אנחנו נשארים עם יצירה די גנרית ומחווה ריקה לעידן הזהב של הקולנוע.
"הרוע אינו קיים".
לאחר "גלגל המזלות" ו"הנהגת של מר יוסוקה" המשובחים, חוזר אלינו ריוסוקה המגוצ'י עם סרטו "הרוע אינו קיים", שמצליח לאכזב באופן מפתיע, בעיקר בגלל חסך משמעותי במרכיב העלילתי, אשר היה האלמנט הבולט בסרטיו הקודמים וכאן חסר נוכחות של ממש. לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
"צאי מזה". צ'אנינג טייטום.
"צאי מזה" מרגיש כמו פרק ארוך מדי של "אזור הדמדומים", כשבחלק האחרון יש אלימות רבה אך ברובה אינה גרפית וקשה. זהו מותחן מהסוג שבו הדמות הראשית יודעת שמשהו לא בסדר ומנסה להבין מה האמת מאחורי המציאות המעוותת שנוצרה סביבה, מה מסתתר מעל פני השטח. הומור הוא תמיד דבר מבורך אבל במקרה הזה יש לפעמים התנגשות עם מה שקורה, ניגוד שלא גורם לצחוק אלא מפריע, לכן הטון של הסרט אינו אחיד לפעמים.
"עולם מפריד ביננו".
"עולם מפריד בינינו" הוא סרט דרמה משובץ קומדיה, בעיקר בחציו הראשון, שמתרחש בכפר שקט ונידח בחבל אברוצו שבאיטליה. הוא מזכיר לפעמים בסגנון ובטון סרטים בריטיים משנות ה-90 כמו "האנגלי שעלה על גבעה וירד הר" ו"ללכת עד הסוף" שבהם תושבי כפר קטן שלם נרתמים למען מטרה טובה. במקרה הזה זה מעט יותר מצומצם אבל התוצאה מלאת חן.
"קרוב אלי". ליה אללוף, דריה רוזן.
האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה הכריזה על המועמדים לפרסי אופיר 2024 (ה-34 במספר), ובראשם מוביל סרט הביכורים "קרוב אלי" של תום נשר (בתו של הקולנוען אבי נשר) עם 12 מועמדויות. אחריו "חלב" של מאיה קניג עם 10 מועמדויות, "כביש הסרגל" של מיה דרייפוס עם 9 והסרט הבדואי הראשון שמועמד "עיד" של יוסף אבו-מדיעם עם 8 מועמדויות. עוד מענין לשים לב ש"עיד" הוא הסרט היחיד שמועמד בקטגוריות הסרט והבימוי – ונוצר תחת ידיו של גבר, בעוד שאר ארבעת המועמדים נוצרו בידי נשים.
הסרט "הילד" של הבמאי נרצח טבח השבעה באוקטובר יהב וינר מועמד לפרס הסרט העלילתי הקצר, הלוחם והמוסיקאי-שחקן עידן עמדי שנפצע במלחמת חרבות ברזל מועמד לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר על "כביש הסרגל", ו-3 מתוך 5 סרטי הדוקו הקצרים המועמדים עוסקים בשבעה באוקטובר.
"דדפול & וולברין". יו ג'קמן.
סרט גיבורי העל "דדפול & וולברין" חצה את רף מיליארד הדולרים בהכנסות בקופות מסביב לעולם (1.029 מיליארד דולרים על פי הערכות: 494.3 מיליון דולרים הגיעו מצפון אמריקה ועוד 535.2 מ"ד משאר העולם). נדרשו לו 18 ימים באקרנים (3 סופי שבוע) כדי להגיע להישג, והוא הסרט השני בשנת 2024 שעושה זאת (אחרי "הקול בראש 2" שעד כה גרף 1.558 מיליארד דולרים וגם הוא מבית דיסני), הסרט ה-31 של דיסני בהישג והסרט ה-11 ביקום הקולנועי של מארוול בהישג – מתוכם הוא השני בלבד שעושה את זה מאז "הנוקמים: סוף המשחק" של 2019 (אחרי "ספיידרמן: אין דרך הביתה" מ-2021 שגרף 1.9 מיליארד דולרים).
"איתנו זה נגמר". בלייק לייבלי, ג'סטין בלדוני.
"איתנו זה נגמר" הוא סרט דרמה אמריקאי המבוסס על רב מכר באותו השם, המגולל את סיפורה של אישה צעירה שמנסה לבנות חיים בעיר חדשה ומשקעי העבר שמשפיעים על מערכות היחסים שהיא מפתחת. חשוב היה לי לציין שהוא אמריקאי, כי הוא קריקטורה של אמריקאיות – פשטני מדי לנושא שהוא נוגע בו, מצועצע באופן מוגזם ודוחף רגשנות בקיטשיות מובהקת, שלא מעבירה אותנטיות בהצלחה.
כוכבת הסרט, בלייק לייבלי המהממת, שגם הפיקה אותו, היא נחמה פורתא בכל החוויה. זה נכון שיש הנאה בדברים שלא צריך לחשוב יותר מדי כשצורכים אותם, אבל גם את זה חשוב לעשות במתינות. הסרט הוא משהו באזורים של סרטי הולמרק והסרטים דלי התסריט של נטפליקס.
"בורדרלנדס".
"בורדרלנדס" (Borderlands, אזורי סְפר) הוא סרט פעולה קליל שמבוסס על משחק וידיאו, לא מקור ידוע לסרטי קולנוע טובים. במקרה הזה מדובר בעלילה סבירה, עיצוב יפה, הומור חביב וקטעי פעולה שמבוימים רע. בני 14-13 עשויים להתלהב מאוד למרות האפקטים הבינוניים-מינוס.
פרסי האוסקר. צילום באדיבות Paul Hudson, cc-by-2.0-generic
אתמול (ו') הוכרזו שני הסרטים הראשונים שיתמודדו באוסקר בקטגוריית הסרט בשפה הזרה הטוב ביותר ("הסרט הבין-לאומי" בלשון המכובסת של האקדמיה, כלומר: סרט לא באנגלית).
ישראל היא המדינה עם הכי הרבה מועמדויות בקטגוריית הסרט הזר ללא זכייה (10), כשהמפסידה הגדולה ביותר אחרינו היא בלגיה עם 8 מועמדויות.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
"דדפול & וולברין". יו ג'קמן.
קומדית גיבורי העל לגיל מבוגר (R Rated) "דדפול & וולברין" הכניסה בבכורה 211 מיליון דולרים (עודכן למספר הסופי; במקור נרשם: על פי הערכות, 205 מיליון דולרים) בקרב 4,210 בתי קולנוע בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) ועוד 233.3 מיליון דולרים בשאר העולם. בסך הכל מדובר על 444.3 מיליון דולרים (438.3 מיליון דולרים) מסביב לעולם. יש מי שאומרים שדיסני היו שמרנים בהערכות שלהם והסרט עוד עלול לגרוף כ-210 מיליון דולרים בצפון אמריקה. אם להתעלם מאינפלציה (מחירי כרטיסי הקולנוע הגואים), אז "דדפול ו-וולברין" הוא הסרט התשיעי בלבד שחוצה את רף 200 מיליון הדולרים בסוף השבוע אחד בלבד בצפון אמריקה. והוא עקף את "הפנתר השחור" והפך לסרט השמיני הכי מכניס בסופ"ש הבכורה בצפון אמריקה בהיסטוריה. "דדפול ו-וולברין" גם שבר בפער משמעותי מאד (מעל 70 מיליון דולר) את השיא של "דדפול" הראשון משנת 2016 בתור הבכורה הגבוהה ביותר לסרט R Rated בצפון אמריקה בהיסטוריה, ולמעשה שלושת סרטי "דדפול" הם שלושת הראשונים בדירוג הזה: "דדפול" הראשון עם 132.4 מיליון דולר כעת במקום השני בדירוג, ו-125.5 מ"ד ל"דדפול 2" משנת 2018.
"דדפול & וולברין".
שש שנים אחרי קודמו, "דדפול ו-וולברין" ממשיך את הקו המופרע של שני סרטי "דדפול" הכולל אלימות גרפית ותוכן מיני ומכוון לקהל מבוגר. ריאן ריינולדס, כוכב הסרט, המפיק והתסריטאי, קידם במשך זמן רב את שיתוף הפעולה בין שתי הדמויות הראשיות והתוצאה היא סרט כיפי, מצחיק (לפעמים ההומור קצת מתאמץ מדי), עם פסקול מושקע, אלים מאוד, שכולל הרבה מאוד תפקידי אורח (חלקם לא צפויים בכלל) ואזכורים מכל הקשת הקומיקסית וההוליוודית. לגמרי אפשרי לצפות בסרט מבלי ידע מוקדם על סרטי דדפול, כי העלילה לוקחת סיבוב חזק ימינה, אבל בהחלט עדיף, ולו רק בשביל להבין את רוב הבדיחות.
"דדפול & וולברין".
למעריצי שני סרטי "דדפול" אין צורך בהמלצה (או ביקורת) על הסרט השלישי כדי לרצות ללכת לראות את "דדפול וּוולברין". הסרט צפוי להצליח עוד יותר משני הראשונים, שהצליחו מאוד. דדפול הוא ריאן ריינולדס, שעשה הכול כדי להגשים את חלומו לגלם את גיבור-העל בסרט משלו – הוא אחד המפיקים של הסרטים, בין התסריטאים שלהם, ורוחו משתלבת מצוין עם הדמות שלא מסוגלת לשתוק או להפסיק להתבדח עם שליפות לשוניות בלתי פוסקות בשילוב פרטים של תרבות פופולרית. הפעם מצטרף אליו יו ג'קמן כוולברין, ויש גם דמויות מוכרות אחרות והופעת אורח שהצליחו לשמור בסוד. הסרט מהנה, אבל רחוק מלהיות סרט טוב מאוד.