מגזין סרטים (עמוד 2)

"ארגייל" – ביקורת: סם רוקוול לא מספיק כדי להציל את הביזיון הזה

"ארגייל: סוכן חשאי". הנרי קאוויל, ג'ון סנה.

"ארגייל: סוכן חשאי". הנרי קאוויל, ג'ון סנה.

"ארגייל" הוא סרט פעולה "קומי" מגוחך, איום ונורא, אפילו לא בידור שטותי, שנדמה שכתב נער מתלהב בן 13 ומישהו בטעות החליט להפיק אותו ולבזבז עליו 200 מיליון דולר. בראש המגרעות הרבות שממלאות את האסון הזה (שאת חלקן אמנה בהמשך) עומד הליהוק של ברייס דאלאס האוורד (סרט "עולם היורה") בתפקיד הראשי.

האוורד, ה"ג'סיקה צ'סטיין לעניים", חסרה את הקסם השופע של כוכבות כמו אמה סטון, אנה קנדריק, סנדרה בולוק ורייצ'ל מקאדמס, בתפקיד שדורש מישהי מקסימה. אם היא מתעקשת להמשיך לצאת לעבוד אז שתתקמד בבימוי (כמו המעבר שעשה אביה, רון האוורד). היעדר הנוכחות שלה בולט עוד יותר כשמולה יש את סם רוקוול, הגדרת הקוּל, שעם בחירת תסריטים טובה יותר יכול היה להפוך לכוכב גדול.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסכנים שכאלה" – ביקורת #2: חוויה טוטאלית ונפלאה

"מסכנים שכאלה". אמה סטון.

"מסכנים שכאלה". אמה סטון.

בשנת 1992 פרסם הסופר הסקוטי אלסדאיר גריי את "Poor Things" שעל פיו מבוסס הסרט "מסכנים שכאלה", והיה רומן ויקטוריאני, ז'אנר שאיפשר לו לדון בנושאים כגון: חוסר שוויון חברתי, זכרון וזהות תוך כדי עיצוב עלילה דומה לפרנקנשטיין, רק שהפעם הפרוטגוניסט היא אישה ולא גבר.

סרטו הרביעי של יורגוס לנתימוס בשפה האנגלית עובד מרומן זה על ידי טוני מקנמרה ("המועדפת"- גם הוא של לנתימוס) ועלילתו עוסקת, כמו המקור הספרותי, בקורותיה של בלה בקסטר (אמה סטון), השוכנת בגוף של אישה בגירה אך בעלת מוח של תינוקת, יצירתו של המדען גודווין בקסטר (ווילם דפו באיפור פרוסטתי כבד). חצר ביתו מלאה ביצירותיו האחרות, בעלי חיים שונים ומשונים שהורכבו מאיברים של בעלי חיים אחרים והולחמו להם יחדיו תחת ידיו של גודווין, שמתקרא על ידי בלה בשם GOD, אלוהים, מאחר והוא בורא חיים חדשים מגופות מתות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסכנים שכאלה" – ביקורת #1: הרבה דברים יפים וחכמים בסרט שלא לכל אחד

"מסכנים שכאלה". אמה סטון.

"מסכנים שכאלה". אמה סטון.

"מסכנים שכאלה" הוא סרט אמנותי מסחרי עם הרבה מוזרויות, מין ועירום. הוא אינו סרט לכל אחד, יש בו הרבה דברים יפים וחכמים אך הגיוני לגמרי שיהיו כאלה שישתעממו ממנו, שהוא יגעיל אותם, שירגיש להם מטומטם ומעצבן.

בלה (אמה סטון) מתגוררת בלונדון בבית עם רופא מנתח שהיא מכנה "אלוהים" (גוֹד הוא קיצור של שמו הפרטי). פניו מעוותים והוא יוצא מהבית רק כדי ללמד רפואה. על בלה נאסר לצאת מהבית כי שכלה אינו בראשה והיא לא מדברת או מתנהגת כמו שצריך. חיי הבית משתנים כשנכנסים אליו מקס (רמי יוסוף מהסדרה "רמי"), מתלמד של גוד, ומאוחר יותר גם עורך הדין דאנקן (מארק רופאלו). שניהם נכבשים בקסמה המשונה ובסקרנות של בלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2024: "אופנהיימר" מוביל, הישראלי הקצר "מכתב לחזיר" מועמד

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, פלורנס פיו.

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, פלורנס פיו.

הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר 2024 (ה-96 במספר). את הטקס ינחה פעם נוספת, למרבה הצער, ג'ימי קימל שלו יש תכנית אירוח לילית בערוץ ABC שמשדר את הטקס. הטקס, שיתקיים ב-10.3, יחל שעה מוקדם מהרגיל (2:00 לפי שעון ישראל).

עם מועמדותו התשיעית לבימוי על "רוצחי פרח הירח", מרטין סקורסיזה השווה את מספר המועמדויות לבימוי של סטיבן ספילברג ועכשיו שניהם שנִיים רק לויליאם ויילר שהיה מועמד 12 פעמים וזכה שלוש פעמים (על "גברת מיניבר", "שנות חיינו היפות ביותר" ו"בן חור"). ספילברג זכה פעמיים על בימוי, על "רשימת שינדלר" (1993) ו"להציל את טוראי ראיין" (1998), ולסקורסיזה זכייה אחת בלבד (על "השתולים" מ-2006). בכל ההיסטוריה של האוסקר רק ארבעה סרטים צברו 10 מועמדויות ולא זכו בכלל, שניים מהם של סקורסיזה: "האירי" ו"כנופיות ניו יורק". (שני האחרים הם "חלום אמריקאי" של דיויד או. ראסל ו"אומץ אמיתי" של האחים כהן; שני סרטים בלבד צברו 11 מועמדויות -שניהם ב-10 קטגוריות- ולא זכו בכלל: "הצבע ארגמן" של ספילברג מ-1985 ו"נקודת מפנה" מ-1977.)

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2024:

הסרט הטוב ביותר
1. "אופנהיימר"
2. "רוצחי פרח הירח"
3. "אנטומיה של נפילה"
4. "מסכנים שכאלה"
5. "אזור העניין" (The Zone of Interest)
6. "ברבי"
7. "חיים שלמים"
8. "נשארים לחג"
9. American Fiction
10. "המאסטרו"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איך לעשות סקס" – ביקורת: יש בו אלמנטים טובים אבל היה עדיף כסרט קצר

"איך לעשות סקס". מיה מקנה-ברוס.

"איך לעשות סקס". מיה מקנה-ברוס.

"איך לעשות סקס", סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית והצלמת הבריטית מולי מאנינג ווקר, זכה בפסטיבל קאן בפרס הראשון של המסגרת המשנית "מבט מסויים" – ואכן מצאתי בו עניין מסויים, כנראה בגלל שהוא מאוד רלבנטי לנו כישראלים, אבל לא הרבה יותר מכך.

בשנת 2019 ושוב בשנת 2023, נחשפנו כישראלים לעיר הנופש איה נאפה שבקפריסין היוונית, וזאת "בזכותם" של אותם נערים שאנסו (או אולי לא אנסו) את אותן תיירות בריטיות. בשני המקרים מדובר ספציפית בתיירות אנגליות ולכן יש רלבנטיות מסויימת לסרטה של מולי מאנינג ווקר דווקא לנו כישראלים שעדיין זוכרים את הדי הפרשות המדוברות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגול הבא מנצח" – ביקורת: פה לגמרי ברור מה תפקיד הבמאי

"הגול הבא מנצח". מייקל פסבנדר.

"הגול הבא מנצח". מייקל פסבנדר.

כמו כל סרט ספורט, "הגול הבא מנצח" אינו על כדורגל אלא על נבחרת שחקנים ובעיקר המאמן שלה. המזל של הסיפור והסרט שהבמאי-תסריטאי(-שחקן) טאיקה ואטיטי התעניין בסיפור כי בקלות היה יכול לצאת סרט פשוט, צפוי ורגיל, אך בזכות חוש ההומור שלו הסרט יוצא נשכר כשכולו טבול ברוח שלו. לאנשים לא תמיד ברור מה במאי עושה, ויש סרטים שהבמאי לא מורגש בהם, אולם אצל ואטיטי טביעות כל עשר אצבעותיו מעטרות כל רגע וזו ברכה גדולה במקרה הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ילד אורז" – ביקורת: הצגה רגישה של תהליך הגירה

"ילד אורז".

"ילד אורז".

"ילד אורז" הוא סרט דרמה המתרחש בשנות ה-90 על אם ובנה הצעיר שהיגרו מדרום קוריאה לקנדה ועל תהליך ההסתגלות שלהם לסביבה החדשה. הסרט מציג ברגישות את הקשיים של הגירה והצורך בטשטוש הזהות המקורית כדי להיטמע טוב יותר בחברה הקולטת. הוא מבוים היטב ברובו, והקצב שלו איטי באופן שהולם מאוד את העלילה. על אף שחלק מהדרמה מרגישה מעט מאולצת, כאילו מבקשת לרגש את הצופה בכוח, היא בכל זאת מצליחה במטרה שלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בגלובוס הזהב 2024: "אופנהיימר", "מסכנים שכאלה" ו"יורשים" הטובים ביותר

"אופנהיימר". בני ספדי.

"אופנהיימר". בני ספדי.

את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב 2024 (ה-81 במספר) הנחה ג'ו קוי, שהיה נבוך מהבדיחות שלו. "אופנהיימר" זכה ב-4 פרסים: לסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן ראשי ופס-קול.
למרבה ההפתעה הגדולה, "מסכנים שכאלה" זכה בפרס סרט הקומדיה והשחקנית הראשית ולא "ברבי". הפתעה נוספת נרשמה עם הזכייה של "אנטומיה של נפילה" (Anatomy of a Fall) בפרס התסריט. הסרט הצרפתי זכה גם בפרס הסרט הזר. לאוסקר בחרה צרפת בסרט קליל יותר, The Taste of Things, עם ז'ולייט בינוש.

בטלוויזיה התמקדו בתכניות מעטות: "יורשים" זכתה בסדרת דרמה, שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן משנה; "הדוב" בסדרת קומדיה, שחקן ושחקנית ראשיים; ו"עצבים" במיני סדרה, שחקן ושחקנית ראשיים. השנה לא ניתנו פרסי מפעל חיים בתחום הקולנוע (על שם ססיל בי. דה-מיל) או הטלוויזיה (שניתן לו השם קרול ברנט) וויתרו על קטע, שהפך למסורת ברוב טקסי הפרסים, של ציון אנשי התחום שמתו בשנה האחרונה.

תזכורת לרשימת המועמדויות המלאה לפני כל הזוכים.

רשימת הזוכים בפרסי גלובוס הזהב 2024:

סרט דרמה
"אופנהיימר"

סרט קומדיה או מוזיקלי
"מסכנים שכאלה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"העבריינים" – ביקורת: הרעיון הטוב נקבר תחת התארכות ופירוט מיותרים

"העבריינים".

"העבריינים".

גם אם יקצצו שעה וחצי מ"העבריינים" בן 189 הדקות, לא יתקבל סרט טוב. בחלקים מסוימים חשבתי שעושים ממני צחוק, שלבמאי שילמו לפי משך הסרט. זה, ללא ספק, אחד הסרטים הגרועים שיוקרנו השנה בארץ; מקווה שאצליח לחמוק מאיומים כמוהו. מקומם שסרט כזה מתקבל לפסטיבלים בעולם, שהוא עלול לקבל תווית של איכותי או אמנותי. הסרט נבחר להיות נציג ארגנטינה לאוסקר הקרוב, והוא כבר נופה ולא יהיה מועמד, למרבה הרווחה.

מוראן עובד בבנק והוגה תחבולה שתאפשר לו לצאת ל"פנסיה מוקדמת". הוא מוכן לשאת בתוצאות כדי להבטיח לעצמו חיים טובים ושקטים בהמשך. הוא רותם חבר לעבודה, שבעל כורחו נאלץ לשקר לאשתו ומכניס מתח לחייו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרארי" – ביקורת: עוד סיפור על איש עשיר שלא סופר אף אחד

"פרארי". אדם דרייבר.

"פרארי". אדם דרייבר.

מייקל מאן הותיק, שאחראי בין השאר לעיבוד הקולנועי הראשון של עלילות חניבעל לקטר עם "מאנהנטר", סרט הקאלט "היט" והמועמד לאוסקר "המקור", חוזר עכשיו עם הביוגרפיה אודותיו של אנצו פרארי, מייסד חברת המכוניות המפורסמת, ומצליח לא לחדש כלום במשך למעלה משעתיים

בעשור האחרון עלו כבר על מסכי הקולנוע שני סרטים אמריקנים- הוליוודים שעוסקים במירוצי מכוניות, שניהם גם ספציפית עסקו בפרארי, בעקפין או ישירות: "ראש" (Rush) של רון האוורד בוחן את היריבות האגדית בין ג'יימס האנט הבריטי לניקי לאודה האוסטרי שנהג באותה תקופה בפרארי, "פורד נגד פרארי" של ג'יימס מנגולד (שהופק למרבה ההפתעה על ידי מייקל מאן בכבודו ובעצמו), כשמו כן הוא, עוסק בנסיונה של חברת פורד להתמזג עם פרארי בתחילת שנות ה-60, ועכשיו יש לנו את "פרארי" שמגיע אחרי שכנראה למייקל מאן התחשק גם להוסיף איזה גרוש משלו לסיפור הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2023 בקולנוע

סיכום שנת 2023 בקולנוע. צילומים באדיבות יחסי ציבור.

סיכום שנת 2023 בקולנוע. צילומים באדיבות יחסי ציבור.

בשנת 2022 הכנסות מסרטים בעולם עוד לא הגיעו לרמה של לפני התפרצות הקורונה. השנה, 2023, התקרבו סוף סוף לאותה רמה, ואז פגעו בהכנסות השביתות של איגוד התסריטאים ושל איגוד הבמאים, שגרמו להפסקה בצילומים של סרטים, לביטול הפקות, ולדחיית תאריכי בכורה של סרטים גם כי שחקנים לא הורשו להתראיין ולקדם את הסרטים שלהם (אחד הסרטים שעברו ל-2024 הוא "חולית חלק 2").
בארץ, בנוסף לכך, נסגרו בתי הקולנוע באוקטובר בשל המלחמה.

שני סרטים "הצילו" את בתי הקולנוע בקיץ, ושניהם יצאו באותו סוף שבוע. "ברבי" של גרטה גרוויג הצליח מעבר לכל הציפיות עם יותר ממיליארד דולר הכנסות ברחבי העולם, ו"אופנהיימר" של כריסטופר נולאן הגיע כמעט למיליארד, הישג מצוין לדרמה היסטורית ארוכה. (עמדתי לכתוב על האחרון "סרט בלי פיצוצים" אבל…) סרט שהצליח בצורה מפתיעה עוד לפניהם היה "האחים סופר מריו" המצויר, שגם הוא חצה את קו מיליארד הדולר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי צפיות ב-yes לשנת 2023: "אלף" ו"נובה" התכנים הנצפים ביותר

"אלף". יעקב זדה דניאל.

"אלף". יעקב זדה דניאל. צילום: צחי צלינקר.

סדרת הדרמה הישראלית "אלף" המבוססת על מעשיו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, תפסה את צמרת רשימת הסדרות שוברות הצפיות של yes לשנת 2023. בתחום הסרטים והדוקו בפרט, סרט התעודה "נובה" (#NOVA) שנאסף מחומרים מצולמים מהמסיבה באותו השם שהפכה לשדה קטל ב-7 באוקטובר, הוא הנצפה ביותר. עוד מעניין לשים לב שהסדרה האמריקאית "הלוטוס הלבן" שעלתה לשידור באוקטובר אשתקד ואף תפסה מקום בצמרת גם ברשימת שוברי הצפיות של 2022, המשיכה גם השנה לככב במקום גבוה (יצוין כי yes לא מוסרים כיצד נמדדים תכנים נצפים והאם צפיות שהחלו אשתקד נחשבות גם השנה).

על פי נתוני yes, מספר שעות הצפיה היומיות הממוצעות לבית אב בישראל טיפס השנה ל-10.1, בהשוואה ל-9.2 שעות ביום בשנת 2022. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מספר השעות אף זינק ל-12 ביום. עד פרוץ המלחמה, שיעורי הצפיה בערוצי הברודקאסט (כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14) היו 48% בממוצע מנפח הצפיה, בדומה לממוצע בשנת 2022 (46%), ומאז החלה המלחמה נאמדו ב-60% מנפח הצפיה. גם הצפיה בשידור חי עלתה והצפיה הנדחית צנחה ב-31% בכלל השידורים וב-63% בערוצי הברודקאסט.

במהלך אוקטובר וכשמערכת החינוך נסגרה במרבית חלקי הארץ, זינק היקף הצפיה בתכני ילדים ל-18% מנפח הצפיה ב-yes, שיעור גבוה אפילו מנפח הצפיה בחופש הגדול (16%). בשנת 2023, היקף הצפיה בתכני ילדים היה 13%, ומובילים עליו דרמה (30%) ואופרות סבון וטלנובלות (18%). ז'אנר הקומדיה תפס נפח צפיה של 10% במבט שנתי, ובמבט חודשי, החודשים היחידים בשנה שעלו על מספר זה הם אפריל (13%), יולי (16%), נובמבר (13%) ודצמבר (15%). עוד במבט שנתי, ז'אנר הפעולה תפס 11% מנפח הצפיה, אקשן מובהק 5% נוספים, תעודה 3%, מתח 2% וז'אנרים אחרים 8%.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »