מגזין סרטים (עמוד 3)

"האחרונים מבינינו" חודשה לעונה 3

"האחרונים מבינינו". פדרו פסקל.

"האחרונים מבינינו" חודשה לעונה 3, והחדשות מבית HBO מגיעות רגע לפני עליית העונה השניה (אצלנו ביום ב' הקרוב, 14.4, ב-yes, HOT ובסלקום). לפי דיווחים בהוליווד, טרם הוחלט ב-HBO האם השלישית תהיה עונת הסיום או לא, והיוצר-השותף קרייג מייזין אמר בעבר שהתוכנית לעונה 3 היא שתהיה "משמעותית גדולה יותר" ושהם בונים לפחות ארבע עונות.

גם בלי התוכניות של מייזין ("צ'רנוביל") ושותפו יוצר המשחק עליו מבוססת הסדרה ניל דרוקמן, קשה להגיד שהבשורה על העונה השלישית היא חדשה מפתיעה, עוד לאור ההצלחה של העונה הראשונה והציפיה שנבנתה לקראת השניה. ממוצע הצפיה ב-HBO עמד על 30 מיליון צופים, כשפרק הבכורה בסדרה היה קרוב ל-40 מיליון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים במענקי וייל בלוך 2025: "הגברת הראשונה" ו"מכתב לדויד"

"הגברת הראשונה".

הוכרזו הזוכים בפרסי וייל בלוך לקולנוע 2025 (ה-5 במספר), הם מענקי השלמת פרויקט בסך מצטבר של 105 אלף דולרים דרך הקרן החדשה לקולנוע וטלויזיה. הפרס מוענק לסרטים המציגים פרספקטיבה יחודית על נושאים הנוגעים לחברה משותפת, הגירה, מיעוטים, זהות, לאום וגזענות (ובכלל זה, סרטים העוסקים ביחסים בין יהודים וערבים ובין קבוצות אוכלוסיה נוספות ומיעוטים).

הסרטים הזוכים בפרסי וייל בלוך 2025:

הסרט הטוב ביותר (50 אלף דולרים)
"הגברת הראשונה", שגיא בורנשטיין ואודי ניר

פרס חבר השופטים (40 אלף דולרים)
"מכתב לדויד", תום שובל

ציון לשבח (15 אלף דולרים)
"שעתיד לבוא", רותי פרי-בר

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2025: יהודי-נאצי, חטופת 7.10 ליאת אצילי והסוד של דפנה ארמוני

"לאחוז בליאת" (Holding Liat). תמונה באדיבות The Film Collaborative, פסטיבל דוקאביב.

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2025 (ה-27 במספר), ובינהם "הסתגלות לאפלה" של שי פוגלמן על היהודי היחיד שהורשע כפושע מלחמה נאצי, "שוטינג" של נטעלי בראון על הקשר שבין הממסד הביטחוני לתעשיית הקולנוע בארץ, "ספק ילדה, ספק אישה" של אלה ארמוני, בתה של הזמרת דפנה ארמוני שנחשפת לזהות אביה בגיל 30 בזכות מזוודה ו"אורנה ואלה" של תומר הימן על הנשים שמאחורי המסעדה. הלקטורים בתחרות הישראלית הם המנהלת האמנותית של הפסטיבל מיכל ויץ, הצלם שרק דה מאיו, והבמאית אפרת שלום דנון.

הפסטיבל יפתח עם הסרט זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין האחרון, "לאחוז בליאת" (Holding Liat) של ברנדון קריימר, על משפחתה של חטופת ה-7 באוקטובר, ליאת אצילי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תיק שחור" – ביקורת: סרט ריגול מותח ועשוי מצוין

"תיק שחור". מייקל פסבנדר.

"תיק שחור" הוא סרט ריגול מותח טוב של סטיבן סודרברג. לא מדובר בסרט פעולה נוסח ג'יימס בונד או "משימה בלתי אפשרית" עם מרדפים רגליים, קרבות פיזיים ובריחה ממטר יריות קולני אלא בעלילה שמתרחשת בעיקר בתוך משרדים ובארוחות ערב ביתיות. הוא עשוי מצוין, מעניין, משעשע (הומור הפך למצרך נדיר בימינו).

מייקל פסבנדר וקייט בלנשט -שני שחקנים שתמיד משחקים מעולה- מגלמים את ג'ורג' וקתר'ין, זוג נשוי שעובד באותה סוכנות ביון ממשלתית באנגליה. על ההתחלה מקבל ג'ורג' הודעה שיש חפרפרת בסביבתו ועליו למצוא במי מדובר. תחילה חששתי שזה יהיה דומה ל"החפרפרת" על פי ספרו של ג'ון לה קארה, שבגרסה מ-2011 גארי אולדמן גילם את ג'ורג' סמיילי – ושמחתי להתבדות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלושת המוסקטרים: דארטניאן" – ביקורת: הסרט הטוב ביותר בקולנוע מזה זמן רב

"שלושת המוסקטרים – חלק ראשון: דארטניאן".

"שלושת המוסקטרים: דארטניאן", הגרסה הצרפתית הקולנועית הראשונה זה עשרות שנים לספרו המפורסם של אלכסנדר דיומא, הוא סרט יוצא מן הכלל, מלהיב, מרשים, אחד הטובים ביותר שהוקרן בארץ בקולנוע מזה זמן רב, וכדאי מאוד לראותו בקולנוע. חשוב לדעת שהסרט נגמר עם הכתובית "המשך יבוא", וההמשך צפוי להיות מוקרן בארץ בקיץ; בצרפת הוקרן החלק הראשון בפסחא 2023 והחלק השני בחג המולד 2023, אז נצטרך לחכות פחות זמן מהם לסרט השני.

יש סיבה שחוזרים ומעבדים את הספר הקלאסי. יחד עם המחזה "סרנו דה ברז'רק", יצירתו של אלכסנדר דיומא היא אחת מאבני הדרך בתרבות הצרפתית, שמרבים להזכיר ולצטט. כולם מכירים את המוטו "כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם" ואת המונח "שלושת המוסקטרים" שמודבק בקלות רבה לכל שלושה שעושים משהו יחד. ההצלחה הגדולה של הספר הובילה לספרי המשך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סלקום תוסיף שלושה ערוצי סרטים המשדרים ברצף

סלקום טי-וי. באדיבות החברה.

סלקום TV תרחיב את היצע הערוצים המשדרים ברצף (ולא VOD), עם שלושה ערוצי סרטים חדשים – דרמה, קומדיה ואקשן – ושני ערוצי לייף סטייל מבית 'ענני תקשורת' – Travel+ ו- Goodlife+. הערוצים יפתחו לכלל המנוים של סלקום TV, ללא תוספת תשלום.

ערוץ סרטי דרמה – עם סרטים על אנשים, יחסים ומה שמחמם את הלב, כגון "ריאליטי", "אנטומיה של נפילה" ו"הלוויתן".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלטו נייטס" – ביקורת: מנסה להידמות ל"חבר'ה הטובים" ככל יכולתו

"אלטו נייטס". רוברט דה נירו.

הבמאי הותיק בארי לוינסון ("איש הגשם", "באגסי") משלב כוחות עם התסריטאי ניקולס פילג'י ("החבר'ה הטובים", "קזינו") ליצירת סרט מאפיה נוסף "אלטו נייטס", שאמנם מהנה למדי לצפיה אבל נטול ערך של ממש, ויתאים בעיקר לכאלה שרוצים עוד קצת מאותו דבר.

עלילת "אלטו נייטס" מגוללת את היריבות בין שני המאפיונרים הידועים (והאמיתיים) ויטו ג'נובזה ופרנק קוסטלו (שניהם בגילומו של רוברט דה נירו) שבצעירותם היו חברים ובהמשך נפרדו דרכיהם והם הפכו להיות יריבים מרים שאינם מצליחים לבטוח אחד בשני. כשויטו מוציא חוזה על פרנק, העניינים מתחילים לצאת משליטה ופרנק מנסה לחלץ את עצמו בשלום מהסיטואציה שנכפתה עליו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכירה פומבית" – ביקורת: דמויות מקוריות ומשחק מוצלח

"מכירה פומבית". לואיז שבילו.

"מכירה פומבית" הוא סרט דרמה צרפתי, שמתרחש בעיקר בפריז, עם אוסף דמויות מקוריות ומאופיינות היטב שאותן מגלמים שחקנים בטבעיות יוצאת מן הכלל.

השלד של הסיפור הוא יצירת אמנות של הצייר האוסטרי אגון שילה שנחשבה לאבודה ומגיעה לידיעת בית מכירות פומביות בפריז (בעל שם שמזכיר את סותבי'ס), שחושד ומשער שמדובר בזיוף. אבל זה כמעט רק תירוץ כדי להציץ לחייהן של מספר דמויות המעורבות בפרשה: אנדרה מאסון, מנהל המחלקה הבין-לאומית של בית המכירות הפומביות; אורור, העוזרת שלו; חברי הנהלה של בית המכירות הפומביות; ברטינה, אשתו לשעבר של אנדרה (ליה דרוקר); מרטין, צעיר שמתגורר עם אמו במולהאוז (קרוב לגבול של צרפת עם גרמניה ושוויץ), חבריו וסוזן, עורכת הדין שלהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"כל מה שאנחנו מדמיינים כאור" – ביקורת: עלילה דלה ללא אמירה מקורית

"כל מה שאנחנו מדמיינים כאור".

הסרט זוכה פרס הגראנד פרי של חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון, "כל מה שאנחנו מדמיינים כאור" של הבמאית ההודית פאייל קפדייה, עוסק בניגודים: העיר לעומת הכפר, ההינדי לעומת המוסלמי, השמרנות לעומת המודרנה. אבל הוא מאכזב משום שיש לו עלילה דלה ואין לו אמירה מקורית כלשהי.

ראשית כדאי להבהיר כי "כל מה אנחנו מדמיינים כאור" הינו קו-פרודוקציה צרפתית-הודית-הולנדית-לוקסמבורגית-איטלקית והעלילה עוקבת אחר פראבה ואנו, העובדות כאחיות בבית חולים במומבאי ונמנות על המיעוט המאלאיילי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מגרש הרוסים" – ביקורת: יעקב זדה טוב, אבל העלילה נוסחתית ולא אמינה

"מגרש הרוסים". יעקב זדה דניאל. צילום באדיבות אנדמול שיין ישראל.

סדרת הדרמה "מגרש הרוסים" מבית "כאן 11" שבמרכזה פרשיית רצח מסתורית, היא בעצם סדרה על זהויות והקונפליקטים בינהן, אבל הסאב-טקסט מוגש באופן כל כך עצל, גס ולא אמין, שהתייאשתי ממנה מהר.

יצירתם של יבגני רומן ודימה מלינסקי עוסקת בדמותו של יהודה (יעקב זדה) שוטר במרחב ירושלים שחוקר רצח בעל מאפיינים מוזרים של עולה חדשה מחבר העמים. במקביל, אנדריי (אנטולי בליי) תושב רוסיה, חוקר בעצמו סדרה של רציחות בעלות מאפיינים דומים שהתרחשו במדינתו, לאחר שבנו הואשם בהן ואביו רוצה להוכיח את חפותו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים באוסקר 2025: "אנורה" הזוכה הגדול עם 5 פרסים; "אין ארץ אחרת", שבין יוצריו יובל אברהם הישראלי, זכה בסרט תיעודי

אלו הזוכים בטקס האוסקר ה-97 שאותו הנחה קונאן או'בריאן. היתה חלוקה מכובדת למספר סרטים. לשון בייקר היה ערב טוב מאוד עם ארבעה פסלונים! כתסריטאי, כבמאי, כעורך וכמפיק "אנורה" שזכה ב-5 מתוך 6 קטגוריות (הפסיד רק שחקן משנה). היחיד שזכה ארבע פעמים בטקס אחד עד היום הוא וולט דיסני (כמפיק).
"הברוטליסט" זכה בשלושה פרסים: שחקן ראשי, צילום ופס-קול.

"אמיליה פרז", שהיה מועמד ל-13 פרסים (ב-12 קטגוריות), יותר מכל סרט אחר השנה, זכה על שחקנית משנה ושיר מקורי בלבד. "אני עדיין כאן" הוא הסרט הברזילאי הראשון שזוכה בקטגוריה הסרט הזר והסרט הרביעי בסך הכול מדרום אמריקה.
"מרשעת" זכה לעיצוב אמנותי ולתלבושות, "חולית חלק 2" לצליל ולאפקטים חזותיים. "עד שיצא עשן לבן" זכה על תסריט מעובד ו"יופי מסוכן" לאיפור-עיצוב שיער.

הסרט הטוב ביותר
"אנורה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

והאוסקר ילך ל…? (תחזית 2025)

"אנורה".

הלילה ייערך בלוס אנג'לס טקס הענקת פרסי האוסקר 2025 (ה-97 במספר) בהנחיית קונאן או'בריאן. כבכל השנה, מי אני מאמין שיזכה ו , ובמיטב המסורת, הנה ההימורים שלי לזוכים. רגע לפני – בואו נדבר על כמה דברים שיהיו מעניינים השנה בטקס.

אורכו של "הברוטליסט" 214 דקות. אם יזכה יהיה השלישי הכי ארוך אי פעם אחרי "חלף עם הרוח" (1939) עם 238 דקות ו"לורנס איש ערב" (1962) עם 216 דקות. הוא היה המועמד המוביל כשהכריזו בינואר על המועמדויות, אבל עכשיו מסתמן שלא הוא יזכה.

אם אדריאן ברודי יזכה כשחקן ראשי על "הברוטליסט", זה יהיה 22 שנה אחרי שזכה על "הפסנתרן". היו נשים שזכו בפעמיים היחידות שהיו מועמדות לאוסקר למשחק (כולל ויויאן לי והילרי סווינק), אך אין שחקן שזכה כשחקן ראשי בפעמיים היחידות שהיה מועמד (כריסטוף וולץ זכה פעמיים על משנה; קווין ספייסי זכה כשחקן משנה וכשחקן ראשי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »