מגזין סרטים (עמוד 3)

הימורים לזוכים באוסקר 2026

"קרב רודף קרב". בניסיו דל טורו, ליאונרדו די'קפריו.

את טקס הענקת פרסי האוסקר 2026 של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע ינחה קונאן או'בריאן בפעם השנייה ברציפות. יש אנשים שצפויים לזכות, יש כאלה שעשויים לזכות, ובין חלוקת הפרסים גם יחלקו כבוד לכוכבים שמתו בשנה האחרונה: רוברט רדפורד, דיאן קיטון, רוברט דובאל, רוב ריינר, והיו עוד: דיאן לאד, בריג'יט ברדו, מייקל מאדסן, טרנס סטאמפ, ואל קילמר, ג'ואן פלורייט, אודו קיר, גרהם גרין.

"חוטאים" מוביל עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר, אבל נראה ש"קרב רודף קרב" יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, בבימוי ובתסריט מעובד. מה עם עריכה, צילום ופסקול? אני מהמר על "קרב רודף קרב" אבל "חוטאים" יכול לגנוב את הפרס בקטגוריות האלה. חוץ משניהם, "פרנקנשטיין" המעוצב צפוי לזכות בכמה פרסים. "ציידי השדים של קיי פופ" צפוי לזכות בשני הפרסים שהוא מועמד להם: סרט האנימציה הטוב ביותר ושיר.

רשימת ההימורים של יונתן דורון לזכיות בפרסי האוסקר 2026:
סרט– "קרב רודף קרב"
בימוי- פול תומאס אנדרסון, "קרב רודף קרב"
שחקן ראשי– מייקל בי. ג'ורדן, "חוטאים"
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הדבר הזה" – ביקורת: כוכב "דברים מוזרים" בסרט מהנה שעדיף היה קצר יותר

"הדבר הזה". ג'ורג'ינה קמפבל, ג'ו קירי.

"הדבר הזה" הוא מהנה ומותח, אך יש תחושה שהיה יכול להיות מבדר יותר. זה לא סרט אימה אבל יש מעט קטעים דוחים.

פטרייה במעבדה מתחנת חלל שהתפרקה מיושן מגיעה חזרה לכדור הארץ והופכת למסוכנת. שנים לאחר מכן שוב עולה איום ההתפשטות של המוטציה הקטלנית. רוב 99 הדקות של הסרט מתרחשות במתחם של יחידות אחסון רב קומות תת-קרקעיות, לא צריך יותר מכך לסרט כזה, ועדיין הוא טיפה ארוך מדי, בעיקר בגלל הקדמה ארוכה כל כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פיליון" – ביקורת: אלכסנדר סקרסגארד בליהוק מושלם

"פיליון". הארי מלינג, אלכסנדר סקארסגרד.

"פיליון" (המושב מאחורי הנהג באופנוע) הוא סרט על מערכת יחסים קיצונית. העירום וקטעי המין ימשכו קהל מסוים וירחיקו קהל אחר.

קולין (הארי מלינג שגילם את דאדלי דרסלי בסרטי הארי פוטר) הוא פקח חניה שעדיין מתגורר עם הוריו. ריי, אופנוען אניגמטי (אלכסנדר סקרסגארד בליהוק מושלם, בחליפת רכיבה כבר אייקונית שאנשים ישחזרו-יחקו בתחפושות), מתחיל אתו בפאב והם פוצחים במערכת יחסים של שליטה, לא של אלימות אלא של עבד שהאדון שלו מחליט בשבילו מה עושים, איך עושים, מתי עושים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אין ברירה אחרת" – ביקורת #2: קומדיה לא מצחיקה ואינפנטילית

"אין ברירה אחרת". לי ביונג-הון.

"אין ברירה אחרת" מחזיר את היוצר החלוצי של הקולנוע הקוריאני, פארק צ'ון-ווק, עם ביקורת חברתית וכלכלית, כרגיל אצל הקוריאנים. הוא עושה את זה עם קומדיה ולא דרמה או סרט אקשן, ברם המזרח-אסיאתים לא ממש מצטיינים בהומור, כך שהתוצאה צולעת למדי.

מאן סו (לי ביונג הון, "משחק דיונון") הוא עובד מצטיין שמפוטר מעבודתו בחברה לייצור נייר, לאחר שהיא נרכשת על ידי חברה אמריקאית. בשל הפיטורין ועד שמאן סו ימצא עבודה חדשה, הוא ומשפחתו נאלצים לקצץ ברמת החיים שלהם: הבת, רי וואן, לא תוכל לקבל את שיעורי המוזיקה שלה והם לא יוכלו לשלם את המשכנתה עבור הבית המפואר שלהם. הבעיה היא שמאן סו לא מצליח למצוא עבודה בתפקיד דומה, ולכן הוגה תוכנית מקורית ומרושעת כאחת – להתנקש בחיי מועמדים פוטנציאלים על מנת שיהיה לו סיכוי טוב יותר להשיג את המשרה הנכספת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אין ברירה אחרת" – ביקורת #1: פסיכי ומקורי

"אין ברירה אחרת". לי ביונג-הון.

"אין ברירה אחרת" הוא סרט קוריאני טוב שהיה יכול להיות טוב מאוד ואפילו יותר מכך; הוא פסיכי ומקורי (מצרך נדיר בימינו) אך סובל מבעיה שגם סרטים "מערביים" רבים מדי חוטאים בו: הוא הרבה-הרבה יותר מדי ארוך.

הבמאי פארק צ'אן-ווק צבר מעריצים בכל העולם עם סרטיו "אזור הביטחון" המומלץ, "שבעה צעדים" (Oldboy), "המשרתת" ו"החלטה לעזוב" שהבעיה העיקרית שלו היתה שהוא ארוך מדי (שעתיים ו-19 דקות, בדיוק כמו "אין ברירה אחרת").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הצילו" – ביקורת: מותחן קליל עם כימיה בין הכוכבים

"הצילו". רייצ'ל מק'אדמס.

"הצילו" הוא סרט מהנה, משעשע, על גבר ואישה על אי בודד, אך במקום להתאהב כפי שמצופה מסרטים כאלה מדובר בסרט בסגנון שונה, שבנוי יותר כמותחן קליל עם מאבקי כוח בין השניים והישרדות, וכשזה אלים זה גרפי, אכזרי, מדמם, מוגזם, כואב.

כבר נעשו סרטים על גבר ואישה על אי בודד שנאלצים להתמודד עם איתני הטבע, הייאוש וזה עם זה (רשימה חלקית: "סחף חושים", "הלגונה הכחולה", "שישה ימים שבעה לילות")… גם "הצילו" עוסק ביחסי הכוחות המשתנים בין התקועים עם הנסיבות המאיימות, אבל הפעם במקום צמד שאנחנו יודעים שיתאהב ויהפוך לזוג, יש קשר אחר בין לינדה (רייצ'ל מקאדמס) וברדלי (דילן אובריאן).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בקצב הג'ונגל 2" – ביקורת: הרפתקאות מהנות ותואמות לגיל צעיר

"בקצב הג'ונגל 2".

"בקצב הג'ונגל 2" הוא כמובן סרט המשך, ויש בו אזכורים לדברים שקרו בסרט הראשון משנת 2020, אך לא חייבים לראות אותו. הוא מוקרן בבתי הקולנוע בישראל רק בגרסה המדובבת לעברית, מה שמצביע שנועד לילדים צעירים בלבד, אבל יש בו אלמנטים שיעברו מעל ראשם של הילדים ומילים שלא צריכות להיות בסרט בעברית לילדים.

קוף בשם קופיף ופילה בשם חדק הם חברים טובים, וחברות הוא הנושא המרכזי של הסרט. דרכיהם נפרדות בטעות כשהיא מוחזרת לעבר הרחוק כשדינוזאורים הילכו על כדור הארץ. זה קורה בעקבות ביקור (חוזר) של חייזרים בג'ונגל שבו מתגוררים צמד החברים. בעלי חיים, חייזרים, דינוזאורים, מה עוד ילדים יכולים לבקש?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האמנט" – ביקורת #2: כל המניירות הקלישאתיות ללא שביב מודעות עצמית

"האמנט". פול מסקל, ג'סי באקלי.

בסרט "האמנט", קלואי ז'או ("ארץ נוודים") חוזרת עם אדפטציה לספרה של מגי אפרל משנת 2020, שבאופן מקורי למדי בוחרת להתמקד לא בווליאם שייקספיר עצמו אלא בזוגתו, הדי אלמונית מבחינה היסטורית. המטרה היא להעניק מימד נוסף ליצירתו הספרותית, אולם התוצאה איננה מספקת מבחינה אמנותית ומבחינה רגשית.

בזמן שוויליאם שייקספיר הצעיר (פול מסקל) מתפרנס משיעורי הוראה בישוב הקטן סטרטפורד שנמצא ליד ברמינגהאם, כ-150 קילומטר מלונדון, הוא פוגש את אגנס (ג'סי באקלי) ומתאהב בה מיד. הם מתחתנים למרות התנגדות המשפחות שלהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המנט" ו"הסוכן החשאי" – ביקורת כפולה

"המנט". ג'סי באקלי.

מה הקשר בין סרטי הדרמה "המנט" על ויליאם שייקספיר ואשתו בתחילת המאה ה-17 ו"הסוכן החשאי", סרט ברזילאי שמתרחש ב-1977? שניהם זוכים ליחסי ציבור ותשומת לב של פסטיבלים וגופים שונים שמחלקים פרסים ברחבי העולם, כולל מועמדויות לאוסקר לסרט הטוב ביותר. זה קורה בכל שנה שקומץ סרטים מוזכרים שוב ושוב, גם כשחלקם לא ראויים לכך ושיש סרטים טובים מהם בהרבה שלא זוכים למועמדות בודדת. שניהם גם ארוכים מדי וזכו ממני לציון דומה.

"המנט" מתחיל עם סיפור ההיכרות של ויל העני לאגנס, שבאה ממשפחה טובה. בהמשך הם מתחתנים, בניגוד לדעת הוריה, נולדת להם בת ותאומים, בת ובן ששמו המנט. בהתחלת הסרט יש ציטוט מתוך ספר שנקרא "מותו של המנט וכתיבת המחזה המלט", אז הסוף ידוע מראש, וגם שם הסרט (שמבוסס על ספר) ממקד אותנו בדמות מסוימת על אף שההתמקדות היא בהוריו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2026: "חוטאים" מוביל עם 16 מועמדויות, יותר מכל סרט אי פעם

"חוטאים". מייקל ב. ג'ורדן.

הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע לשנת 2026 (ה-98 במספר). החל מהשנה יש קטגוריה לליהוק (בעוד שנתיים תצטרף קטגוריה לפעלולנים), וגם בזכותה "חוטאים" שבר את השיא שהחזיקו שלושה: "הכל אודות חוה", "טיטניק" ו"לה לה לנד" עם 14 כל אחד. "קרב רודף קרב" מועמד ל-13 פרסים, כולל שני שחקני משנה. ואחריהם "ערך סנטימנטלי עם 9 מועמדויות ו"המנט", "מרטי סופרים" ו"פרנקנשטיין" עם 8 כל אחד.
ההפתעה העיקרית היא התעלמות מוחלטת מ"מרשעת: חלק 2", מכך שצ'ייס אינפינטי לא מועמדת על תפקידה הראשי ב"קרב רודף קרב" (כש"במקומה" קייט הדסון מועמדת) ושפול מסקל לא מועמד על "המנט".

את הטקס ינחה בפעם השנייה ברציפות קונאן אובריאן והוא יתקיים בלוס אנג'לס ב-15 במרץ, בלילה שבין ראשון לשני (שעון ישראל).

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2025:

הסרט הטוב ביותר
1. "קרב רודף קרב"
2. "מרטי סוּפּרִים"
3. "המנט"
4. "חוטאים"
5. "ערך סנטימנטלי"
6. "בוגוניה"
7. "פרנקנשטיין"
8. "הסוכן החשאי"
9. "חלומות רכבת"
10. "פורמולה 1"
* בשנה שעברה היו מועמדים שני סרטים בשפה שאינה אנגלית, השנה גם שניים: "ערך סנטימנטלי" (בנורווגית) ו"הסוכן החשאי" (בפורטוגזית) המועמדים שניהם גם בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקיץ ההוא בפריז" – ביקורת: סתמיות ושיממון

"הקיץ ההוא בפריז".

"הקיץ ההוא בפריז" הוא פרוייקט יוצא דופן שניצל את התפאורה האולימפית שעטפה את בירת צרפת לפני שנה וחצי, כרקע לדרמה המתוארת בו. הבעיה היא שאפילו תפאורה של פעם במאה שנה לא מצליחות להציל את היצירה הזאת (אם אפשר בכלל לקרוא לזה יצירה) מתהומות הסתמיות והשיממון.

סרט הביכורים של הבמאית ואלנטן קאדיק מתרחש בבירת צרפת, פאריז, בקיץ של 2024, עת התקיימה בה האולימפיאדה, ועוסק בבלנדין, רווקה בת ה-30, שמגיעה מנורמנדי על מנת לצפות במשחקים וספציפית בתחרויות השחיה המתקיימות בלה-דפנס, בגלל אהדתה לשחיינית בריל גסטלדלו. בנוסף, אחותה למחצה של בלנדין, אותה לא ראתה כעשור, מתגוררת בפריז וזאת היא הזדמנות טובה עבורה להיפגש עימה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

יוזמה חדשה: הקרנת סרטי דוקו ישראלים ומפגשי יוצרים במועדוני נוער ברחבי הארץ, "דוקו טוק"

"היה היה נער".

הפורום הדוקומנטרי בישראל בשיתוף קרן כדר יצאו במיזם חדש בשם "דוקו טוק", להקרנת קולנוע דוקומנטרי ישראלי במועדוני נוער ברחבי הארץ, ובליווי מפגשים עם היוצרים והיוצרות. הסרטים הראשונים שישתתפו במיזם הם "היה היה נער" ו"היה היה ילד" של אורי לוי, "קיקי" של נתן רושנסקי, "מאה מיליון צפיות" של איתמר רוז, "ספיר" של לירן עצמור ו"רק ניצחון אחד" של רועי אלון. הישובים הראשונים שבהם יוקרנו הסרטים הן בנימינה, נשר, בת ים, עמק הירדן ומגידו.

רשימת ההקרנות הראשונות במיזם:

25.1.26 – דוקו טוק בנימינה: "היה היה נער"
29.1.26 – דוקו טוק נשר: "היה היה ילד"
2.2.26 – דוקו טוק בת ים: "קיקי"
2.2.26 – דוקו טוק עמק הירדן: "מאה מיליון צפיות"
18.2.26 – דוקו טוק מגידו: "ספיר"
22.2.26 – דוקו טוק עמק הירדן: "רק ניצחון אחד"