"החיים הטובים" – ביקורת
זוהי ביקורת על "החיים הטובים" (Easy Living), סרט בן 80 שראיתי לאחרונה בפעם השנייה. ראיתי אותו מתישהו במאה ה-20 במסגרת "הצגה שנייה", רצועת הסרטים הישנים והקלאסיים ששודרה פעם בערוץ הילדים, כשהצופים המקוריים של הערוץ כבר הלכו לישון. מעבר לסרטים המפורסמים שודרו גם סרטים פחות ידועים, ושם התגלו לי סרטים נפלאים. היום אפשר למצוא סרטים רבים באינטרנט אבל צריך לדעת מה לחפש. חבל מאוד שעם כל הערוצים שיש היום אין מספיק במה לסרטים זרים ולסרטים ישנים.
את "החיים הטובים" (1937) כתב פרסטון סטרג'ס (במסגרת אותה רצועה גם נהניתי מ"הפייה הטובה" שהוא כתב; אולי גם אחזור לצפות בו בהזדמנות), שבשנות ה-40 כתב וביים 11 סרטים(!), ביניהם "ליידי איב" עם הנרי פונדה וברברה סטנוויק, "סיפור פאלם ביץ'" עם קלודט קלובר ו"מסעות סאליבן" המומלץ (שמתוכו לקוח שם הסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?"). סטרג'ס התמחה בקומדיות שנונות, בדרך כלל על החברה הגבוהה, שהיה בהן גם תוכן, אמירה על החברה האנושית ורגישות אנושית.
עשרים הדקות הראשונות של "החיים הטובים" מצוינות. מיד מבינים מי הדמויות, המניעים שלהן, באיזה עולם אנחנו נמצאים, ומקבלים תחושה של העלילה המורכבת אך לא מסובכת, שמוצגת בצורה פשוטה ומובנת ובקצב מהיר עם דיאלוגים מושחזים ומצחיקים.











