מגזין סרטים (עמוד 207)

הוכרזו המועמדים לגלובוס הזהב 2017: "לה לה לנד" ו"אמריקה נגד או-ג'יי סימפסון" מובילים במועמדויות

"לה לה לנד". אמה סטון, ריאן גוסלינג.

"לה לה לנד". אמה סטון, ריאן גוסלינג.

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2017 (ה-74 במספר). את הטקס, שיתקיים ב-8 בינואר, ינחה ג'ימי פאלון שמנחה את תכנית הלילה של NBC המשדרת את הטקס. פרס מפעל חיים ע"ש ססיל בי. דה-מיל יינתן למריל סטריפ, שהיתה מועמדת לגלובוס הזהב 29 פעמים והשנה מועמדת בפעם ה-30 וזכתה מספר שיא של 8 פעמים. כמו שאוהבים בגלובוס הזהב, השנה יזכה סרט מוזיקלי (ולא קומי) בפרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית הקומדיה/סרט מוזיקלי, והוא כנראה "לה לה לנד" שמוביל במספר המועמדויות, המונה 7. מיד אחריו מוביל סרט הדרמה "אור ירח" עם 6 מועמדויות. הפתעה נרשמה בקטגורית השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה, שבו מועמדת באופן נדיר שחקנית מסרט זר – איזבל הופר על "היא" (סרט צרפתי-גרמני-בלגי).

בנוגע למועמדים בתחום הטלוויזיה: בגלובוס הזהב אוהבים לאמץ תכניות חדשות, ולתת את הפרס לשחקנים ולשחקניות שונים כמעט בכל שנה. הפתעה גדולה ש"בנות גילמור" לא מועמד לשום פרס והתעלמות מוחלטת גם מ"כתום הוא השחור החדש". ובאופן כללי, זו השנה הרעה ביותר לנטפליקס מאז הצטרפה למירוץ לגלובוסים לפני 3 שנים, כשסדרות שלה מועמדות ל-5 פרסים בלבד (ל"הכתר" ו"סטריינג'ר ת'ינגס"). גם לאמזון יש 5 מועמדויות, אבל לשם השוואה, לרשת הכבלים המסורתית-בפרסים HBO יש 14 מועמדויות (בין היתר ל"ווסטוורלד" ו"ליל האירוע" החדשות, לצד "משחקי הכס" הותיקה). את מספר המועמדויות בטלויזיה מובילה המיני-סדרה "אמריקה נגד או-ג'יי סימפסון" עם 5 כאלה.

רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2017:

קולנוע

סרט הדרמה הטוב ביותר
1. "הסרבן"
2. "אור ירח"
3. "סארו: הדרך הביתה"
4. "באש ובמים"
5. "מנצ'סטר ליד הים"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לה לה לנד" – ביקורת

"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.

"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.

"לה לה לנד" הוא סרט שמנסה להיות הרבה מאוד דברים בו זמנית. האם הוא מצליח? זה כבר תלוי מה אתם מחפשים בו. מצד אחד הסרט מתחיל כמיוזיקל, עם כל הקלישאות הכרוכות בכך כגון אין ספור אנשים בבגדים צבעוניים שפתאום באמצע החיים מתחילים לרקוד בתיאום מושלם. מצד שני הסרט ממשיך כדרמה רצינית המבקרת את מות המקוריות והקושי בטיפוס אל פסגת עולם הבידור. בין לבין הוא גם מנסה לשלב סיפור רומנטי שלא יהיה סטנדרטי מדי. הנושאים האלה רבים מדי, ואמנם כל אחד מהם מטופל בצורה טובה למדי כשלעצמו, היה עדיף לו הסרט היה מתמקד בנושא אחד לכל אורכו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הישראלים בפסטיבל הקולנוע היהודי 2016: וולמן עם "סיפור אהבה ארץ ישראלי", פלד-קדר עם "יונה" ועוד

"סיפור אהבה ארץ-ישראלי".

"סיפור אהבה ארץ-ישראלי".

פסטיבל הקולנוע היהודי 2016 (ה-18 במספר) בירושלים, הכריז על הסרטים הישראלים שיוקרנו בו בבכורה, ובינהם: "סיפור אהבה ארץ ישראלי" של דן וולמן, "יונה" של אילן פלד ויאיר קדר ו"עד הצעד האחרון" של בוריס מפציר.

הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-24 ל-29 בדצמבר בסינמטק ירושלים, יפתח עם הסרט "הכחשה" של מיק ג'קסון ובנוכחותה של גיבורת הסרט דבורה ליפשטדט (אותה מגלמת בסרט רייצ'ל ווייז) שנתבעה בידי גבר שכינתה 'מכחיש שואה'; וינעל עם הסרט "גן חיות קדוש" על גן החיות התנכ"י.

רשימת הסרטים הישראלים בפסטיבל הקולנוע היהודי 2016 בירושלים:

"סיפור אהבה ארץ ישראלי", דן וולמן
"יונה", אילן פלד ויאיר קדר (על יונה תנעמי; לא להתבלבל עם "7 הסלילים של יונה וולך")
"עד הצעד האחרון", בוריס מפציר
"מאמינים במשטרה", מורדי קרשנר
"צבעים של שנאה", אופיר טריינין

"בעלי ברית" – ביקורת

"בעלי ברית". בראד פיט, מריון קוטיאר.

"בעלי ברית". בראד פיט, מריון קוטיאר.

לכאורה קל לסווג את "בעלי ברית" כמעין "מר וגברת סמית'" המתרחש במלחמת העולם השנייה, אבל בפועל קשה יהיה למצוא שני סרטים בעלי אופי כל כך שונה. במקום האקשן הקליל וחסר המח שמציע סרט המרגלים מ-2005, "בעלי ברית" אינו סרט אקשן, כי אם מותחן רציני ודרמטי המבוצע בצורה מצויינת, כזאת שתשאיר אתכם על קצה הכסא למשך כל אורכו.

את הסרט ביים רוברט זמקיס, שכבר זכה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה עם יצירות מופת כמו "להתחיל מחדש", "פורסט גאמפ" וטרילוגיית "בחזרה לעתיד". הפעם הוא מאחד כוחות עם סטיבן נייט, אחד הכותבים המוערכים בהוליווד היום, על אף שתסריטיו, בניגוד לסרטיו של זמקיס, לא זכו להצלחה רבה ("משחק באש", "לוק"). השילוב בין זמקיס לנייט עובד מצויין. מצד אחד הכתיבה של נייט בונה סיפור מפותל ורב תהפוכות בעוד שזמקיס מצליח להעביר את המתח הנבנה בעזרת כמה וכמה רגעי מפתח שמשאירים את הצופה עם נשימה עצורה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיות הפלא והיכן למצוא אותן" – ביקורת

"חיות הפלא והיכן למצוא אותן". קתרין ווטרסטון, אדי רדמיין.

"חיות הפלא והיכן למצוא אותן". קתרין ווטרסטון, אדי רדמיין.

באופן עקרוני אני מתנגד להשוואה בין סרט לחומר המקור עליו הוא מבוסס. כל סרט נבחן לגופו, ומה שלא ניבט מן המסך כעת לא אמור להשפיע על החוויה של זה הנוכחי. לגישה זו יש יתרון בכך שאני לא מתרגז על הרס ילדותי בכל פעם שיוצא סרט שקשור לסרט או לסדרה שפעם אהבתי – כי אין קשר בין הדברים. ולהפך, אני לא נהנה רק מעצם הקשר הנוסטלגי עם היצירה המקורית. לכן מבחינתי "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" (שאמור להיות ההתחלה של סדרה בת חמישה סרטים) המתרחש בעולם של הארי פוטר, 70 שנה לפני הספרים והסרטים, הוא בסך הכל סרט בו אדי רדמיין לא מגלם דמות היסטורית. ייתכן ואם הייתי מעריץ של הארי פוטר הרגש היה גובר על השכל (מודה לא קראתי אף ספר בסדרת "הארי פוטר" ואין לי חיבה יתרה לסרטים) אבל בסופו של דבר אני שופט את הסרט כיצירה קולנועית ותו לא.

וכשמתייחסים אליה ככזו היא לא מוצלחת בכלל: ישנם יותר מדי קווי עלילה שנראים כאילו נכפו זה על זה, דמויות לא מעניינות מספיק והכל מאד צפוי. למרות זאת, אני משער שעבור מעריצי פוטר, הגילוי של דברים חדשים על העולם שהם אוהבים יכול להיות חוויה מהנה. מאחר ואין קשר ישיר מדי לדמויות של סדרת המקור, אני חושב שבניגוד למשל לטרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים" אין סכנה להרס הזיכרון – אלא להפך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המפגש" – ביקורת

"המפגש". איימי אדמס.

"המפגש". איימי אדמס.

מעל הכל, "המפגש", מי שאמור להיות סרט המד"ב הגדול של השנה, הזכיר לי את סרט המדע הבדיוני הגדול של לפני שנתיים – "בין כוכבים". שני הסרטים שואבים את כוחם מרעיון אינטלקטואלי מעניין ומורכב, ויחד עם צילומים יפים מצליחים להתגבר על משחק בינוני ומוזיקה איומה, רק כדי להסתיים בקשקוש מוחלט שפוגע באווירה הכללית ומשאיר טעם חמוץ בפה. אבל אני מקדים את עצמי, אז הבה נתחיל מהתחלה.

את "המפגש" ביים הבמאי דניס וילנב, שהתפרסם כבמאי של סרטים מוערכים ומורטי עצבים הנמצאים על גבול הדרמה-מתח (בינהם "האישה ששרה", "אסירים" ו"סיקאריו"). הפעם הוא עשה סרט המבוסס על סיפורו הקצר של הסופר עטור השבחים טד צ'יאנג, "סיפור חייך", וחוקר את שאלת התקשורת עם חייזרים, שאלה קשה שרבים נוטים להתחמק ממנה. וילנב אמנם צולח את המלאכה הקשה של הפיכת תחום הלינגוויסטיקה למעניין, ומצליח להכניס לסרט את המתח המפורסם שלו, אך כושל בניסיון להפוך את מה שמתרחש על המסך למובן או הגיוני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

נטפליקס רכשה לשידור את הסדרות הישראליות "בני ערובה", "פאודה" ו"המדרשה"

"בני ערובה". איילת זורר, יאיר לוטן.

"בני ערובה". איילת זורר, יאיר לוטן.

נטפליקס רכשה לשידור את הסדרות הישראליות "בני ערובה" של עמרי גבעון ורותם שמיר, "פאודה" של ליאור רז ואבי יששכרוף ו"המדרשה" של אורי לברון, יזהר הר לב ודני סירקין. הסדרות תעלנה לשידור במלואן בשירות ה-VOD האמריקאי בכ-130 המדינות שבהן הוא פועל (כולל ישראל וארה"ב). שלוש הסדרות תשודרנה במרבית המדינות בעברית עם כתוביות באנגלית, ובמקרים אחדים (כגון דרום אמריקה) תדובב לשפת המקור.

את מכירת "בני ערובה" ניהלה חברת ארמוזה של אבי ארמוזה; את מכירת "פאודה" ניהלה הדס מוזס-ליכטנשטיין מסוכנות התוכן ADD בשיתוף עם מנהלת רכש הערוצים דנה שטרן מ-yes; ואת מכירת "המדרשה" ניהלה חברת אנדמול-שיין אינטרנשיונל. "בני ערובה" תשודר בנטפליקס על שתי עונותיה; "פאודה" מיועדת להתחיל את צילומי העונה השניה בקרוב אחרי פתרון הסכסוך בין שתי המפיקות של הסדרה (וגם העונה השניה תשודר בנטפליקס אחרי yes); ואמנם גם "המדרשה" חודשה לעונה שניה, טרם החלו ההכנות לצילומים, ובנטפליקס היא תיקרא "המוסד 101".

הוכרזו זוכי פרסי פורום היוצרים הדוקומנטרים 2016: "פרינסס שואו" ו"מוות בבאר שבע" הטובים ביותר

"פרינסס שואו".

"פרינסס שואו".

פורום היוצרים הדוקומנטרים הכריז על הזוכים בפרסי תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2016 (ה-11 במספר) שלו, ובראשם "פרינסס שואו" של עידו הר זכה בפרס הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר ובשלושה פרסים נוספים (פרסי עיצוב הפסקול, העיצוב האמנותי והמוסיקה המקורית). הסרט "מוות בבאר שבע" של טלי שמש ואסף סודרי בפרס הסרט הקצר, הסרט "החולמים מבבילון" זכה בפרס סרט הביכורים, והסרט "שבוע 23" יצא עם 3 פרסים מהתחרות (צילום, עיצוב אמנותי ותעודה חופשית). הבמאית והמפיקה נעמי שחורי קטפה את פרס מפעל החיים.

רשימת הזוכים בפרסי פורום היוצרים הדוקומנטרים 2016:

הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר
"פרינסס שואו"

סרט תעודה קצר (40 עד 60 דקות)
"מוות בבאר שבע"

סרט ביכורים
"החולמים מבבילון"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסדרה "תאג"ד" חודשה לעונה שניה

"תאג"ד".

"תאג"ד".

חברת הלוין yes מרוצה מאד ככל הנראה מהסדרה הישראלית שלה "תאג"ד" מאת ציון רובין, והזמינה עונה שניה שלה תוך כדי הריצה של העונה הראשונה. לטענת החברה, הסדרה הגיעה כבר ללמעלה מ-5 מיליון צפיות ב-VOD.

הסדרה מספרת על חובשים בגדוד 33 של הצנחנים, שמסתבכים בפעם הראשונה כשהם נחשדים במעשים בלתי חוקיים, ופעם שניה כשהם מנסים לחקור את הפרשה בעצמם. מככבים בסדרה תומר קפון, דניאל גל, אור אדרי, שירה נאור, דין מורישניקוב ותום גרציאני.

בשלב זה מדובר בהזמנה בלבד ללא טווח תאריכים מוגדר. מדובר בסדרה יומית, ולכן נדרשת מלאכת תסריט וצילומים רבה.

"אמריקן האני" – ביקורת

"אמריקן האני". שיה לה'בוף, סאשה ליין.

"אמריקן האני". שיה לה'בוף, סאשה ליין.

"אמריקן האני" יכל להיות ספר נהדר המשלב התבוננות עמוקה בחברה האמריקאית לצד התלהבות נעורים, אבל כסרט הוא בעיקר ארוך וחסר פואנטה. הסרט מתיימר לספר על חייהם של בני הנוער משולי החברה, כמו מעין "מישהו לרוץ איתו" אמריקאי, אבל בפועל מבזבז הרבה מאוד זמן על תפאורה ופחות על עלילה. התוצאה היא סרט חסר צורה, שמזכיר מסע ארוך ומייגע ללא יעד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוקטור סטריינג'" – ביקורת #2

"דוקטור סטריינג'".

"דוקטור סטריינג'".

אם למישהו לא היה ברור שהיקום הקולנועי של מארוול הוא שלם הגדול מסך חלקיו, מגיע הפתיח החדש של מארוול לפני "ד"ר סטריינג'" – הסרט האחרון לעת עתה ביקום הקולנועי של מארוול (יק"מ). לא רק שהפתיח שם במרכז את הסרטים במקום איורי הקומיקס שהיו בפתיח הישן, אלא הוא גם בא במקום כותרות הפתיחה של הסרט (אם כי זה לא הסרט הראשון בו זה קורה). אולפני מארוול למעשה אומרים לנו: הסרט, היוצרים שלו – כל אלו משניים. מה שחשוב הוא האולפן והיקום שהוא יצר. עם הלך רוח כזה לא מפתיע לגלות שהסרט הנוכחי לא ניחן בייחוד כלשהו. אחרי 8 וחצי שנים, יק"מ נהיה כמו רשת מזון מהיר: לטוב ולרע אתה יודע מה תקבל. מדי פעם יש הפתעות בתפריט (מי שלא אכל 'גלידה פיצוץ' עם 'אם-אנד-אם בוטנים' לא יודע תענוג מה הוא) אבל לרוב מה שמתקבל הוא נחמד ונעים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוקטור סטריינג'" – ביקורת #1

"דוקטור סטריינג'". בנדיקט קמברבאץ'.

"דוקטור סטריינג'". בנדיקט קמברבאץ'.

כמו לפני כל סרט חדש של מארוול עולה השאלה האם חברת הענק פיצחה את הנוסחה לסרטים טובים או שמא זה יהיה הכשלון הראשון אחרי זמן כה רב. ובכן, "ד"ר סטריינג'", שהוא סרט יפה ומגניב, מוכיח שהנוסחה אכן פוצחה ואנחנו צפויים לראות סרטי אקשן יפים וקלילים. יחד עם זאת בנוסחה יש חולשה – הסרטים לא מספיק שלמים כדי להפוך למצויינים, ונשארים "רק" טובים (שזה הרבה יותר מהישגיהם של המתחרים).

האולפן הגדול שבבעלות דיסני ניסה לעשות משהו מעט שונה בסרט ה-14 ביקום הקולנועי, כאשר בחר בסקוט דריקסון, שעד כה ביים בעיקר מותחני אימה ("רוח זדונית", "לילה מסוכן"), לביים ולכתוב את הסרט. מבחינות רבות אפשר להגיד כי דריקסון עבר בהצלחה את מבחן האש בביום סרטים בעלי תקציב של למעלה מ-100 מיליון דולר, אבל לא בהצטיינות. כי למרות שהסרט מביא חוויה ויזואלית שלא נראתה עד כה על מסך הקולנוע, התסריט של דריקסון מבולגן, לא עקבי ובינוני לכל היותר, מה שמונע מהסרט להתעלות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »