מגזין סרטים (עמוד 208)

"המייסד" – ביקורת

"המייסד". מייקל קיטון.

"המייסד", סרטו של ג'ון לי הנקוק על ריי קרוק, פחות מעניין בגלל הבמאי ויותר בגלל הגיבור: קרוק הוא כנראה שם פחות מוכר ממושא סרטו הקודם של הנקוק, וולט דיסני, אבל הוא אבי אחת האימפריות עליהן התבססה (או שמא עדיין מבוססת?) ההשפעה הגלובלית של ארה"ב על העולם – מקדונלדס. קרוק הוא גיבור פשוט עם נרטיב מאד פשוט: אדם עם הרבה התמדה וקצת פחות מוסר שהצליח בגיל מבוגר לחולל מהפכה באופן החיים שלנו.

סיבה נוספת שגרמה לי לוותר על הכלל הנוקשה שלי להימנע מסרטים המבוססים על מקרה אמיתי היא השחקן שמגלם אותו (מייקל קיטון). מעבר לכך שקיטון הוא שחקן נהדר, בסרט לא נעשה שום ניסיון לגרום לו להראות כמו ריי קרוק האמיתי, בעיני פרקטיקה קולנועית מיותרת. זה אולי דבר מינורי, אבל בעיני הוא מעיד הרבה על הכוונות של היוצרים. מצד שני, סרט לא יכול רק להסתפק בפעולה כזו כדי לצאת ידי חובה, ולצערי לא היה כאן אמירה מעניינת יותר מדי על מושא הסרט ולא על הז'אנר בו הוא פועל. בין "ג'ובס" ל"סטיב ג'ובס" הוא יותר קרוב לזה האחרון (זה עם מייקל פאסבנדר למי שמתבלבל – כמוני).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגיבורים של בוסטון" – ביקורת #2

"הגיבורים של בוסטון". מארק וולברג.

"הגיבורים של בוסטון" הוא סרט שכתוב טוב והוא הסרט הטוב יותר של פיטר ברג (לא כזאת חוכמה, תכף אגיע אליו). יש לו קצב טוב למרות שהוא יותר דרמה מאשר מתח ופעולה.

זהו סרטו השלישי ברציפות של פיטר ברג בכיכובו של מארק וולברג. כמו "אסון בלב ים" ו"השורד האחרון", "הגיבורים של בוסטון" מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש במאה ה-21. אלו הסרטים הטובים ביותר של ברג אחרי הזוועות והפספוסים של "הנקוק" עם ויל סמית', "צוללות" ו"עד החתונה זה יעבור" (Very Bad Things) עם כריסטיאן סלייטר וקמרון דיאז, אחד הסרטים הכי גרועים שראיתי אי פעם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגיבורים של בוסטון" – ביקורת #1

"הגיבורים של בוסטון". מארק וולברג.

"הגיבורים של בוסטון" הוא סרט אמריקאי-פטריוטי בכל רמ"ח איבריו, המנסה לספר על האדם הפשוט והקהילה, ועושה זאת בהצלחה מוגבלת. זאת, משום שהוא מנסה להיות שני דברים בו זמנית: גם סרט מתח אודות תפיסת המפגעים במרתון בוסטון, וגם דרמה אנושית קורעת לב אודות הנפגעים מפעולת הטרור וחוזקה של הקהילה האנושית בעיר. שני הדברים הללו לא קשורים זה לזה והניסיון לשלב בניהם יחדיו כושל, אם כי לא מספיק כדי להכריע את הסרט לכף החובה.

פיטר ברג יושב בכיסא הבמאי בהוליווד כבר למעלה מעשור ועדיין מתקשה לשחזר את ההצלחה של "אורות של שישי בערב". בשנים האחרונות שיתוף הפעולה שלו עם מארק וולברג ב"שורד האחרון" ו"אסון בלב ים", מעיד על שינוי כיוון חיובי מבחינתו. גם ב"גיבורים של בוסטון" הוא ממשיך להשתפר, ומצליח להחזיק את הצופים על קצה הכיסא ברגעי האקשן. למרבה הצער דווקא הניסיון להביא למסך כמה סיפורי קורבנות – כושל, משום שאלה מסופרים בצורה מבולגנת. יחד עם הצילום הזוועתי, נראה שלמרות שאולי לברג ישנו הכשרון, הוא עדיין לא בליגה של הגדולים באמת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שתיקה" – ביקורת

"שתיקה". שיניה צוקמוטו, אנדרו גארפילד.

"שתיקה" מתיימר להיות סרט עמוק ומורכב אודות חשיבותם של דת ואמונה במצבים קשים, אולם בפועל מדובר בסרט ארוך ומייגע, שאלמלא כמה רגעים קשים לצפייה יכל לשמש כגלולת שינה מצוינת. אינני אדם דתי ואינני בן הדת הנוצרית המוצגת בסרט, ברם הדיון התיאולוגי ש"שתיקה" מנסה לעורר לא מספיק טוב או מחדש כדי לרתק את הצופים ולכן יפול על אוזניים ערלות בכל מקרה.

אחרי 8 מועמדויות לאוסקר לבמאי הטוב ביותר ו-40 שנות ניסיון ("השתולים", "נהג מונית", "החבר'ה הטובים"), כבכיכול מפתיע לגלות שסרטו הזה של מרטין סקורסזה לא מככב בעונת הפרסים. אך כאשר צופים בסרט אפשר להבין את הסיבה: פרט לכמה רגע מתח טובים, סקורסזה לא מביא את האיכויות המוכרות שלו למסך, אלא כמה ממגרעותיו, כמו אורך מוגזם לסרט וסיום מרוח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החיים הטובים" – ביקורת

"החיים הטובים". ריי מילנד, ג'ין ארת'ור, אדוורד ארנולד.

זוהי ביקורת על "החיים הטובים" (Easy Living), סרט בן 80 שראיתי לאחרונה בפעם השנייה. ראיתי אותו מתישהו במאה ה-20 במסגרת "הצגה שנייה", רצועת הסרטים הישנים והקלאסיים ששודרה פעם בערוץ הילדים, כשהצופים המקוריים של הערוץ כבר הלכו לישון. מעבר לסרטים המפורסמים שודרו גם סרטים פחות ידועים, ושם התגלו לי סרטים נפלאים. היום אפשר למצוא סרטים רבים באינטרנט אבל צריך לדעת מה לחפש. חבל מאוד שעם כל הערוצים שיש היום אין מספיק במה לסרטים זרים ולסרטים ישנים.

את "החיים הטובים" (1937) כתב פרסטון סטרג'ס (במסגרת אותה רצועה גם נהניתי מ"הפייה הטובה" שהוא כתב; אולי גם אחזור לצפות בו בהזדמנות), שבשנות ה-40 כתב וביים 11 סרטים(!), ביניהם "ליידי איב" עם הנרי פונדה וברברה סטנוויק, "סיפור פאלם ביץ'" עם קלודט קלובר ו"מסעות סאליבן" המומלץ (שמתוכו לקוח שם הסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?"). סטרג'ס התמחה בקומדיות שנונות, בדרך כלל על החברה הגבוהה, שהיה בהן גם תוכן, אמירה על החברה האנושית ורגישות אנושית.

עשרים הדקות הראשונות של "החיים הטובים" מצוינות. מיד מבינים מי הדמויות, המניעים שלהן, באיזה עולם אנחנו נמצאים, ומקבלים תחושה של העלילה המורכבת אך לא מסובכת, שמוצגת בצורה פשוטה ומובנת ובקצב מהיר עם דיאלוגים מושחזים ומצחיקים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

רן דנקר יאמץ ילד מגוואטמלה בסדרה "מיגל"

"מתחת קו המים". רן דנקר.

השחקן רן דנקר יככב בסדרת הדרמה "מיגל" של הוט, אודות צעיר הומוסקסואל שמבקש לאמץ ילד מגוואטמלה. את הסדרה יצרו מעצב האופנה טום סלמה והבמאית דפנה לוין, והיא מבוססת בחופשיות על נסיונו של סלמה.

בסדרה, טום ההומוסקסואל (דנקר) יסע לגוואטמלה בניסיון להגשים את חלומו להפוך לאב, ויאמץ ילד משם. בהמשך תתמקד הסדרה במערכת היחסים שלו עם הילד המאומץ.

"מיגל" תחל להצטלם בחודש הבא (פברואר), עם כוונה לעלות למסך בהמשך השנה. באחרונה כיכב דנקר על הבמות במחזמר "אוויטה", וזהו תפקידו הטלויזיוני הראשון מאז הסתיימה העונה השניה של "תא גורדין" בשלהי 2014. אגב, בשנה העוקבת הוא הצהיר בריאיון עיתונאי כי הוא ביסקסואל.

הוט מפתחת סדרות עלילתיות לפי חייהם של אביב גפן ושל סטטיק ובן-אל תבורי

אביב גפן עם אחותו, שירה גפן, בפרימיירה של סרטה "בורג". צילום: רפי דלויה.

הוט מפתחת שתי סדרות עלילתיות, האחת על פי ימיו הצעירים של המוסיקאי אביב גפן, והאחרת על הצמד סטטיק ובן אל תבורי. הכיוון ככל הנראה ממשיך את הקו המצליח של "איש חשוב מאד" על השחקן יהודה לוי, שתפס גם בטלויזיה המסחרית עם "לצבי יש בעיה" על צביקה הדר ו"צומת מילר" על אדיר מילר.

גפן בן ה-43, בנו של המשורר יהונתן גפן, פרץ לתודעה עם להקת "התעויוט" באלבום "זה רק אור הירח" (1992), הופעה באיפור כבד ומדי צה"ל, והתבטאויות נגד שירות בצה"ל. באותה השנה גם הופיע בסדרה המצליחה "עניין של זמן" ובסרט "נערי החוף". גפן הבן נחשב למוסיקאי חשוב ברוק הישראלי, ובשנים האחרונות הוא גם מתפקד כמנטור בתוכנית המציאות "דה ווייס", דרכה הוא מקבל במה להתנגחויות עם מוסיקאים וסגנונות שונים.

סטטיק ובן אל תבורי הם אחת מהתגליות הגדולות של 2016, עם הצלחה מסחרית גבוהה. באחרונה החלו לשפוט בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" ואף זכו לאהדת המבקרים שם. אם הסדרה תרקום עור וגידים, יתכן והצמד גם יככב בסדרה.

יס פלנט בעקבות סינמה סיטי: מחיר כרטיס לקולנוע עלה ל-40 ש"ח

יס פלאנט ירושלים מבפנים. צילום: ערן לם

כחצי שנה אחרי סינמה סיטי, רשת יס פלנט ורב חן מצטרפת ומעלה גם היא את מחיר הכרטיס הרגיל לקולנוע ל-40 ש"ח (במקום 39 ש"ח עד כה). בהתאם, המחיר לכרטיס 4DX עלה גם הוא בשקל ל-58 ש"ח והתוספת של ההזמנה באינטרנט (4 ש"ח) מתווספת מעל מחירים אלה. עם זאת, מחירי כרטיסי התלת מימד והכרטיסים לאוכלוסיות מיוחדות (כגון גמלאים וחיילים) נותרו ללא שינוי.

"מחיר כרטיס קולנוע רגיל ברשת התעדכן לאחר שנתיים בהן הוא נותר ללא שינוי," נמסר מיס פלנט. "בשל ההתייקרויות בעלויות תפעול הקולנוע, תחזוקה, שכר ועוד, לא הייתה ברירה אלא להעלות את מחיר הכרטיס בשקל אחד. רשת בתי הקולנוע יס פלנט ורב חן תמשיך להציע חוויה איכותית במחיר שהוא בין הנמוכים בעולם המערבי."

כרגע רשת בתי הקולנוע לב, גלובוס מקס והסינמטקים נותרו 'מאחור' עם 39 ש"ח לכרטיס רגיל לסרט.

הוכרזו הזוכים בגלובוס הזהב 2017: "לה לה לנד" זכה בכל 7 המועמדויות; שתי הפתעות בדרמה

"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.

המחזמר הקולנועי "לה לה לנד" היה הזוכה הגדול של הערב בטקס גלובוס הזהב 2017 (ה-74 במספר) שהסתיים לפני שעה קלה בלוס אנג'לס: הסרט זכה בפרס הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, על בימוי, תסריט, שחקן ושחקנית ראשיים, פס-קול ושיר מקורי. מעולם לא זכה סרט בכל כך הרבה פרסים ועם 100% הצלחה! פרס סרט הדרמה הטוב ביותר הלך ל"אור ירח", שהיה מועמד לחמישה פרסים נוספים אך לא זכה באף אחד מהם. קייסי אפלק זכה, כצפוי, בפרס השחקן על "מנצ'סטר ליד הים" ואיזבל הופר היתה ההפתעה הגדולה השנייה של הערב כשזכתה כשחקנית ראשית על "היא", הסרט הצרפתי שזכה גם בסרט הזר הטוב ביותר. גל גדות הישראלית הגישה את פרס הסרט הזר (עם כריס המסוורת').

הטלפרומפטר של המנחה ג'ימי פאלון לא עבד בהתחלה והוא נאלץ לאלתר קצת עד שזה סודר. הוא קצת הגזים עם הבדיחות על דונלד טראמפ, שרובן לא היו מוצלחות ובהמשך הטקס הוא כמעט ולא הוסיף דברים. יש להניח שלא יוזמן להנחות את הטקס בשנה הבאה. מריל סטריפ, שהיתה מועמדת לפרס בפעם ה-30 וקיבלה פרס על מפעל חיים, היתה פוליטית ביותר בנאום התודה שלה. היא דיברה בין היתר על קמפיין הבחירות של טראמפ, והצביעה על חיקויו המלגלג של הנשיא הנבחר על נכותו של כתב ה'ניו-יורק טיימס', סרג' קוולסקי. "זה שבר את לבי לראות את זה ואני עדין לא מצליחה להוציא את זה מראשי כי זה לא היה בסרט, זה היה בחיים. האינסטינקט הזה להשפיל די נותן רשות להסית לחוסר כבוד." סטריפ גם הזכירה את קארי פישר (שכתבה את "גלויות מהחיים" שהיה מבוסס על חייה וסטריפ גילמה אותה בעצם בסרט). בטקס היה קטע שהוקדש לפישר ולאמה, דבי ריינולדס, וכך ויתרו על קליפ של האנשים שאיבדנו השנה.

בזוכים על סדרות טלוויזיה אהבו שתי סדרות חדשות. בדרמה: "הכתר" על המלכה אליזבת הצעירה ובקומדיה/מוזיקלית "אטלנטה". כל אחת זכתה בשני פרסים. המיני סדרה "מנהל הלילה" זיכתה את שלושת שחקניה הבריטיים בפרס גם כן.

בין נותני הפרסים היו מועמדות של שנה הבאה: גולדי הון ואיימי שומר (על הסרט הקומי Snatched), ריס וית'רספון וניקול קידמן (על המיני סדרה Big Little Lies) ודרו ברימור (על הסדרה הקומית Santa Clarita Diet).

רשימת הזוכים המלאה בפרסי גלובוס הזהב 2017:

קולנוע
סרט דרמה
"אור ירח"

שחקן בסרט דרמה
קייסי אפלק, "מנצ'סטר ליד הים"

שחקנית בסרט דרמה
איזבל הופר, "היא"

סרט קומדיה/מוסיקלי
"לה לה לנד"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יצורים ליליים" – ביקורת

"יצורים ליליים". איימי אדמס.

יש המשווים בין "יצורים ליליים", סרטו החדש של טום פורד, ל"מולהלנד דרייב", סרטו של דיויד לינץ' מתחילת שנות האלפיים. אחת הסיבות היא סצנת הפתיחה של שני הסרטים: מין מופע ריקוד משונה. אני דווקא מצאתי את הדמיון בגלל קטע מבהיל שמופיע יש מאין ואינו דומה לשאר הדברים המתרחשים בסרט (סצנת הדיינר ב"מולהלנד דרייב"). אבל הדמיון בניהם מתקיים במשהו יותר עמוק מסצנות בודדות. בשניהם יש ניסיון להבין דמויות נשיות תוך שימוש בטכניקות נרטיביות וירטואוזיות: אצל לינץ' זה היה באמצעות מבנה עלילתי כמו חלום. אצל פורד זה על ידי סיפור בתוך סיפור. בעיני שניהם כושלים בשימוש בכלים אלו, והתוצאה היא מאולצת ומלאכותית. הם יוצרים עולם עמוס דימויים מהפנטים אבל אלו דימויים ללא תכלית. בשני הסרטים היה רגע בו הבנתי שאני רואה מעטפה חלולה: אצל לינץ' זה היה לקראת סוף הסרט, כששני הזקנים מופיעים כדמויות מיניאטוריות (דבר שגרם לי לפרצי צחוק אדירים בזמנו). אצל פורד זה מגיע יחסית בחלק מוקדם של הסרט, והדבר הפך את הצפייה למעיקה. ההרגשה היא שאני צופה בסרט שצועק לי בפנים תוך כדי התעללות בדמויות שלו וכל זה בשביל מטרה מאד פשטנית.

זהו סרטו השני של פורד, שעדיין ידוע יותר כמעצב אופנה מאשר במאי. אין ספק שפורד מבין בעיצוב  והדבר ניכר בכל סצנה וסצנה. פורד שגם כתב את התסריט (עיבוד לספר "טוני וסוזן" של אוסטין רייט) מצליח לשלב היטב את הסיפור בתוך סיפור ויודע לבנות מתח ואימה בצורה שלא ראיתי הרבה זמן. הבעיה היא שהכול מרגיש לריק. קצת כמו תצוגת אופנה: הדמויות הולכות עם העלילה עליהן, מציגות אותה ותו לא. התחכום הוא קישוט ולא משהו מהותי ביצירה עצמה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום שנת 2016 בקולנוע

"חדר". ברי לארסון, ג'ייקוב טרמבליי.

מה היה לנו השנה? הרבה רעש, מִחזור, סרטי אנימציה רבים, כולל "מוצאים את דורי", "זוטרופוליס", "קובו- אגדה של סמוראי", "מואנה", "קונג פו פנדה 3", "טרולים", אנגרי בירדס", "חסידודס", "עידן הקרח 5", "החיים הסודיים של בעלי החיים" ו"לשיר". ראיתי את כולם, להוציא שניים, ורובם לא ראויים לציון. סרטי קומיקס: "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים", "דדפול", "יחידת המתאבדים", "אקס-מן: אפוקליפסה", "באטמן נגד סופרמן" ו"דוקטור סטריינג'". אף אחד מהם לא היה גרוע כל כך כמו שעשו מהם; הם די בינוניים כולם. הרבה סרטי המשך: "ג'ייסון בורן", "היום השלישי", "המטרה: לונדון", "ג'ק ריצ'ר 2", "החתונה היוונית שלי 2", "המכונאי 2", "תינוקה של ברידג'יט ג'ונס", "זולנדר 2", "מסע בין כוכבים", "אליס מבעד למראה", "שכנים 2", "האשליה 2", "צבי הנינג'ה" וגם "רוג אחת", "יצורי הפלא והיכן למצוא אותן", "טרזן", "ספר הג'ונגל", "שבעת המופלאים", "חברי הדרקון אליוט", "בן חור" ו"מכסחות השדים". כמה מהקבוצה האחרונה היו נחוצים וטובים? כמאמר מל ברוקס, אפשר לספור אותם על אצבע אחת.

מספר שחקנים בלטו השנה במספר פרויקטים. בשנה שעברה אידריס אלבה זכה בפרסים, אך לא היה מועמד לאוסקר, על תפקידו ב"חיות ללא לאום". והשנה נתן את קולו לשלושה סרטים: "זוטרופוליס", "מוצאים את דורי" ו"ספר הג'ונגל". כמו כן שיחק ב"הג'וב הצרפתי" ו"מסע בין כוכבים 3: אל האין-סוף". בן אפלק גילם את באטמן ב"באטמן נגד סופרמן" (והופיע ב"יחידת המתאבדים" לרגע), כיכב ב"רואה החשבון" המצליח ובימים אלו יצא בארצות הברית "חי את הלילה" שהוא גם כתב וביים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו חברי הועדה לבחינת קרנות הקולנוע ואפליה בהן: מה עושה שם יו"ר מועצת הקולנוע?

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הכריזה על מינוי ועדה לבחינת קרנות הקולנוע, שעל הקמתה הכריזה יום לאחר טקס פרסי אופיר בספטמבר אשתקד. הועדה תגבש מסקנות והמלצות בסוגיות קצובת כהונת מנהלי הקרנות, המבנה הארגוני של קרנות הקולנוע, ניהול הקרנות והליך מינוי בעלי תפקידים. "כפי שהצהרתי בעבר," מסרה השרה, "הקולנוע הישראלי לא ישאר מועדון סגור ופתיחתו היא מימוש של צדק תרבותי וביטוי נוסף למדיניות אותה אני מובילה. הנחיתי על הקמת הועדה, על מנת לבדוק לעומק את התלונות הרבות שהגיעו למשרדי על עבודת הקרנות, ומתוך מטרה להגביר את היצוגיות והשקיפות בקרנות המחלקות את כספי הציבור."

חברי הועדה הם ראש מנהל התרבות גלית והבה-שאשו (יו"ר הועדה); יו"ר מועצת הקולנוע פרופ' דוד אלכסנדר; מנהל סינמטק אופקים נדב משעלי; המרצה לאוריינות מדיה וקולנוע ד"ר דבורה הנדלר; הדוקטור למשפטים אודליה מינס; התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע: וד"ר האני זובידה מהמחלקה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל. "מועצת הקולנוע היא שותפה בכירה בהובלת החשיבה והדיון בועדה," מסרה רגב. "המועצה ופרופסור דוד אלכסנדר מובילים איתי תהליכים כיום ויובילו גם בעתיד."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »