"לעבור את הקיר".
הוכרזו זוכי פרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל 2016 (ה-4 במספר), ובראשם "לעבור את הקיר" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר, ו"לה לה לנד" הוא הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. "הכרזה כזו היא בצבוץ של פרח מתוק מתוק ויפה יפה," מסרה הבמאית רמה בורשטין על זכיית "לעבור את הקיר".
רשימת הזוכים בפרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל 2016:
הסרט הטוב ביותר
"לעבור את הקיר"
הסרט הטוב ביותר – הטוען לכתר
"שבוע ויום"
"טוני ארדמן". פטר סימונישק, סנדרה הולר.
האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע צמצמה לתשעה את רשימת 82 הסרטים המתמודדים על פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר 2017, ובכך יצאו מהתחרות "סופת חול" הישראלי של עילית זקצר ו"היא" הצרפתי של פול ורהובן (ההולנדי). גם "חולייטה" הספרדי של פדרו אלמודובר יצא מן התחרות, ו"נרודה" (Neruda) הצ'יליאני של פבלו לוריין יצא מהתחרות, על אף שהבמאי שלו עוד עשוי להיות מועמד עם "ג'קי". מבין אלו שכן המשיכו בתחרות אל עבר החמישיה הסופית שתועמד לפרס, בולט הסרט הגרמני "טוני ארדמן" (Toni Erdmann) של מארן אדה, אשר הוקרן בפסטיבל קאן וקטף לאחרונה עם מספר פרסים בולטים כגון פרס המבקרים האמריקאים ופרס האקדמיה האירופאית. גם "הסוכן" (The Salesman) האיראני של אשגאר פרח'אדי עלה שלב.
"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים". פליסיטי ג'ונס.
"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" הוא סרט "מלחמת הכוכבים" שעומד כביכול בפני עצמו, אבל הוא בעצם מוביל לסרט הראשון מ-1977 ומופיעים בו אזכורים ודמויות מהטרילוגיה המקורית וגם מהחדשה (הרבה פחות, אל דאגה).
בסרט הראשון פוצצו את כוכב המוות של האימפריה הרעה בזכות תכניות חשאיות שנגנבו. ב"רוג אחת" אנחנו סוף סוף מגלים איך הן הגיעו לידי המורדים ולמה כל כך פשוט לחסל את כלי הנשק האימתני של האימפריה (עדיין לא ברור למה גם את כוכב המוות השני בנו עם אותו מנגנון אבל נניח לזה עכשיו). עם זאת, התסריט לוקה בחסר, והעלילה מאכזבת. אין מספיק תחושה של איום וקושי ולא עצוב לנו כשדמות כלשהי מתה. רצו בצדק ליצור משהו שונה, סרט אחר מהסרטים המוכרים (בין השאר אין שימוש במעבר ב-wipe), אבל יצא להם יצור כלאיים לא מוצלח. הסרט לא גרוע, הוא פשוט לא סרט "מלחמת הכוכבים" טוב. ואני עדיין לא יודע מה התפקיד של הבות'אנים בסיפור.
"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים". פליסיטי ג'ונס.
כאשר יצא בשנה שעברה "הכח מתעורר", נפתח ויכוח גדול בין מעריצי מלחמת הכוכבים: האם, לאור העובדה שמרבית העלילה של סרט התבססה על הסרטים הקודמים בסדרה, מדובר בסרט טוב? עבור אותם המעריצים, "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" אולי יעורר ויכוחים אבל אלה יהיו ויכוחים אחרים, בגלל שמדובר ביצירה מקורית, לטוב או לרע. נהנתי מהסרט החדש, אבל אין לי ספק כי הבדלי הסגנון הבולטים מאוד בינו לבין שאר הסרטים בסדרה (ובדגש על הטרילוגיה המקורית) הולכים להכעיס את המעריצים השמרנים.
"לה לה לנד". אמה סטון, ריאן גוסלינג.
הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2017 (ה-74 במספר). את הטקס, שיתקיים ב-8 בינואר, ינחה ג'ימי פאלון שמנחה את תכנית הלילה של NBC המשדרת את הטקס. פרס מפעל חיים ע"ש ססיל בי. דה-מיל יינתן למריל סטריפ, שהיתה מועמדת לגלובוס הזהב 29 פעמים והשנה מועמדת בפעם ה-30 וזכתה מספר שיא של 8 פעמים. כמו שאוהבים בגלובוס הזהב, השנה יזכה סרט מוזיקלי (ולא קומי) בפרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית הקומדיה/סרט מוזיקלי, והוא כנראה "לה לה לנד" שמוביל במספר המועמדויות, המונה 7. מיד אחריו מוביל סרט הדרמה "אור ירח" עם 6 מועמדויות. הפתעה נרשמה בקטגורית השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה, שבו מועמדת באופן נדיר שחקנית מסרט זר – איזבל הופר על "היא" (סרט צרפתי-גרמני-בלגי).
בנוגע למועמדים בתחום הטלוויזיה: בגלובוס הזהב אוהבים לאמץ תכניות חדשות, ולתת את הפרס לשחקנים ולשחקניות שונים כמעט בכל שנה. הפתעה גדולה ש"בנות גילמור" לא מועמד לשום פרס והתעלמות מוחלטת גם מ"כתום הוא השחור החדש". ובאופן כללי, זו השנה הרעה ביותר לנטפליקס מאז הצטרפה למירוץ לגלובוסים לפני 3 שנים, כשסדרות שלה מועמדות ל-5 פרסים בלבד (ל"הכתר" ו"סטריינג'ר ת'ינגס"). גם לאמזון יש 5 מועמדויות, אבל לשם השוואה, לרשת הכבלים המסורתית-בפרסים HBO יש 14 מועמדויות (בין היתר ל"ווסטוורלד" ו"ליל האירוע" החדשות, לצד "משחקי הכס" הותיקה). את מספר המועמדויות בטלויזיה מובילה המיני-סדרה "אמריקה נגד או-ג'יי סימפסון" עם 5 כאלה.
רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2017:
קולנוע
סרט הדרמה הטוב ביותר
1. "הסרבן"
2. "אור ירח"
3. "סארו: הדרך הביתה"
4. "באש ובמים"
5. "מנצ'סטר ליד הים"
"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.
"לה לה לנד" הוא סרט שמנסה להיות הרבה מאוד דברים בו זמנית. האם הוא מצליח? זה כבר תלוי מה אתם מחפשים בו. מצד אחד הסרט מתחיל כמיוזיקל, עם כל הקלישאות הכרוכות בכך כגון אין ספור אנשים בבגדים צבעוניים שפתאום באמצע החיים מתחילים לרקוד בתיאום מושלם. מצד שני הסרט ממשיך כדרמה רצינית המבקרת את מות המקוריות והקושי בטיפוס אל פסגת עולם הבידור. בין לבין הוא גם מנסה לשלב סיפור רומנטי שלא יהיה סטנדרטי מדי. הנושאים האלה רבים מדי, ואמנם כל אחד מהם מטופל בצורה טובה למדי כשלעצמו, היה עדיף לו הסרט היה מתמקד בנושא אחד לכל אורכו.
"סיפור אהבה ארץ-ישראלי".
פסטיבל הקולנוע היהודי 2016 (ה-18 במספר) בירושלים, הכריז על הסרטים הישראלים שיוקרנו בו בבכורה, ובינהם: "סיפור אהבה ארץ ישראלי" של דן וולמן, "יונה" של אילן פלד ויאיר קדר ו"עד הצעד האחרון" של בוריס מפציר.
הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-24 ל-29 בדצמבר בסינמטק ירושלים, יפתח עם הסרט "הכחשה" של מיק ג'קסון ובנוכחותה של גיבורת הסרט דבורה ליפשטדט (אותה מגלמת בסרט רייצ'ל ווייז) שנתבעה בידי גבר שכינתה 'מכחיש שואה'; וינעל עם הסרט "גן חיות קדוש" על גן החיות התנכ"י.
רשימת הסרטים הישראלים בפסטיבל הקולנוע היהודי 2016 בירושלים:
"סיפור אהבה ארץ ישראלי", דן וולמן
"יונה", אילן פלד ויאיר קדר (על יונה תנעמי; לא להתבלבל עם "7 הסלילים של יונה וולך")
"עד הצעד האחרון", בוריס מפציר
"מאמינים במשטרה", מורדי קרשנר
"צבעים של שנאה", אופיר טריינין
"בעלי ברית". בראד פיט, מריון קוטיאר.
לכאורה קל לסווג את "בעלי ברית" כמעין "מר וגברת סמית'" המתרחש במלחמת העולם השנייה, אבל בפועל קשה יהיה למצוא שני סרטים בעלי אופי כל כך שונה. במקום האקשן הקליל וחסר המח שמציע סרט המרגלים מ-2005, "בעלי ברית" אינו סרט אקשן, כי אם מותחן רציני ודרמטי המבוצע בצורה מצויינת, כזאת שתשאיר אתכם על קצה הכסא למשך כל אורכו.
את הסרט ביים רוברט זמקיס, שכבר זכה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה עם יצירות מופת כמו "להתחיל מחדש", "פורסט גאמפ" וטרילוגיית "בחזרה לעתיד". הפעם הוא מאחד כוחות עם סטיבן נייט, אחד הכותבים המוערכים בהוליווד היום, על אף שתסריטיו, בניגוד לסרטיו של זמקיס, לא זכו להצלחה רבה ("משחק באש", "לוק"). השילוב בין זמקיס לנייט עובד מצויין. מצד אחד הכתיבה של נייט בונה סיפור מפותל ורב תהפוכות בעוד שזמקיס מצליח להעביר את המתח הנבנה בעזרת כמה וכמה רגעי מפתח שמשאירים את הצופה עם נשימה עצורה.
"חיות הפלא והיכן למצוא אותן". קתרין ווטרסטון, אדי רדמיין.
באופן עקרוני אני מתנגד להשוואה בין סרט לחומר המקור עליו הוא מבוסס. כל סרט נבחן לגופו, ומה שלא ניבט מן המסך כעת לא אמור להשפיע על החוויה של זה הנוכחי. לגישה זו יש יתרון בכך שאני לא מתרגז על הרס ילדותי בכל פעם שיוצא סרט שקשור לסרט או לסדרה שפעם אהבתי – כי אין קשר בין הדברים. ולהפך, אני לא נהנה רק מעצם הקשר הנוסטלגי עם היצירה המקורית. לכן מבחינתי "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" (שאמור להיות ההתחלה של סדרה בת חמישה סרטים) המתרחש בעולם של הארי פוטר, 70 שנה לפני הספרים והסרטים, הוא בסך הכל סרט בו אדי רדמיין לא מגלם דמות היסטורית. ייתכן ואם הייתי מעריץ של הארי פוטר הרגש היה גובר על השכל (מודה לא קראתי אף ספר בסדרת "הארי פוטר" ואין לי חיבה יתרה לסרטים) אבל בסופו של דבר אני שופט את הסרט כיצירה קולנועית ותו לא.
וכשמתייחסים אליה ככזו היא לא מוצלחת בכלל: ישנם יותר מדי קווי עלילה שנראים כאילו נכפו זה על זה, דמויות לא מעניינות מספיק והכל מאד צפוי. למרות זאת, אני משער שעבור מעריצי פוטר, הגילוי של דברים חדשים על העולם שהם אוהבים יכול להיות חוויה מהנה. מאחר ואין קשר ישיר מדי לדמויות של סדרת המקור, אני חושב שבניגוד למשל לטרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים" אין סכנה להרס הזיכרון – אלא להפך.
"המפגש". איימי אדמס.
מעל הכל, "המפגש", מי שאמור להיות סרט המד"ב הגדול של השנה, הזכיר לי את סרט המדע הבדיוני הגדול של לפני שנתיים – "בין כוכבים". שני הסרטים שואבים את כוחם מרעיון אינטלקטואלי מעניין ומורכב, ויחד עם צילומים יפים מצליחים להתגבר על משחק בינוני ומוזיקה איומה, רק כדי להסתיים בקשקוש מוחלט שפוגע באווירה הכללית ומשאיר טעם חמוץ בפה. אבל אני מקדים את עצמי, אז הבה נתחיל מהתחלה.
את "המפגש" ביים הבמאי דניס וילנב, שהתפרסם כבמאי של סרטים מוערכים ומורטי עצבים הנמצאים על גבול הדרמה-מתח (בינהם "האישה ששרה", "אסירים" ו"סיקאריו"). הפעם הוא עשה סרט המבוסס על סיפורו הקצר של הסופר עטור השבחים טד צ'יאנג, "סיפור חייך", וחוקר את שאלת התקשורת עם חייזרים, שאלה קשה שרבים נוטים להתחמק ממנה. וילנב אמנם צולח את המלאכה הקשה של הפיכת תחום הלינגוויסטיקה למעניין, ומצליח להכניס לסרט את המתח המפורסם שלו, אך כושל בניסיון להפוך את מה שמתרחש על המסך למובן או הגיוני.
"בני ערובה". איילת זורר, יאיר לוטן.
נטפליקס רכשה לשידור את הסדרות הישראליות "בני ערובה" של עמרי גבעון ורותם שמיר, "פאודה" של ליאור רז ואבי יששכרוף ו"המדרשה" של אורי לברון, יזהר הר לב ודני סירקין. הסדרות תעלנה לשידור במלואן בשירות ה-VOD האמריקאי בכ-130 המדינות שבהן הוא פועל (כולל ישראל וארה"ב). שלוש הסדרות תשודרנה במרבית המדינות בעברית עם כתוביות באנגלית, ובמקרים אחדים (כגון דרום אמריקה) תדובב לשפת המקור.
את מכירת "בני ערובה" ניהלה חברת ארמוזה של אבי ארמוזה; את מכירת "פאודה" ניהלה הדס מוזס-ליכטנשטיין מסוכנות התוכן ADD בשיתוף עם מנהלת רכש הערוצים דנה שטרן מ-yes; ואת מכירת "המדרשה" ניהלה חברת אנדמול-שיין אינטרנשיונל. "בני ערובה" תשודר בנטפליקס על שתי עונותיה; "פאודה" מיועדת להתחיל את צילומי העונה השניה בקרוב אחרי פתרון הסכסוך בין שתי המפיקות של הסדרה (וגם העונה השניה תשודר בנטפליקס אחרי yes); ואמנם גם "המדרשה" חודשה לעונה שניה, טרם החלו ההכנות לצילומים, ובנטפליקס היא תיקרא "המוסד 101".
"פרינסס שואו".
פורום היוצרים הדוקומנטרים הכריז על הזוכים בפרסי תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2016 (ה-11 במספר) שלו, ובראשם "פרינסס שואו" של עידו הר זכה בפרס הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר ובשלושה פרסים נוספים (פרסי עיצוב הפסקול, העיצוב האמנותי והמוסיקה המקורית). הסרט "מוות בבאר שבע" של טלי שמש ואסף סודרי בפרס הסרט הקצר, הסרט "החולמים מבבילון" זכה בפרס סרט הביכורים, והסרט "שבוע 23" יצא עם 3 פרסים מהתחרות (צילום, עיצוב אמנותי ותעודה חופשית). הבמאית והמפיקה נעמי שחורי קטפה את פרס מפעל החיים.
רשימת הזוכים בפרסי פורום היוצרים הדוקומנטרים 2016:
הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר
"פרינסס שואו"
סרט תעודה קצר (40 עד 60 דקות)
"מוות בבאר שבע"
סרט ביכורים
"החולמים מבבילון"