מגזין סרטים (עמוד 224)

"חדר" – ביקורת

"חדר". ג'ייקוב טרמבליי, ברי לארסון.

"חדר" הוא אחד הסרטים הטובים של 2016 והוא יישאר בקבוצה המובילה עד סוף השנה. זוהי דרמה מטרידה, מקורית ומרגשת, עשויה טוב, עם משחק טוב, וצריך ללכת לראות אותו מבלי לראות את הקדימון שלו שמגלה את כל הסרט.
זו אינה ביקורת רגילה. אני חושב שצריך לדעת לאיזה סרט הולכים, מה הסגנון הצפוי, אבל בשום אופן לא צריך לדעת כל מה שקורה בעלילה, וקשה לכתוב על "חדר" (ולהשמיע דעה וביקורת) מבלי לגלות יותר מדי על מה שקורה בו. כמו במקרה של סרט שלא דומה לו בשום בחינה אחרת, "מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר", צריך אולי לכתוב ביקורת שתיקרא לפני שהולכים לצפות בו, וביקורת שנייה למי שצפה בסרט (למשל: הקטע המעולה עם הטנדר!).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

עוד ישראלים בפסטיבל ברלין 2016, בינהם "מי יאהב אותי עכשיו", "אינרציה", "פה ולא שם" ו"קפה נגלר"

"אינרציה". גליה ישי, אילנית בן יעקב.

פסטיבל ברלין 2016 (ה-66 במספר) מרחיב את היצע הסרטים הישראלים שיקרין: "מי יאהב אותי עכשיו?" של תומר וברק הימן יוקרן במסגרת 'פנורמה'; "אינרציה" של עידן חגואל, "פה ולא שם" של דנאי אילון ו"בין גדרות" של אבי מוגרבי יוקרנו במסגרת 'קולנוע חדש'; "קפה נגלר" של מור קפלנסקי יוקרן במסגרת 'קולנוע קולינרי' לסרטים העוסקים באוכל; והסדרה "התסריטאי" של סייד קשוע תוקרן במסגרת חשיפת סדרות טלויזיה.

"מי יאהב אותי עכשיו" מתעד את סער מעוז, מגיבורי הסדרה "משפחות" של הבמאים, שחי כעת בלונדון, התרחק ממשפחתו ומהיהדות, יצא מהארון ובמקביל לגילוי שהוא נשא HIV והצורך לספר להוריו, הוא מוצא משפחה חדשה במקהלה גאה בלונדון. "אינרציה" מספר על אשה שמתעוררת מסיוט בדירת השיכון שלה בחיפה לאחר שחלמה כי רצחה את בעלה, ואז מגלה שהוא נעלם מחייה. "פה ולא שם" מתעד את סיפור משפחתה של הבמאית המנסה להתמקם מחדש בירושלים, כששבה לאחר שנים של היעדרות וציווי של אביה לא לחזור אל עיר הולדתה. "קפה נגלר" הוא בית קפה שהוקם ונוהל על ידי חמישה דורות קודמים במשפחתה של הבמאית, וזו יוצאת לברלין לחקור את ההיסטוריה שלו, אך מגלה שהיא לא קסומה כפי שחשבה. "בין גדרות" מתעד את פעולתה של סדנת תיאטרון של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, הכלואים במתקן 'חולות' שבנגב. "התסריטאי" מספרת על תסריטאי ערבי-ישראלי שיצר סדרת טלויזיה מצליחה, וכעת עובר חשבון נפש בהתקרבו לגיל 40, תוך שהוא ובני משפחתו מתמודדים עם משבר זהות והגדרה עצמית לאומית.

פסטיבל ברלין יתקיים בין ה-11 ל-21 בפברואר. עוד סרטים ישראלים שכבר הוכרזו בעבר כמשתתפי הפסטיבל: "סופת חול" של עילית זקצר, "צומת 48" (ש.ל.ר, Junction 48) של אודי אלוני, "צומת הרוחות" של רותם מורט ו"מושקי" של עליזה חנוביץ'. אבי מוגרבי שסרטו הצטרף כעת לפסטיבל, ישפוט בתחרות הסרטים הקצרים של הפסטיבל.

"ספוטלייט" – ביקורת #2

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, מייקל קיטון, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו.

"ספוטלייט" הוא סרט טוב שעם במאי מיומן וטוב יותר היה יכול להיות סרט… טוב יותר.

בקיץ 2001 עורך (מייקל קיטון) ושלושה עיתונאים מהווים את "ספוטלייט", צוות כתבות התחקיר של ה"בוסטון גלוב". הם עובדים במשך חודשים על סיפור רגיש מאוד בעיר שידועה באוכלוסייה הקתולית השמרנית שלה: התעללות מינית של כמרים בנערות ובנערים צעירים. מדובר בהתעללות של כמרים רבים שהיתה ידועה, ככל הנראה, לראשי הכנסייה. את הסיפור דוחף עורך ראשי חדש של העיתון (ליב שרייבר), שזוכה לתואר: היהודי הראשון שעומד בראש ה"בוסטון גלוב".

הסרט מצליח לתאר בצורה טובה את השתלשלות הדברים. יש הרבה דמויות ושמות ומצליחים לעקוב יפה אחרי המתרחש. מציגים יפה את הסביבה שבה מתרחש הסיפור, נראה שבכל מקום בבוסטון יש כנסייה; עם זאת, יש רגע אחד שמדגים את חוסר התחכום בעשייה. כשמייק (מארק רופאלו) מגיע לראיין אדם שהיה קורבן כשהיה ילד, בנוכחות עורך דינו (סטנלי טוצ'י). ברגע שרואים את האיש בפעם הראשונה אי אפשר שלא לשים לב לצלקות ממחטים בזרועו. ובכל זאת, בסוף ריאיון בן מספר דקות יש תקריב ליד המנוקבת שלו. אם לא ראיתם את זה עד עכשיו אין לכם סיבה לצפות בסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האיש שנולד מחדש" – ביקורת

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

"האיש שנולד מחדש" הוא מערבון ארוך מדי, מרשים ביותר, משעמם לפרקים, אלים מאוד אך במידה, לעתים קשה לצפייה וצפוי. זהו מערבון בשלג. אנחנו רגילים לראות את הסוסים במערבון מעלים עפר בדהירתם, את השמש היוקדת מסנוורת את עיני הבוקרים ואת האינדיאנים חצי ערומים. אז פה הם לובשים משהו – אחרת הם יקפאו מקור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ספוטלייט" – ביקורת #1

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, ג'ון סלאטרי, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו, ליאב שרייבר, מייקל קיטון.

"ספוטלייט" הוא סרט דרמה בעל אופי דוקומנטרי, שזורם היטב לכל אורכו תוך מתן במה לנושא חברתי חשוב. לפי נתוניו, זהו סרט אוסקרים קלאסי: דרמה ביוגרפית המבוססת על סיפור אמיתי שזעזע את אמריקה, בכיכובם של כמה וכמה שמות מוכרים. אכן "ספוטלייט" נותן מענה יפה לקריטריונים של האקדמיה ומעמדותו לפרס הסרט הטוב ביותר הושגה בזכות ולא בחסד. אך האם זהו באמת אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה, כמתבקש ממועמדותו לאוסקר? לא בטוח. אמנם מדובר בסרט טוב מאוד, אבל לא עד כדי כך.

את הסרט ביים טום מקארת'י שגם כתב את התסריט (יחד עם ג'וש סינגר). מקארת'י, שעד כה לא ביים סרטים נחשבים (סרט האחרון, "הסנדלר" בכיכובו של אדם סנדלר, נקטל בידי המבקרים והקהל), אינו עושה דבר יוצא דופן או מיוחד מבחינת הבימוי. נראה שעיקר עבודתו היתה לא להפריע לסיפור להתקדם בקצב שלו. לעומת זאת, מבחינת התסריט יש הרבה יותר ממה להתפעל. הבחירה להימנע מהמבנה הקלאסי של פתיחה-סיבוך-התרה, ובמקום זאת לדבוק בדרך סיפור בעלת אופי הרבה יותר היסטורי-דוקומנטרי מאפשרת לסרט לזרום היטב ולקהל לקבל תחושה מציאותית יותר של כיצד נראית עיתונות חוקרת ביום יום.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זגורי אימפריה" נמכרה לעיבוד הוליוודי בידי אולפני סוני

"זגורי אימפריה".

סדרת הלהיט הישראלית "זגורי אימפריה" של מאור זגורי נמכרה לעיבוד הוליוודי בידי אולפני סוני, בתקוה שהפיילוט יגרור מכירה לגוף שידור. על העיבוד יהיה אמון דיויד שור ("האוס").

אולפני הרצליה שהפיקו את הסדרה, היו גם אחראים לשיווק שלה בארה"ב, וקצרו הצלחה נעימה. בארץ, "זגורי אימפריה" הוכתרה בידי הוט כסדרה המצליחה ביותר בתולדותיה, בהיבטי רייטינג (המתפרסים על צפיה לינארית יחד עם הזמנות ב-VOD).

הוכרזו המועמדים לפרסי אוסקר 2016: "האיש שנולד מחדש" מוביל עם 12 מועמדויות

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

זה עתה הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר 2016 (ה-88 במספר). את הטקס ינחה (בפעם השנייה) כריס רוק ב-28.2.

"האיש שנולד מחדש" מועמד ב-12 קטגוריות, יותר מכל סרט אחר. "מקס הזועם: כביש הזעם" על ב-10 קטגוריות, בכולן מועמד גם "האיש שנולד מחדש" (שלעומת "מקס" מועמדים מתוכו גם שני שחקנים). אחריהם יש את "להציל את מארק וואטני" עם 7 מועמדויות ו"ספוטלייט" ו"גשר המרגלים" עם 6.

מאז 1998 לפחות אחד מארבעת הזוכים בקטגוריות המשחק גילם מישהו שחי במציאות. גם השנה יש מספר מועמדים שעונים על הקריטריון הזה, כולל הזוכה בפרס השחקן הראשי של שנה שעברה. בקטגוריית הבימוי מועמדים ארבעה שזו מועמדותם הראשונה.

רשימת המועמדים לפרסי האוסקר 2016:

הסרט הטוב ביותר
1. "האיש שנולד מחדש" (12 מועמדויות)
2. "ספוטלייט" (6)
3. "מכונת הכסף" (5)
4. "חדר" (4)
5. "מקס הזועם: כביש הזעם" (10)
6. "ברוקלין" (3)
7. "להציל את מארק וואטני" (7)
8. "גשר המרגלים" (6)
* "גשר המרגלים" הוא הסרט ה-10 של ספילברג שמועמד לסרט הטוב ביותר.
* כל(!) ששת הסרטים של אלחנדרו גונזלס אינאריטו היו מועמדים לאוסקר, וכולם חוץ מאחד היו מועמדים לסרט הטוב ביותר או לסרט הזר הטוב ביותר.

בימוי
1. אחלנדרו ג'י. אינאריטו, "האיש שנולד מחדש"
2. טום מקארת'י, "ספוטלייט"
3. אדם מקיי, "מכונת הכסף"
4. לני אברהמסון, "חדר"
5. ג'ורג' מילר, "מקס הזועם: כביש הזעם"
* מועמדות ראשונה לבימוי של ארבעה: מילר, מקארת'י, מקיי ואברהמסון.
* זו המועמדות השנייה ברציפות של אינאריטו לבימוי (ושלישית בסך הכול), שזכה בשנה שעברה בשלושה פרסים על "בירדמן" כמפיק, תסריט ובמאי. לא מעט פעמים קרה שבמאים היו מועמדים שנה אחרי שזכו; שניים זכו שנתיים ברציפות, וזה קרה מזמן: ג'ון פורד על "ענבי הזעם" (1940) ו-How Green Was My Valley; וג'וזף מנקוויץ על "מכתב לשלוש נשים" (1949) ו"הכל אודות חוה". נראה שלאינארטו יש סיכוי גדול להיות השלישי בהיסטוריה שעושה זאת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הישראלים הקצרים "צומת הרוחות" ו"מושקי" יתחרו בפסטיבל ברלין 2016

"מושקי".

הסרטים הישראלים "צומת הרוחות" של רותם מורט ממכללת ספיר ו"מושקי" של עליזה חנוביץ' מסם שפיגל, יתחרו בפסטיבל ברלין 2016 (ה-66 במספר). הראשון יתחרה במסגרת הקצרים המרכזית, ואילו השני במסגרת 'ג'נריישן – 14 פלוס' (Generation – 14plus) לסרטי ילדים ונוער.

"צומת הרוחות מספר על זוג שיורד לחופשה בסיני, נעלם במדבר באמצע הדרך ומשאיר מאחוריו מכונית מרוסקת ומצלמה ביתית שמתעדת את הנסיעה. "מושקי" מספר על זוג חב"דניקיות שהן החברות הכי טובות, והחברות עומדת למבחן כאשר האחת מתוודה על חייה הכפולים.

פסטיבל ברלין יתקיים בין ה-11 ל-21 בפברואר. הסרטים הללו מצטרפים אל "סופת חול" של עילית זקצר ו"צומת 48" (ש.ל.ר, Junction 48) של אודי אלוני, שכבר התקבלו לפסטיבל קודם לכן.

הסרט הישראלי "תיקון" יוקרן בפסטיבל רוטרדם 2016

"תיקון".

הסרט הישראלי "תיקון" של אבישי סיון יוקרן במסגרת 'עתיד מזהיר' (Bright Future) של פסטיבל רוטרדם 2016 (ה-45 במספר) בהולנד. המסגרת מיועדת ליוצרים עם עבודות 'חדשניות ואישיות'.

"תיקון" עוקב אחר חיים-אהרון (אהרון טרייטל), בחור ישיבה חסידי ממאה שערים בירושלים, שערב אחד מתמוטט ומאבד את ההכרה. כשהפרמדיקים מתייאשים מניסיונות ההחיאה, אביו (חליפה נתור) לא מוותר ומצליח להחיות את בנו. אך חיים-אהרון המעורר הוא לא כשהיה, ויצריו פורצים ומתעוררים, ותשוקתו לחיים חזקה ממנו. כעת האב מתיסר האם מעשהו היה שגוי והפריע לרצון הבורא.

אבישי סיון ממשיך את סיבוב הפסטיבלים שלו, אחרי הזכיה בפסטיבל ירושלים, בפסטיבל לוקרנו ועוד. הוא עתיד לעלות לאקרנים בארץ במאי הקרוב.

הוכרזו זוכי גלובוס הזהב 2016: "האיש שנולד מחדש" ו"מר רובוט" הזוכים הגדולים

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

הוכרזו זוכי פרסי גלובוס הזהב 2016 (ה-73 במספר) בטקס שהסתיים לפני זמן קצר בלוס אנג'לס, ואותו הנחה ריקי ג'רוויס (בפעם הרביעית, אחרי שלוש שנות הפסקה, וללא ספק הפעם האחרונה). את פרס סרט הדרמה הטוב ביותר קטף "האיש שנולד מחדש", ואילו את פרס סרט הקומדיה/מוזיקלי קטף "להציל את מארק וואטני". בטלוויזיה זכו "מר רובוט" ו-Mozart in the Jungle בפרסי הדרמה והקומדיה בהתאמה, ופרס מפעל החיים הציג טום הנקס ללדנזל וושינגטון, שהיה מועמד לגלובוס הזהב שבע פעמים וזכה פעמיים (על "גלורי" ועל "הוריקן").

כל המועמדים הכפולים – אליסיה ויקנדר, לילי טומלין, אידריס אלבה ומארק ריילנס שהיו מועמדים בשתי קטגוריות – יצאו בידיים ריקות. וכך גם "קרול" שהוביל עם מספר המועמדויות הרב ביותר (5). "האיש שנולד מחדש" זכה בשלושה פרסים: סרט, בימוי ושחקן ראשי, "סטיב ג'ובס" זכה בשניים: שחקנית משנה ותסריט ו"להציל את מארק וואטני" בשני פרסים: סרט ושחקן. כל שאר הסרטים זכו בפרס אחד בלבד.

אגב, אם אתם מתכוונים לצפות בטקס הימנעו מצפייה בקטעים מ"חדר" כי הורסים את הסרט וכדאי מאוד לצפות בו.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי גלובוס הזהב 2016:

קולנוע

סרט הדרמה הטוב ביותר
"האיש שנולד מחדש"

שחקן ראשי בסרט דרמה
ליאונרדו די-קפריו, "האיש שנולד מחדש"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שמונת השנואים" – ביקורת

"שמונת השנואים". קורט ראסל, ג'ניפר ג'ייסון לי, סמואל ל. ג'קסון.

אני שמח שבגלל אילוצי החיים אני לא מספיק לכתוב ביקורות מיד לאחר שאני צופה בסרטים. בצירוף העובדה שאני כבר לא בגיל של זעם נעורים, מתאפשר לי לעבד את מה שראיתי, לסנן את התחושות המיידיות ולכתוב משהו מעט יותר מרוכך. זה לא שהזמן שעבר בין הצפייה בסרט "שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו לבין הכתיבה ישנה את דעתי על הסרט: זהו עדיין סרט חלול ומתיש. אך אינני מתלהב משימוש במילות תואר נבזיות רק כדי להראות יכולת השתלחות מתוחכמת – משאיר את זה ל'שגיא כהנים' של העולם.

למעשה אף פעם לא הייתי מחסידיו של טרנטינו, אבל אי אפשר שלא להכיר בכך ש"ספרות זולה" הוא אחד מהסרטים המבריקים של דורו, והוליד גל של חיקויים וממשיכים. ולאור זאת ב"להרוג את ביל" (בייחוד בחלקו הראשון) טרנטינו הראה שהוא יודע להיות יותר טרנטינו מכל חקייניו. ברם בשנים האחרונות, טרנטינו (כאן בסרטו השמיני כביכול. כנראה ששני החלקים של "להרוג את ביל" נחשבים כסרט אחד; לא שזה כזה משנה) נשען פחות על חדשנות ויותר על דאחקות. לאחרונה ניסיתי לצפות שוב ב"ג'אנגו ללא מעצורים" אבל הפסקתי באמצע מחוסר עניין. השימוש הכל כך מדויק שלו בשפה נהיה מעיק וטרחני כשסביבו אין קולנוע מעניין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שירות נטפליקס נפתח לישראל: 7.99 דולר תמורת תוכן חופשי, ללא תרגום

שירות הסטרימינג/VOD האמריקאי נטפליקס (Netflix) פתח את שעריו לישראל אמש (ד'), ומאפשר צפיה חופשית בתכניו תמורת 7.99-11.99 דולרים, ללא התחייבות, וחודש ראשון בחינם. התכנים הם סרטים וסדרות אשר אינם מתורגמים לעברית, וגם ממשק האתר כולו באנגלית, ושני אלו אינם צפוים להשתנות בעתיד הנראה באופק (זאת אף שערבית כן נכנסה לשימוש).

כוחה של נטפליקס מבוסס על שני אלמנטים מרכזיים: עושר תוכני רב ומגוון המורכב גם מתכנים מקוריים שלה (החל מסדרות וסרטים זוכי פרסים כגון "בית הקלפים" וכלה בסדרות מבוססות קומיקס כגון "ג'סיקה ג'ונס" ו"דרדוויל"); וזמינות מתקדמת ונוחה מאד, שמתפרסת על אתר אינטרנט מתקדם, אפליקציות לסמארטפונים, לטאבלטים ואפילו לטלויזיות חכמות, ועוד.