מגזין סרטים (עמוד 225)

הוכרזו זוכות מענקי סופשבוע של במאיות: טליה לביא, מיה דרייפוס, מיטל אבוקסיס ועוד

טליה לביא. צילום: רפי דלויה.

הוכרזו זוכות המענקים במסגרת 'סופשבוע של במאיות': "שלוש השנים האחרונות" של טליה לביא, "כביש הסרגל" של מיה דרייפוס, "זהרה" של מיטל אבוקסיס, "אביינש" של אסתי עלמו וקסלר ו"בתים" של ורוניקה ניקול טטלבאום. כל זוכה תקבל 60 אלף ש"ח לפיתוח תסריט של סרט עלילתי באורך מלא.

המענקים, שנבחרו מבין 230 הצעות, הוענקו בעבר במסגרת פסטיבל סרטי הנשים ברחובות, אך משזה נסגר, הם עברו למסגרת עצמאית בסינמטק תל אביב, כהרגלם בחסות עמותת 'נשים בתמונה', מועצת הפיס, קרן גשר וקרן רבינוביץ'.

רשימת הפרויקטים הזוכים במסגרת 'סופשבוע של במאיות':

"שלוש השנים האחרונות", טליה לביא
קורותיה של משפחה בשנת ה-37 למסעם של בני ישראל במדבר, אל ארץ כנען, לאחר יציאת מצרים.

"כביש הסרגל", מיה דרייפוס
אישה צעירה נעלמת בקיץ לוהט, בעפולה. איש ממשפחתה לא מחפש אחריה, ורק חוקרת משטרה אחת אינה מניחה לענין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרס היצירה בתחום הציונות 2015 לסרטים "ליל הפתאים" ו"כתומים"

"ליל הפתאים".

פרס היצירה בתחום הציונות 2015 (ה-4 במספר) של משרד התרבות והספורט הוענק השנה בתחום הקולנוע לסרטים "ליל הפתאים" של רמי קמחי ו"כתומים" של יובל ארז. שווי הפרס המוענק בשש קטגוריות מסתכם ב-50 אלף ש"ח, שבחלוקה לשני זוכים בקטגורית הקולנוע, משמעו שווי של קצת יותר מ-4,000 ש"ח לזוכה, אלא שהשופטים יאיר שטרן, ליאור גלבוע והמפיק מרק רוזנבאום, החליטו שלא לאזן בגובה הפרס, והעניקו סכום גבוה יותר ל"ליל הפתאים" משום ש"עלותו של הסרט גדולה יותר בצורה מהותית מעלותו של הסרט כתומים", כך כתבו.

השופטים נימקו את בחירתם ב"ליל הפתאים" בכותבם: "הסרט חושף עובדות שלא היו ידועות לציבור הרחב ומשלב ראיונות עם הגיבורים האמיתים יחד עם דרמה משוחזרת- דבר שמחזק ביותר את אמינות הסרט." את בחירתם ב"כתומים" נימקו השופטים: "סרט מעקב שצולם במשך כעשר שנים שהושקעו בו עבודה ומחשבה רבה. הסרט מלווה באהבה דמויות שעברו משבר גדול בתקופת ההתנתקות ולמרות זאת נשארו אופטימים, נאמנים ואוהבי ישראל."

רשימת הזוכים בפרס היצירה בתחום הציונות 2015:

קולנוע
רמי קמחי, "ליל הפתאים"
יובל ארז, "כתומים"

תיאטרון
שי פרדו, "גור אריה יהודה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

22 סרטים ישראלים שאולי תוכלו לראות בקולנוע במהלך 2016

הסרטים הישראלים שאולי נראה בשנת 2016.

נתחיל בהסבר לכותרת: בכל שנה נעשים בארץ מעל 30 סרטים עלילתיים. רובם הגדול זוכה לתמיכה של קרנות הקולנוע השונות (במסגרת חוק הקולנוע, מכספי המסים של כולנו), מפעל הפיס משקיע לפעמים ורק בגלל שהם מחויבים גם ערוצי הטלוויזיה השונים משקיעים בסרטים (קשת, רשת, ערוץ 10, הוט ויס). רוב הסרטים האלה מפסידים כסף; רק חלק מהם אפשר לראות באופן מסחרי בבתי הקולנוע; חלקם הופכים ל"מיני סדרה", כמו "התאבדות" ששודרה השנה בערוץ 10.

בהמשך רשימה של 17 סרטים שכבר צולמו ואמורים להיות מופצים בשנה הקרובה. בסוף הרשימה גם 5 סרטים שהוקרנו במסגרת הקרנות האקדמיה באמצע 2015 וטרם הגיעו לקולנוע. ברשימה בולטים נגנים, נשים שמתקשות להיכנס להיריון, דתיים מגוונים שונים (לפעמים שלושתם בסרט אחד) וירושלים (בשל הרצון של היוצרים לקבל תמיכה כספית מקרן ירושלים). איזה מהסרטים מעניין אתכם? יש משהו שנראה לכם ממש מעניין?
במאמר מוסגר: מתישהו מישהו יערוך מחקר על שמות שנותנים היוצרים לסרטיהם. לסרטה החדש של רמה ברשטין, שעשתה את "למלא את החלל", קוראים "לעבור את הקיר". הגר בן-אשר, שביימה את "הנותנת", מספקת השנה את "הפורצת". ונדב לפיד ביים שני סרטים עד כה: "השוטר" ו"הגננת".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים של 2016

הסרטים של 2016. מימין: מכסחות השדים, סבא בהפרעה, פלורנס פוסטר ג'נקינס, העי"ג, מוצאים את דורי.

אחרי ובזמן שיגיעו אלינו סרטי סוף שנת 2015 בקולנוע האמריקאי (בעיקר המתמודדים למועמדות לאוסקר: "קרול", "שמונת השנואים", "האיש שנולד מחדש", "הנערה הדנית", "ספוטלייט" ואחרים), זו רשימה של כ-35 הסרטים שצפויים להיות המצליחים ו/או המדוברים של 2016.

ברוב הסרטים יש שחקן/שחקנית מ"משחקי הכס", יוצא תכנית המערכונים "סטרדיי נייט לייב" או בעל שם המשפחה המסוורת'. יש המון סרטי המשך וגם גרסאות חדשות לסרטים ישנים (כולל "שבעת המופלאים" ו"ג'ומנג'י").

קומדיות

"העי"ג" – סטיבן ספילברג בסרט שמבוסס על ספרו של רולנד דאל ("צ'רלי ומפעל השוקולד"). בתפקיד הראשי של הענק מארק ריילנס שגילם את המרגל ב"גשר המרגלים", סרטו הקודם של ספילברג.

"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" – סרט חדש של טים ברטון, כך שמעוצב להפליא זה בטוח יהיה; ובתקווה שברטון שוב יעשה סרט טוב אחרי יותר מדי שנים של בימוי סרטים חסרי ייחוד או חלשים. מבוסס על הספר הראשון בסדרת ספרים. עם אסא באטרפילד, אווה גרין, סמואל אל. ג'קסון, אליסון ג'ייני, ג'ודי דנץ', כריס או'דאוד, טרנס סטמפ ורופרט אוורט.

"קונג פו פנדה 3" – סרט מצויר עם כל הדמויות (והשחקנים המדבבים) מהסרטים הראשונים. אני חושב שהראשון הוא הסרט המצויר הטוב ביותר של דרימוורקס. והפעם פו (ג'ק בלאק) פוגש את אביו הביולוגי, שלא מתגלה כפנדה חכמה במיוחד.

"מוצאים את דורי" – סרט ההמשך ל"מוצאים את נמו" מ-2003, שהחזיק הרבה זמן בתואר הסרט המצליח ביותר של פיקסר (עבר אותו סרט ההמשך "צעצוע של סיפור 3" ב-2010 והשנה "הקול בראש" חלף על פניו).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סופרג'יסטיות" – ביקורת

"סופרג'יסטיות". קארי מוליגן.

"סופרג'יסטיות" הוא אחד מהסרטים שראיתי לאחרונה שבסופם יצאתי עם הרגשה של "טוב, אבל לא מדהים" (כאלו היו גם "ג'וי", "גשר המרגלים" ו"חוקי הפשע", למשל).

בתחילת המאה ה-20 מוד ווטס (קארי מוליגן, "לחנך את ג'ני", "בושה") היא כובסת צעירה, נשואה ואם לבן באנגליה. חברה חדשה לעבודה חושפת אותה למאבק שהיא שותפה לו: מתן זכות הצבעה לנשים. "סופרג'יסטיות" עוסק בנושא היסטורי מעניין ובדבר נוסף שתמיד אקטואלי: התנהלות של מאבק בממשל. בסרט מציגים בצורה יפה את המשמעות של זכות ההצבעה בחיי הנשים בתקופה ההיא. מדובר בזכות שמתלוות אליה משמעויות רבות: ניצול האישה, חוסר שוויון ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2015 בקולנוע

סיכום 2015 בקולנוע.

2015 היא השנה עם הכי הרבה סרטים שעברו את קו מיליארד הדולר הכנסות, והם: "מהיר ועצבני 7", "עולם היורה", "המיניונים" ו"מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר" (אחד הסרטים שהכי אהבתי השנה; הרשימה בהמשך). ארבעתם סרטי המשך, כמובן, וגם בשנה הבאה יש כמות נכבדת של סרטי המשך, שחלקם כנראה יעברו או יגרדו את המיליארד.

סן פרנסיסקו הופיעה הרבה בסרטים השנה. "הסיפור של אדליין" ו"הקול בראש" מתרחשים בעיר, הקטעים האחרונים של "חופשה בהפרעה" מתרחשים בה, והיא נהרסת ב"סן אנדראס", "פיקסלים" וב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" (ואפילו מופיעה לרגע ב"משימה בלתי אפשרית 5").

בהיעדר בשורות גדולות לשאוב מהן השראה בספרות או בתאטרון כמו בעבר, השנה היתה תופעה מעניינת של סרטים עלילתיים על פי סרטי תעודה, שני הראשונים על פי סרטי תעודה שאף זכו באוסקר: "לאהוב אותה" עם ג'וליאן מור, "על חבל דק" עם ג'וזף גורדון-לוויט ו"משברים בע"מ" עם סנדרה בולוק. וסרטים תיעודיים, כמובן, מבוססים על סיפורים אמיתיים.

לאוסקר אייזק היתה שנה טובה שהתחילה עם "שנה קשוחה מאוד" ונגמרה עם "מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר", עם "אקס מכינה" באמצע, תפקיד ראשי במיני סדרה "דרוש גיבור" ובשנה הבאה הוא מגלם את הרשע בסרט "אקס-מן: אפוקליפסה". בן וישאו הופיע השנה במספר סרטים. בתחילת השנה יכולנו לשמוע את קולו בתפקיד הראשי ב"הדוב פדינגטון", הוא גילם את Q ב"ספקטר", הבעל של קארי מוליגן ב"סופרג'יסטיות", הרמן מלוויל בסיפור המסגרת של "בלב ים" וגם ב"הלובסטר" הטוב שלא יצא בארץ בהקרנות מסודרות (ותפקיד לא גדול ב"הנערה הדנית" שיוצא בקרוב). אליזבת' בנקס לא רק הופיעה במספר סרטים, בנוסף לתפקידה הקטן מהסרט הראשון היא הפיקה וביימה את "פיץ' פרפקט 2" המצליח, שיחקה טוב ב"אהבה וחסד" והופיעה ב"משחקי הרעב" האחרון בהחלט. והשנה החל מסע הכיבוש של אליסיה ויקנדר שיימשך בלי הפסקה גם בשנה הבאה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הטובים ביותר על ספינות מפרש

"בלב ים".

לכבוד הסרט החדש "בלב ים" של רון האוורד על צוות ספינה ולוויתן ענק בסיפור שנתן להרמן מלוויל את ההשראה לספרו "מובי דיק", הנה סרטים ומיני סדרה טובים מאוד שמתרחשים על ספינת מפרש. במקרה או שלא, כולם מבוססים על ספרים. הערה: אין פה סרטי צוללות וגם לא את "הרפתקה בפוסידון" המצוין מ-1972, סרט אסונות שבו ספינת השייט הפוכה (ומבוסס גם הוא על ספר).

"המרד על הבאונטי" (1935)
סרט נהדר שמבוסס על ספר שעובד גם לסרטים פחות טובים ב-1962 עם מרלון ברנדו בתפקיד קפטן בליי, וב-1984 עם אנת'וני הופקינס כבליי, יחד עם סוללה מרשימה של שחקנים שכוללת את מל גיבסון, לורנס אוליביה, ליאם ניסן ודניאל דיי לואיס.
ההפקה הזו משנות ה-30 מרשימה עוד יותר בהתחשב בעובדה שבימים ההם הכול צולם בתוך אולפן. הסרט זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, והוא היחיד אי פעם שהיו מועמדים מתוכו שלושה שחקנים ראשיים: צ'רלס לאוטן (קפטן בליי), קלארק גייבל ופרנצ'ט טון.

Captains Courageousכ(1938)
נער צעיר (בגילומו של פרדי ברת'למיו, כוכב גדול בזמנו) נופל מספינת שייט ונמשה מהמים לסירת דייג שספנסר טרייסי מגלם את הקפטן שלה. עם מלווין דאגלס, ליונל ברימור, מיקי רוני וג'ון קרדין. הסרט מבוסס על ספר מאת רודיארד קיפלינג.
טרייסי זכה על תפקידו כדייג ספרדי באוסקר הראשון מתוך השניים הרצופים שלו. הסרט היה מועמד גם לעריכה, תסריט ולסרט הטוב ביותר. במאי הסרט ויקטור פלמינג היה חתום ב-1939 על בימוי "חלף עם הרוח" ו"הקוסם מארץ עוץ".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלחמת הכוכבים 7" חצה את רף מיליארד הדולרים בזמן שיא, ובלי הפצה בסין

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר". אוסקר אייזק, ג'ון בויגה.

ל"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר" של ג'יי-ג'יי אברמס נדרש זמן שיא של 12 ימים בלבד לחצות את רף מיליארד הדולרים בהכנסות מסביב לעולם -והוא עשה זאת ללא הקופות של סין, שם הוא יפתח רק בעוד כשבועיים (9 בינואר). למחזיק השיא הקודם, "עולם היורה", נדרשו לשם השוואה 13 ימים לחצות את הרף הגבוה, והוא פתח בסין במקביל לשאר העולם, מה שהוסיף לו 100 מיליון דולרים בבכורתו.

ל"מלחמת הכוכבים 7" אמנם היתה את עזרתו של חג המולד, שחל בסוף השבוע ובמהלכו גרף הסרט 153.5 מיליון דולרים בצפון אמריקה לבדה. הסכום הזה מעמיד את הכנסות הסרט עד כה (עשרה ימים) בגובה 544 מיליון דולרים בצפון אמריקה, ויחד עם 546 מיליון דולרים בשאר העולם – הסרט חצה את המיליארד. אם להשוות למחזיק בשיא ההכנסות הכללי אי-פעם, "אווטאר", שלו 749.8 מיליון דולרים בצפון אמריקה ועוד 2 מיליארד בשאר העולם – אזי בתוך 10 ימים הוא גרף 'רק' 212 מיליון דולרים – פחות מחצי מההכנסות של "מלחמת הכוכבים 7" באותו הזמן. מכאן שקל לנחש ש"הכוח מתעורר" יעקוף אותו להפוך לסרט הרווחי בהיסטוריה.

האקדמיה הישראלית מתקנת עוול של שנים: מועמדות לפרסי אופיר רק אחרי הפצה מסחרית לקולנוע

"באבא ג'ון". אשר אברהמי, נאביד נגאהבאן.

יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, מוש דנון, הכריז בפייסבוק על תיקון עוול של שנים בתחרות פרסי אופיר השנתית: כדי להיכנס לתחרות על פרסי אופיר לקולנוע, יהיה חייב סרט לצאת קודם בהפצה מסחרית. מובן שלהחלטה הזו יש השלכות חשובות על מפיקי ומפיצי הסרטים, שמעתה יאלצו לתזמן אולמות הקרנה מסחריים וכדומה, בטרם יוכלו להתחרות על פרסי אופיר. כמו כן, לא נקבעו עדין הקריטריונים המדויקים שיבהירו מהי הפצה מסחרית, כמו האם מדובר על שבועות של הפצה בקומפלקסי הקולנוע, על סינמטק תל אביב או שמספיק סיבוב של יום-יומיים בכמה קיבוצים ומתנ"סים? לשם כך המפיק חיים מקלברג יעמוד בראש 'ועדת תקנון הפרס' שהוקמה ותגבש את הקריטריונים הללו בדיוק, והשינוי יחל מ-2017.

בסופו של דבר, ללא ספק זהו צעד משמעותי מאד וצריך לחזק רבות את יושב הראש הטרי של האקדמיה שקידם את הצעד. סיכם נכונה דנון: "המשמעות הגדולה יותר היא שהנהלת האקדמיה החליטה לשנות כיוון, לשנות דרך, לצאת מהבועה המצומצמת של תעשיית הקולנוע ובכך בין היתר לעזור למספר גדול יותר של סרטים להיחשף בפני הציבור הישראלי הרחב."

אין לי ספק שהצעד יהפוך את פרסי אופיר לאטרקטיבים הרבה יותר בעיני הקהל הישראלי, וגם יהפכו את שבועות התחרות למעניינים יותר בקופות הכרטיסים: לא עוד פוסטרים שמסתירים את העובדה שהסרט מאחוריהם היה מועמד לפרס לפני שנתיים – אלא הקרנות חוזרות של סרטים סביב טקס הענקת הפרסים, שבהם הקהל הולך כדי להיזכר או להתלהב לראשונה, ממש כמו באוסקר. עוד קצת חיזוקים, ואולי דנון גם יגרום לאקדמיה להפריד בין בחירת המועמד לאוסקר לבין בחירת הסרט הטוב של השנה, כמו מקרה "באבא ג'ון" השנה, שחברי האקדמיה בחרו בו כסרט הטוב של השנה במטרה להיכנס לאוסקר, אבל לא אהבו בו מספיק את הבימוי, התסריט או המשחק (שבהם זכו סרטים אחרים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'וי" – ביקורת

"ג'וי". ג'ניפר לורנס.

אף פעם לא הבנתי מה הכוונה כשאומרים ששחקנית היא מוזה של במאי, אבל בכל הנוגע לג'ניפר לורנס ודיויד או. ראסל, ברור שהיא הקטליזטור שלו: לפני שהיא החלה להופיע בסרטיו הוא ביים במשך 14 שנה 5 סרטים. מהרגע שהחל לעבוד איתה: 3 ב-4 שנים. נכון ברדלי קופר ורוברט דה נירו גם כן הופיעו בסרטים הללו, אבל היא הייתה הכוכבת בכל השלושה, בעוד שבחלק הם היו בעלי תפקידים מינוריים (דה-נירו ב"חלום אמריקאי" וכעת קופר). ו"ג'וי" סרטו החדש הוא כל כולו לורנס.

ראסל הוא אחד הבמאים הייחודיים הפועלים כיום. הסגנון שלו לא מובהק כמו טרנטינו או ווס אנדרסון, כך שלעולם לא נדע מה נקבל ממנו, מה שמוביל לכך שכל סרט שלו מפתיע ולא משעמם. וכך גם "ג'וי" – שלמרות שהוא אחד מהסרטים הפחות מוצלחים שלו, ובטח שהכי פחות אחיד מבין יצירותיו, הוא עדיין מעניין ובעל קסם משלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מלחמת הכוכבים 7: עכשיו כבר אפשר לדבר על מה שקורה בסרט?

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר". דייזי רידלי, ג'ון בויגה.

הרגו אותו! הוא מופיע רק בסוף! היא…

מעל 100 אלף צופים כבר ראו את הסרט בארץ וביקורת נקייה מגילויים תוכלו לקרוא כאן. אם עוד לא ראיתם את הסרט המדובר ואתם לא רוצים לדעת מה קורה בו, הפסיקו לקרוא עכשיו.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר" – ביקורת #2

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר". ג'ון בויגה, דייזי רידלי.

אם המנהלים בדיסני – כיום הבעלים של המותג/עולם של "מלחמת הכוכבים" – היו רוצים להיות ציניקנים מוחלטים (ולא היו מפחדים מתגובת הקהל) הם היו עושים רימייק ל"מלחמת הכוכבים" ולא מוסיפים עוד פרק (ואז עוד כמה; ועוד כמה ספין-אופים; ואולי תכנית טלוויזיה; ובטח משחק מחשב). זה לא מופרך לחשוב שמישהו זרק את הרעיון הזה לאוויר לפני הרכישה של המותג מג'ורג' לוקאס, ולאחר צפייה בסרט השביעי בסדרה "הכוח מתעורר" אני חושב שיש הדים לרעיון הזה.

ולא שזו בהכרח בעיה. הרי חלק ניכר מהקולנוע ההוליוודי (ובטח הבלוקבסטרים) מבוסס על חומרים לא מקוריים. "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" מצליח לשלב בין המוכר (בדמויות, מבנה עלילה, רפרנסים ורפליקות) לבין החדש. החדשנות בולטת בעיקר בליהוק של הדמויות הראשיות: ראשית, ובהמשך למסורת של "משחקי הרעב" יש אישה צעירה/נערה שיודעת להילחם ולעמוד על שלה (דייזי רידלי) ולצידה גבר שחור (ג'ון בויגה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »