מגזין סרטים (עמוד 239)

"מהיר ועצבני 7" – ביקורת

"מהיר ועצבני 7". פול ווקר.

חרף הצהרותיו של וין דיזל, יש יותר סיכוי שפול ווקר המנוח יככב (בשר ודם) בפרק שמיני מאשר ש"מהיר ועצבני 7" יזכה באוסקר. ולא, זה לא בגלל שהאקדמיה לא חובבת סרטי אקשן, אלא למרות זאת. שכן, לא רק שהסרט נופל מסרטים שזכו באוסקר בשנים האחרונות, הוא גם נופל מסרטים אחרים בסדרה (ואני ראיתי רק שליש מאלו שקדמו לו). יש לכך שתי סיבות: האחת חותרת כנגד הטענה של דיזל, שכן הסרט אכן מצטיין בקטעי פעולה, אבל הוא גם ספוג ברגשנות (חלקו מאולץ ומודבק וקשור למותו של ווקר). ואין מה לעשות, כשדיזל מנסה להראות אנושי, זה בעיקר מרגיש כמו שהוא זרק אותך באוויר, סובב אותך, בעט אותך על מכסה של רכב וסגר את זה באיזו העלבה מילולית. שנית, חלקים רבים מהסרט מרגיש כמו קליפ בערוץ E ולא כמו סרט. עלילה היא לא הכרחית אף פעם, אבל גם לא פילירים של אנשים במסיבה עם זום שהיה מגניב לפני שהסרט הראשון בסדרה יצא.

וכל זה עוד יותר מפתיע לאור הבמאי של הסרט: את ג'סטין לין (שהלך לעשות את מהיר ועצבני בחלל -"סטאר טרק 3") החליף במאי אמריקאי-אסייאתי אחר ג'יימס וואן (סרטי "המסור", "לזמן את הרוע"). אם הייתי עובר בחינת קולה-פפסי, הייתי מהמר שהבמאי של "סטפ אפ" אחראי על הסרט ולא היוצר של "המסור". הסרט נראה גנרי, וללא רוח או השראה. בעוד שהשחקנים מראים התלהבות כלשהי (אולי כי כמו בני דמותם, הם גם נהפכו למשפחה לאורך השנים המשותפות), הסרט נעדר השראה ואינו יותר מחיבור של סצנות פעולה עם קו עלילתי כללי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

דוקאביב 2015: סיפורו של אדוארד סנודן "סיטיזנפור" יפתח את הפסטיבל

"סיטיזנפור: סיפורו של אדוארד סנודן (ש.ל.ר)".

הסרט זוכה פרס האוסקר "סיטיזנפור: סיפורו של אדוארד סנודן" (ש.ל.ר, Citizenfour) של לורה פויטראס יפתח את פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר) לקולנוע תיעודי. הסרט מספק מבט מקרוב על המהלכים הדרמטיים של אדוארד סנודן לקראת הדלפת המסמכים המסווגים החושפים את תכנית המעקב של ארצות הברית אחר מערכות התקשורת העולמית.

עוד, יוקרנו גם "סיינטולוגיה וכלא האמונה" (Going Clear: Scientology and the Prison of Belief) של אלכס גיבני על הדת הבעיתית, סרטו התיעודי הראשון של השחקן איתן הוק "סימור: הקדמה" (Seymore: An Introduction) על הפסנתרן סימור הופמן, ו"ממלכת החלומות והטירוף" שמתעד את שגרת העבודה של הבמאי היפני המוערך היאו מיאזאקי. מבין זוכי פרסי השופטים של פסטיבל סאנדנס יוקרנו "להקת זאבים" (ש.ל.ר, Wolfpack) האמריקאי וזוכה הפרס הבינלאומי "הנקר הרוסי". מפסטיבל ונציה יגיע גם כן זוכה פרס השופטים "מבט של שתיקה" (ש.ל.ר, The Look of Silence).

לפני כשבוע פורסמה רשימת הסרטים הישראלים שיוקרנו בפסטיבל, שיתקיים השנה בין ה-7 ל-16 במאי, בסינמטק תל אביב, נמל תל אביב, כיכר הבימה, "בר קיימא" בשכונת פלונטין, גינת לוינסקי, המרכז היהודי-ערבי ביפו, ולראשונה גם במכללת עלמה, בשכונת התקווה ובשכונת יד אליהו.

אושר התיקון שדורש להציג סרטים כישראלים, בעקבות "וילה תומא"

"וילה תומא".

שרת התרבות והספורט היוצאת לימור לבנת, חתמה על תיקון של מבחני התמיכה בתחום הקולנוע לפיו "סרטים שיופקו במימון המדינה יוצגו כסרטים ישראליים בכל הקרנה בארץ או בחו"ל".

את המהלך יזם משרד התרבות בעקבות הסערה סביב הבמאית סוהא עראף שמיאנה להציג בפסטיבל ונציה את סרטה "וילה תומא" בתור ישראלי – כשבתחילה הציגה אותו בתור פלשתיני, ולאחר מכן נטול שיוך טריטוריאלי. עקב כך, דרש משרד הכלכלה בחזרה את כספי התמיכה שניתנו לסרט, ויצאה לדרך היוזמה כאמור, לשנות את מבחני התמיכה של המדינה בסרטים.

בהודעת משרד התרבות והספורט נכתב: "בהתאם לתיקון החדש, כל סרט ישראלי הממומן על ידי מקורות ציבוריים יהיה מזוהה באופן חד משמעי כסרט ישראלי. כמו כן, כל סרט ישראלי שיקבל תקציבים ממקורות ציבוריים יפתח כמקובל בעולם הרחב, בשקופית המציגה את שם משרד התרבות והספורט וסמליל [לוגו, א"ש] מועצת הקולנוע".

בתוך כך, עם כניסת התיקון של משרד התרבות, בקרן יהושע רבינוביץ' החליטו לבטל את הדרישה המקומית שלהם להצהרת "ישראליות" משום שאין בה טעם יותר לאור הדרישה החדשה שמגיעה מגבוה יותר.

פרס ישראל למפעל חיים יוענק לשחקן חיים טופול

חיים טופול במרכז על סט הצילומים של "תרנגול" (1971). צילום: אסא דברת

פרס ישראל לשנת 2015 על מפעל חיים יוענק לשחקן הותיק חיים טופול. את הפרס, שעמד השנה במרכזה של סערה פוליטית ואותו יחלוק טופול עם חה"כ והשגרירה לשעבר אסתר הרליץ, בחרה להעניק ועדה עם הרב ישראל מאיר לאו, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופ' סוזי נבות, תא"ל (מיל') אביגדור קהלני והשחקנית ליא קניג, שנימקה את בחירתה כי "חיים טופול הוא אחד מעמודי התווך בתעשייה התרבותית בישראל מזה שנים רבות. פעילותו הבימתית המגוונת הנחילה כבוד רב למדינת ישראל. פעילותו הטביעה חותם על היסודות והתשתיות הבימתיות שהובילו להתפתחות התחום כולו והשפעתם ניכרת עד היום בהווי, בזמר, במשחק ובבידור הישראלי. בנוסף חיים טופול יזם והקים את 'כפר נהר הירדן', כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון. הוא חבר במועצת המנהלים של עמותת וראייטי ישראל – עמותה העוזרת לילדים ובני נוער עם צרכים מיודים ללא הבדל דת, גזע ומין."

טופול, שיציין בספטמבר הקרוב יום הולדת 80, החל את דרכו המקצועית בלהקת הנח"ל, והיה ממקימי להקת בצל ירוק וממייסדי תיאטרון חיפה. בשנת 1961 שיחק לראשונה בקולנוע בסרט "איי לייק מייק", ומאז כיכב בסרטים נוספים כגון "סלאח שבתי" עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לתגלית השנה, "אלדוראדו", "ארבינקא" ו"כנר על הגג" שזיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט מוסיקלי או קומי, והעמיד אותו לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרס ישראל יוענק לצלם הקולנוע דוד גורפינקל

דוד גורפינקל משמאל, על סט הצילומים של "האסונות של נינה". צילום: יוני המנחם

פרס ישראל לשנת 2015 בתחום אמנות הקולנוע יוענק לצלם הותיק דוד גורפינקל. את הפרס, שעמד השנה במרכזה של סערה פוליטית, בחרה להעניק לגורפינקל ועדה שבראשה עמד השחקן והזמר יהורם גאון, ולצידו הבמאי פרופסור רם לוי, מנכ"ל רשות השידור לשעבר מרדכי שקלאר והבמאי דרור סבו. הועדה נימקה את בחירתה באומרה כי "הפרס מוענק לו על כברת הדרך המפוארת וחותמו הבלתי מעורער בתעשית הקולנוע הישראלי. דמות שמלווה כצלם יוצר את הסרט הישראלי מיום היווסדו. דוד הוא צלם צייר המשתמש באור הקשה, הארץ-ישראלי, כתשתית צילומית אמנותית. פס קול מצולם של רוב התחנות המשמעותיות בהיסטוריה הישראלית. דוד הוא אמן שעסק ועוסק במשך חייו המקצועיים בשטח הקולנוע המסחרי לצד הנסיוני והחתרני."

גורפינקל בן ה-76 החל את דרכו המקצועית זמן קצר לפני שירותו הצבאי, כשעבד כשוליה לעוזר צלם באולפני גבע. הוא התגייס ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל, ולאחר שחרורו שב לאולפני גבע כצלם של יומני גבע וסרטים הסברתיים תעמולתיים. בגיל 26 החל בצילום סרטי קולנוע עלילתיים, בהם "חור בלבנה", "הקרב על היעד" ו"דליה והמלחים". אחרי אלו, צילם בין היתר "חגיגה בסנוקר", "הצילו את המציל", "מחץ הדלתא", "שחור", "עץ הדומים תפוס",  ו"האסונות של נינה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הדוב פדינגטון" – ביקורת

"הדב פדינגטון".

"הדוב פדינגטון" הוא סרט מקסים לכל המשפחה. שבוע אחרי שיצא בארץ "סינדרלה" עם תסריט חסר מעוף ושום רגע מקורי או ממש מצחיק בו, מגיע לארץ "הדוב פדינגטון" שההשקעה האדירה והעדינות הרבה שבו ניכרות. "הדוב פדינגטון" מלא דמיון, רגעים עם רעיונות יפים. כל מה שהיה חסר ב"סינדרלה": מעוף, מקוריות והומור, יש בסרט הזה. הוא מוקרן בארץ באנגלית ובדיבוב לעברית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2015: שחקניות מרוששות, מחתרת ניאו-נאצית רוסית, הורי מתאבדים וגואל רצון

"קרדיט לרצח". צילום: יונתן צ'רני

הוכרזו 13 הסרטים המשתתפים בתחרות הישראלית של פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר) לסרטי תעודה, ובינהם "מרוששות" על השחקניות שירדו לעוני סמדר קלצ'ינסקי, דיאן האריס, ענת חלפין וענת גלילי; "17 התחלות על טליה" על השחקנית טליה שפירא ז"ל; "קרדיט לרצח" על מחתרת ניאו-נאצית רוסית; "סוף הנפילה" על המשוררת דליה רביקוביץ'; "על כורחך" על הורים מהקיבוץ ששניים מבניהם התאבדו בצבא; ו"חרוט בגופי" על נשים שנמלטו מגואל רצון.

הפרס הראשי בתחרות הישראלית עומד בגובה 70 אלף ש"ח, ויוענקו עוד פרסים כגון היוצר המבטיח, התחקיר, ולראשונה גם פרס ההלחנה. עוד, נוצרה גם מסגרת תחרותית חדשה לתרבות המקומית על גווניה וגיבוריה, ובה יתחרו 5 סרטים חדשים העוסקים במורשת של גיבורי תרבות על פרס בגובה 10,000 ש"ח.

פסטיבל דוקאביב יתקיים השנה בין ה-7 ל-16 במאי, בסינמטק תל אביב, נמל תל אביב, כיכר הבימה, "בר קיימא" בשכונת פלונטין, גינת לוינסקי, המרכז היהודי-ערבי ביפו, ולראשונה גם במכללת עלמה, בשכונת התקווה ובשכונת יד אליהו. צריך להוקיר כבוד רב למארגני הפסטיבל, שמשתדלים להביא את הקולנוע התיעודי הישראלי לקצוות מרחיקים באוכלוסיה הישראלית, החל מהשכונות החדשות הנכללות ועד למקומות הגיאוגרפים המרוחקים בארץ (עם פסטיבל דוקאביב נגב והגליל).

"סינדרלה" – ביקורת

"סינדרלה". לילי ג'יימס.

אין הרבה חדש ב"סינדרלה" החדש, מלבד גישה חיובית מאוד של אלה, שנקראת סתם בלי סיבה לפעמים גם סינדרלה. הסרט הוא גרסה חיה -ללא השירים- של הסרט המצויר של דיסני מ-1950. הסרט אינו העתק אחד לאחד, ואת הרגע התסריטי הפשוט והמוצלח ביותר מהגרסה המצוירת לא שחזרו בסרט הזה.

אין ספק שהשקיעו בתלבושות המרהיבות יותר מאשר בתסריט חסר המעוף שכתב כריס וייץ (שכתב וביים את "מצפן הזהב" ואת "רווק פלוס ילד" עם יו גרנט). יש הקדמה ארוכה להפליא, בעיקר בימים אלו שהכול מהיר וקצרצר. זה אמור להיות טוב ש"לוקחים את הזמן", אבל זאת אקספוזיציה שאתה בעיקר מחכה שתיגמר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הרוצח שנעצר בעקבות מיני-סדרה "הג'ינקס" של אנדרו ג'רקי ב-HBO

"הג'ינקס". רוברט דרסט.

הבמאי אנדרו ג'רקי ("לתפוס את הפרידמנים") חקר במשך 7 שנים פשעים לא מפוענחים שהחשוד בביצועם היה רוברט דֶרְסְט, ותיעד זאת במסגרת המיני-סדרה "הג'ינקס". כך, בנה ג'רקי אמון מול הפושע-לכאורה, עד שזה חשף פרטים שהובילו את המשטרה לראיות חדשות הקושרות אותו אל זירות רצח – כך שהרשויות האמריקאיות עצרו אותו בשבת (14.3) ומנהלות חקירה מחודשת.

במיני-סדרה נחשפים אלפי מסמכים חבויים, תיקים משטרתיים והקלטות מבית הכלא המקשרות את דרסט ל-3 מקרי רצח בארה"ב. דרסט, נצר לשושלת עשירה שנודע בכינוי "הרוצח הקְרוֹס-דְרֶסֶר" מדבר בכנות מפתיעה, תוך שהוא חושף סודות על תיקים שהשלטונות עומדים מולם אובדי עצות כבר 30 שנה. בפרק האחרון ששודר בארה"ב ביום שבת, חשף כאמור דרסט פרטים שהובילו את המשטרה לראיות חדשות הקושרות אותו מחדש אל זירת הרצח. סיפורו שימש את ג'רקי גם לבימוי הסרט העלילתי "כל הדברים הטובים" בו גילם אותו ריאן גוסלינג, ואת אישתו שנעלמה ומעולם לא נמצאה, גילמה קירסטן דאנסט.

"הג'ינקס" תעלה לשידור בארץ בערוץ yes-דוקו החל ב-19.4, כל יום א' בשעה 22:00. כמו כן ניתן יהיה לצפות בכל הפרקים בחינם ב-yes VOD החל מה-5.4 חוה"מ פסח.

אשת הקולנוע וכלת פרס ישראל ליה ון ליר הלכה לעולמה

ליה ון ליר. cc-by-nc-sa Ben Kelmer

אשת הקולנוע, ממיסדי סינמטקים תל אביב, חיפה וירושלים, ארכיון הסרטים בירושלים ופסטיבל הסרטים בירושלים, וכלת פרס ישראל ליה ון ליר הלכה לעולמה. היא נפטרה בשישי בערב (13.3) בבית החולים שערי צדק בירושלים.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" – ביקורת

"מלון מריגולד האקזוטי השני". מגי סמית'.

"מלון מריגולד האקזוטי" הראשון היה סרט טוב מאוד, מעניין, מצחיק, מרגש, כמו שסרט צריך להיות ואחד הטובים ב-2012. בניגוד לסרטים של פעולה, קומדיה, מדע בדיוני ואימה, נדיר שעושים סרט המשך לסרט דרמה. שמחתי לשמוע שעושים לסרט הבריטי החביב סרט המשך. ואז ראיתי את הסרט, לצערי.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" (2015) הוא סרט גרוע מאוד, לא בשל האכזבה וללא השוואה לסרט הראשון: הוא צפוי, חוזר על עצמו, בקושי מצחיק, משעמם (אלא אם ממש מרתק בעיניכם לראות הודים רוקדים בחתונה הודית מלאה אנשים שאתם לא מכירים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט "המעצר" שבוחן מה אם הערבים היו כובשים את ישראל, לפסטיבל טרייבקה 2015

"המעצר".

הסרט הישראלי הקצר "המעצר" של יאיר אגמון מבית הספר סם שפיגל, התקבל לתחרות הקולנוע הקצר של פסטיבל טרייבקה 2015 (ה-14 במספר) בניו יורק, ארה"ב.

הסרט מתאר מצב הפוך בו הצבא הפלשתיני היה הכובש בישראל, והיה רודה במשפחות יהודיות. "כבר בזמן שירותי בצבא כקצין ביחידה קרבית," מסר הבמאי אגמון, "וביצעתי מעצרים רבים בעיר שכם ובכפרים הסמוכים לה, התעסקתי בשאלה 'ומה אם זה היה הפוך?' אני זוכר את עצמי בודק את התעודות של הערבים, וחושב לעצמי 'ומה אם זאת הייתה אמא שלי שעומדת כאן, מול חייל פלשתיני?' כשהתחלתי את לימודי הקולנוע שלי, נחשפתי למרחב קולנועי ישראלי – עצום ומשפיע ש'חוגג' על הכיבוש. אינספור במאים שמאלנים, ביימו אין-ספור סרטים שמאלניים, על חיילים רכים והומניסטים, שההקשר הפוליטי והצבאי שבו הם נתונים – הופך אותם לאלימים. הז'אנר הפך לקלישאה. די מהר הבנתי שהבמאים השמאלנים הללו לא באמת רוצים שהכיבוש יפסק. הרי בלעדיו – על מה הם יעשו סרטים?"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »